×

Vi använder kakor för att göra LingQ bättre. Genom att besöka sajten, godkänner du vår cookie policy.


image

Zehu Ze! !זהו זה, זהו זה - צלמי וידאו בחתונות (1)

זהו זה - צלמי וידאו בחתונות (1)

"זהו זה ולא אחרת

"מים סוף עד ים כינרת

"בקיבוץ בכפר בקרת זהו זה

"ולא אחרת.

"אל תהיה הוזה

"אל תהיה כזה

"קום וצא מזה

"קום וזהו זה.

"באוויר הזה שאף מלוא חזה

"זכור שאם תרצה

"גם אתה תוכל לשנות

"את סוף המחזה

"וזהו זה ולא אחרת

"מים סוף עד ים כינרת

"בקיבוץ בכפר בקרת זהו זה

"ולא אחרת

"זהו זה".

כן, תודה, תודה, אני מודה לך מקרב לב.

תשמע, ממלאים אותי ב... ממלאים אותי בברכות ואיחולים, כן, כן.

לא, לא, תשמע, זה לא הולך להיות סתם וידיאו לחתונות,

אני הולך לנצל את כל הידע שרכשתי באמנות הקולנוע.

כן, כן, ודאי.

אה, אני לא יודע, בהתחלה אולי אני לא ארוויח כל כך הרבה,

אבל לפחות אני אוכל קצת בחתונות, אה?

כן, להתראות, ביי. מה זה?

או-אה.

"מזל טוב פרודקשנס", שלום.

כן? יש לך ברית? זה לא מאוחר מדי, תגיד לי?

לא, לא, אני מבין, סתם בדיחה, כן.

תשמע, למה שלא תבוא לפה, תיכנס, נדבר,

יש לנו הרבה על מה לדבר, יש לנו כל מיני אפקטים.

אנחנו יכולים לעשות למשל ברית בהילוך אטי,

אנחנו יכולים לעשות ברית בהילוך מהיר, אנחנו יכולים...

כן, תשמע... -דגנית. -ערן. -בדיוק נכנסו עכשיו...

אני לא יכול להגיד לך כמה את הכול בשבילי.

ערן, אתה מתוק. -את השמש, הרוח והשמים.

ערן, אתה מגזים. -אני לא מגזים, גם הכוכבים,

אני תמיד שוכח את הכוכבים. -ערן.

דגנית. -ערן. -זהו זה, זהו זה. -ערן.

קיפ איט, קיפ איט, לא לזוז. זאת סצנת הפתיחה.

אתה מדבר אלינו? -זה הצלם?

זה הצלם, מותק, זה הצלם, זה הצלם. -זה הצלם.

אתם נכנסים אל האולם, ברקע ציוץ ציפורים,

ציף ציף ציף. -ציף ציף ציף.

את רצה... את רצה, שערך מתבדר ברוח ואז מוזיקה...

"בית ספר לחופש הדיבור", דני בסן.

"מרוטות כנפי המלאך

"כבולות מאחורי הגב

"דמעה תקווקו על המסך

"עת יובל באצילי כנפיו

"הם לוקחים אותו לשיעור

"הם לוקחים אותו לשיעור

"הם לוקחים אותו לשיעור

"בבית הספר לחופש הדיבור

"הם מיקקו אותו לפינה

"חשב שהוא בחור אמיץ

"עד שילמד את המנגינה

"יוציאו לו את המיץ

"אתה תהיה בסדר גמור

"אתה תהיה בסדר גמור

"אתה תהיה בסדר גמור

"בבית הספר לחופש הדיבור

"אצלנו יש חופש פולחן כל השקפה

"איש עוד לא עמד לקיר

"רק את השיניים תספור מן הרצפה

"את הפרצוף גם אימא לא תכיר

"אתה תהיה בסדר גמור

"אתה תהיה בסדר גמור

"אתה תהיה בסדר גמור

"בבית הספר לחופש הדיבור

"מרוטות כנפי המלאך

"כבולות מאחורי הגב

"דמעה תקווקו על המסך

"עת יובל באצילי כנפיו

"הם לוקחים אותו לשיעור

"הם לוקחים אותו לשיעור

"הם לוקחים אותו לשיעור

"הם לוקחים אותו לשיעור

"הם לוקחים אותו לשיעור

"הם לוקחים אותו לשיעור".

תראה, חבובו, שמשון, איך קוראים לך, שמשון?

מה שאנחנו רוצים זה סרט, אתה יודע, צ'יק צ'ק, סבא, סבתא,

דוד, דודה וגמרנו, זה לא... לא לעשות סיפור מזה.

תראה, חבוב, איך קוראים לך? ערן, תשמע. -כן.

בשביל לעשות סרט צ'יק צ'ק אתה יכול לפנות לאלף אנשים אחרים,

אני עובד על יצירה אמנותית קולנועית.

ערן, אני חושבת שאני אלך לבדוק מה עם הריץ' רץ' בשמלה.

כן, אולי. -כן.

ותחשוב עליי? -תתגעגעי אליי? -ודאי.

דגנית... -לא תשכח אותי? -איך אני אשכח?

ביי, ערן. -ביי. -מצוין, מצוין.

ביי, ערן. -להתראות. -ביי.

מתי תראה אותה שנית? -עוד רבע שעה.

טוב, יאללה, מה הנזק? -סליחה?

נזק, מה הנזק? -איזה נזק, על איזה נזק...

כמה עולה הסרט הזה? -אה, תראה, זה תלוי כמה אתה רוצה,

תלוי עד כמה מסובכת החתונה. אנחנו יכולים לעשות סרט קצר

ואנחנו יכולים לעשות סרט באורך מלא. -קצר, קצר.

תראה, אנחנו יכולים להוסיף למשל כמה אפקטים,

אני יכול לעשות הילה סביב ראש הכלה.

כמה זה הילה? כמה, כמה...?

הילה זה 100 שקל חדש. -לא צריך הילה.

חצי הילה אנחנו גם כן יכולים לעשות. -לא צריך כלום, תראה,

אני רוצה להסביר לך, זה סרט תק תיק, סבא, סבתא,

דוד, דודה, זה לא בשבילי, זה בשביל המשפחה שלה, זה...

תראה, תראה, ערן, חבוב, תק תיק, סבא, סבתא

זה אצל אחרים, לא אצלי, אני הולך לעשות סרט על רמה.

תאמין לי שאני יודע מה אני הולך לעשות.

הבנתי, טוב, אז מאה אחוז, מה צריך לעשות?

אין לי מושג, בכל אופן,

מה שצריך לעשות זה שאתם צריכים פשוט לשמוע בקולי.

אני כבר התחלתי להכין פה,

יש לי תסריט מוכן לגבי... -מה אנחנו צריכים לעשות?

סצנות כאלה. -או-קיי, אנחנו מוכנים.

אני רוצה שיהיה סרט עם רמה. אפשר לעשות "הפי אנד" למשל,

אני תכננתי לכם "הפי אנד", אתם רצים יחד שלובי זרוע

אל השקיעה ביער ואז... -עזוב אותך מ"הפי אנד".

זה תוספת של כמה גרושים בסה"כ. -העיקר שאנחנו מאוהבים,

מה זה חשוב, תעשה סרט, סבא, סבתא, דוד, דודה, יאצק,

יאללה, העיקר שנגמור, מה זה חשוב?

"להצטנן וקיבל נזלת

"שיהיה בריא, ישתחרר, נפתח לו את הדלת

"טה לה לה לה אפצ'י

"טה לה לה אפצ'י

"טה לה לה אפצ'י". -לבריאות, בגסי.

אנחנו כאן במבצר אנטיפטרוס, והנה רואים את מקורות הירקון.

"הצטנן המסכן וקיבל נזלת".

הקיצר, דוד גוטמן ויואל מוישה סלומון

ויהושע שטמפפר וזרח ברנט באו לכאן. -מה אכפת לי?

מה זאת אומרת מה אכפת לך? הם באו לכאן מירושלים

לחפש אדמה פורייה על גדות הירקון ולהקים בה יישוב עברי.

הם הגיעו לכאן, אתה רואה? זה בית הבטון הראשון בפתח תקווה.

והחבר'ה ירדו לעמק לכפר אומלבס, התושבים פה נראו כל כך גרוע,

כל כך רע שהחבר'ה ויתרו, עברו ליפו ורק מוישה יואל נשאר פה.

מה אתה אומר. -מה שאתה שומע, בור קטן ומצונן שכמוך.

מוישה יואל מצא ששורש הרע זה מי הירקון.

איזה ניחוח, אה, פה היו ביצות, בגסי, תשמע, איך ייבשנו את הביצות,

הרי לא היו משאבות באותם ימים, שתינו את המים בפה בקש.

כל לילה הייתי שותה איזה שתיים שלוש ביצות,

ביצות רכות, ביצות קשות, כמה קני סוף בלעתי,

כמה סוסי יאור שתיתי, כמה ג'מוסים נתקעו לי,

אתה חושב שסתם נהיה לי קול כזה מעצבן?

הקיצר, ד"ר מזרקי היווני הגיע לכאן...

מה אתה אוכל כשאני מדבר? תגיד לי.

ולמה כל כך מהר? הכול אתם עושים מהר, אה?

ואז הרופא היווני עלה על הגבעה הזו, הסתכל ואמר:

"קינדלך, האוויר פה לא נראה לי, אין פה אף ציפור,

"חבל על הזמן שלכם".

אבל אז מוישה יואל לחש: "בכל זאת".

ויהושע שטמפפר אמר: "בואו ננסה", וכך הקימו את פתח תקווה,

וכך הפכו לאגדה! כיפק. -היי!

כיפק. -היי. -כיפק. -היי, היי, היי.

עצבני, הנה גברת דבורה שפירא,

בתו של אחיו של שפירא, זקן השומרים.

איזה מזל לנו, שלום רב, מה שלומך? -שלום, מה שלומכם?

את הרי היית פה עוד לפני שהכול היה פה. -כן.

איך היה? תספרי לנו קצת. -היו ביצות, לא היה לנו חשמל,

לא היו לנו מים, לא היה רופא. -טלוויזיה הייתה?

לא, טלוויזיה בכלל... -איפה, אפילו לא חלמנו.

לא חלמנו שבכלל יש טלוויזיה. -בדיוק. -גם אווירונים לא ידענו שיש.

ומכוניות ידענו? -לא ידענו שום דבר. -שום דבר.

והייתה הכול ביצה פה והכול היה חורשה של איקליפטוס פה.

כמו ונציה. היה הכול מים. -כמו ונציה, עד תמוז עמדו המים,

ביום הילדים היו מכינים סירות מעיתונים. -כן.

והיו משיטים אותם, ביום משחקים, בלילה היו קודחים.

קודחים בורות? -קדחת.

אה, קדחת. -קודחים קדחת, קדחת.

אני זוכר, עקצו אותי בזמנו. -עם חום.

ארבעים יתושי קדחת עקצו אותי באיזו תקופה. -כן, הו, מסכן.

היה לי 60 מעלות חום, כל הגדוד היה מבשל עליי.

תגידי לי... -והיו עוטפים בסדינים קרים להוריד את החום, את הקדחת

ולהעביר את הצמרמורת שהייתה להם.

סליחה, גברת שפירא, אבל אנחנו צריכים לשחרר

את השפן שלנו, בגסי, ואיך אומרים אצלנו?

לא לדאוג לעולם, השפן תמיד נופל...

קם וזה טוב. -בדיוק.

באיזו שנה הוקמה פתח תקווה, אתה יודע, אוזניים גדולות?

אתה רואה? שום דבר אתה לא יודע.

זו החידה של היום, באיזו שנה הוקמה פתח תקווה?

אני אתקשר לחבר שלי,

צ'ורבה היווני והוא יגיד לנו את המרק, את התשובה.

טוב, עכשיו ניתן לך טיפות אף, נשחרר אותך בשדה

ושלא תפריע יותר, אתה שומע?

יום שני, 08:00 בבוקר לאיפור הכלה וה...

"מזל טוב פרודקשנס", שלום.

הלו?

הלו, אתה רואה אותי? הלו?

הלו? אני לא שומע אותך...

הלו? -זה נשמע נפלא ומיסטי, חכה, אני מצלם אותך.

מכיוון שאנחנו לא יכולים לדבר, הנה תמונה.

הלו?

לא שמעתי כלום.

אתה נפלא, אני יכול רק לראות אותך ולא לשמוע אותך,

אתה תקבל ממני חולצה ותקליט. -הלו. -הלו!

הלו?

דבר, דבר. -דבר, דבר, הלו.

דבר, דבר, אל תתבייש, אני פה. -רציתי להגיד את התשובה.

מה התשובה?

1900... 1800... 1878. -נכון!

גדול, אתה גדול, 1878. מה קרה ב-1878?

קמה פתח תקווה. -אה, פתח תקווה.

הוא סגר, הוא סגר, הוא אדיר. חולצה ותקליט.

יאסוס... טלפונוס...

הלו, צ'ורבה, שלום, יאסו, עיניים שלי.

אתם בפיראוס בטח יודעים מתי הוקמה פתח תקווה מלבס.

הלו יאצקוס, פתח תקווס מלבוס, 1878-אוס,

קלימרה אקליפרה,

יאצקוס...

יאללה, יאסו...

יאללה, יאסו.

או-קיי, או-קיי, זה נראה נהדר, פריים יוצא מן הכלל.

או-קיי, או-קיי, בני המשפחה, לשים לב אליי, להפסיק עכשיו דיבורים,

אני רוצה ריכוז מוחלט, אני רוצה שתתנהגו בטבעיות.

שימו לב, מספיק דיבורים, מספיק דיבורים עכשיו, או-קיי,

שימו לב, כולם, אנחנו עכשיו עושים חזרה על הסצנה

שאחרי החופה, אחרי הברכות והרב והחופה וכל מה שקורה פה.

אני רוצה מבטי הערצה עצומים אל החתן ואל הכלה,

לחייך, לחייך חיוכים גדולים, חיוכים גדולים,

לחייך בטבעיות, לחייך בטבעיות כולם, יוצא מן הכלל,

אנחנו נמצאים בסצנה ארבע, כמו שאתם רואים, דגנית, דגנית,

למה את לא במקום שלך? -אה, סליחה. -דגנית, דגנית,

זה מפריע עכשיו, לא לדבר עכשיו עם ערן, כן? -סליחה. -זה מפריע.

או-קיי, אנחנו נמצאים בסצנה הזאת ו...

הכול בסדר? -הכול בסדר, מה...

מה הם צריכים לעשות? -מה הבעיה?

הם כבר שעתיים מחכים פה והם אנשים שעזבו את העבודה,

אני לא נעים לי קצת כזה, אני רוצה לזרז את הדבר הזה. -ערן, תשמע,

תאמין לי, אני יודע מה שאני עושה, אני עושה סרט רציני עם רמה.

יס, סר. -לא סתם ככה, אני צריך לתכנן את התאורה.

יש לי... -לא, לא, אתה צודק. -כל מה שאתה צריך לעשות לי,

זה להתחתן, זה הכול, זה הכול. או-קיי, את החותנת,

אני רוצה שתעברי לפה. ואת... -היא לא החותנת, היא לא החותנת.

זה לא עקרוני, לא משנה, היא תהיה החותנת,

היא נהדרת בשביל חותנת.

את תעמדי שמה, זה מצוין, כן. עכשיו, ככה... -ערן, אני...

לא עכשיו, אני מבקש... אני לא בטוח שאני אשתמש ב... האלה.

בסדר, בסדר, זה סתם. -אנחנו נבדוק את העניין.

אנחנו עושים את זה כל יום. -עכשיו, מה עושים הילדים האלה פה?

הם יותר מדי ורודים בשבילי. -ילדות, ילדות.

ילדים זה משהו אחר. -אה, זה ילדות.

כן, עכשיו ככה, אתה... אתה, בוא, בוא הנה,

שים עליה יד ותן לה נשיקה. -לא, אני לא יכול,

אני 30 שנה ברוגז איתה, איך אני אשים יד?

הוא לא מדבר איתה, הוא לא מדבר איתה. -זה נפלא בשבילי,

זה סצנה חיה, סצנת הפיוס הנהדרת. -מה לעשות?

או-קיי, לא משנה, זה לא עקרוני בשבילי, אתה עכשיו,

תמחה דמעה, אני רוצה שתרד דמעה,

שתרד דמעה, בטבעיות, בטבעיות, ולא להגזים, לא להגזים,

וכולם בחיוכי שמחה אדירים.

אתה עכשיו, אתה האח, אני מבין, אתה תוציא בורקס,

תוציא בורקס ותאכל בורקס ועכשיו כולם מחיאות כפיים. -בראבו.

יוצא מן הכלל.

זה נהדר, או-קיי, שנייה אחת, ערן, בוא אתי שנייה.

בוא אתי שנייה אחת, אני לא בטוח שאני אשתמש בזה,

אל תתעקשו בחזרה על הדבר הזה.

כן, סליחה, בסדר. -לא יודע, זה לא נראה...

או-קיי, תשמע, בקשר לאחיך. -כן.

אני הייתי רוצה שהוא יגדל זקן עד הצילומים אם אפשר.

זקן עד הצילומים? למה זקן?

תראה, אל תקבל את זה אישית. -כן. -אבל...

אתם מאוד דומים. -נו? -והייתי רוצה ש...

אנחנו אחים. -כן, והייתי רוצה איזה גיוון,

אני רוצה שאתה תצא בולט מתוך הדמיון המשפחתי.

זקן היה מגוון... -תראה, שמשון, אתה נסחף, אתה נסחף שוב,

אני יודע שאתה רוצה לעשות אמנות, אני יודע שלמדת קולנוע,

אבל אי אפשר, זה בסך הכול סרט,

זה בסך הכול תק תיק, סבא, סבתא, דוד, דודה. -ערן...

זה המשפחה שלה, זה לא מעניין אותי בכלל. -ערן, אתה לא מבין,

אני לא מסכים אתך. תאמין לי, בעוד 40 שנה לך יהיה שיער שיבה,

לדגנית יהיו קמטים, האהבה תיגמר ורק הווידיאו יישאר, תאמין לי.

מה, מה את חושבת? -אני חושבת שהוא טועה.

הוא טועה. -שמשון. -אני מבקש אותך...

שמשון, רגע, דגנית רוצה להגיד לך משהו. -שמשון. -מה?

שמשון, אני חושבת שאתה טועה, זאת אומרת, אני החתן והוא...

אני הכלה והוא החתן, ואני חושבת שאנחנו צריכים

להיות עכשיו ביחד. -זה לא הקטע שלכם עכשיו,

אני מבקש אותך לחזור אל המקום שלך. -ערן. -אני מבקש.

אבל, שמשון, אנחנו... -סליחה.

אני מבקש אותך, חזרי אל המקום שלך, את די... -או-קיי, או-קיי.

צודק, מה עושים? -בסדר, או-קיי, עכשיו ככה,

לשחרר את כל הסטטיסטים שילמדו את הטקסט בעל פה בבית

אני ניגש לדבר עם יואב קוטנר בקשר למוזיקה. -או-קיי.

ערן. -ותישארו ב"פריז", לא לזוז.


זהו זה - צלמי וידאו בחתונות (1) That's it - wedding videographers (1) Eso es todo: videógrafos de bodas (1)

"זהו זה ולא אחרת

"מים סוף עד ים כינרת

"בקיבוץ בכפר בקרת זהו זה

"ולא אחרת.

"אל תהיה הוזה

"אל תהיה כזה

"קום וצא מזה

"קום וזהו זה.

"באוויר הזה שאף מלוא חזה

"זכור שאם תרצה

"גם אתה תוכל לשנות

"את סוף המחזה

"וזהו זה ולא אחרת

"מים סוף עד ים כינרת

"בקיבוץ בכפר בקרת זהו זה

"ולא אחרת

"זהו זה".

כן, תודה, תודה, אני מודה לך מקרב לב.

תשמע, ממלאים אותי ב... ממלאים אותי בברכות ואיחולים, כן, כן.

לא, לא, תשמע, זה לא הולך להיות סתם וידיאו לחתונות,

אני הולך לנצל את כל הידע שרכשתי באמנות הקולנוע.

כן, כן, ודאי.

אה, אני לא יודע, בהתחלה אולי אני לא ארוויח כל כך הרבה,

אבל לפחות אני אוכל קצת בחתונות, אה?

כן, להתראות, ביי. מה זה?

או-אה.

"מזל טוב פרודקשנס", שלום.

כן? יש לך ברית? זה לא מאוחר מדי, תגיד לי?

לא, לא, אני מבין, סתם בדיחה, כן.

תשמע, למה שלא תבוא לפה, תיכנס, נדבר,

יש לנו הרבה על מה לדבר, יש לנו כל מיני אפקטים.

אנחנו יכולים לעשות למשל ברית בהילוך אטי,

אנחנו יכולים לעשות ברית בהילוך מהיר, אנחנו יכולים...

כן, תשמע... -דגנית. -ערן. -בדיוק נכנסו עכשיו...

אני לא יכול להגיד לך כמה את הכול בשבילי.

ערן, אתה מתוק. -את השמש, הרוח והשמים.

ערן, אתה מגזים. -אני לא מגזים, גם הכוכבים,

אני תמיד שוכח את הכוכבים. -ערן.

דגנית. -ערן. -זהו זה, זהו זה. -ערן.

קיפ איט, קיפ איט, לא לזוז. זאת סצנת הפתיחה. Keep it, keep it, do not move. This is the opening scene.

אתה מדבר אלינו? -זה הצלם?

זה הצלם, מותק, זה הצלם, זה הצלם. -זה הצלם. This is the photographer, baby, this is the photographer, this is the photographer. - This is the photographer.

אתם נכנסים אל האולם, ברקע ציוץ ציפורים,

ציף ציף ציף. -ציף ציף ציף.

את רצה... את רצה, שערך מתבדר ברוח ואז מוזיקה...

"בית ספר לחופש הדיבור", דני בסן.

"מרוטות כנפי המלאך

"כבולות מאחורי הגב

"דמעה תקווקו על המסך "A tear will be dotted on the screen

"עת יובל באצילי כנפיו "A time of jubilee in the nobles of its wings

"הם לוקחים אותו לשיעור

"הם לוקחים אותו לשיעור

"הם לוקחים אותו לשיעור

"בבית הספר לחופש הדיבור

"הם מיקקו אותו לפינה "They poked him in the corner

"חשב שהוא בחור אמיץ

"עד שילמד את המנגינה

"יוציאו לו את המיץ

"אתה תהיה בסדר גמור

"אתה תהיה בסדר גמור

"אתה תהיה בסדר גמור

"בבית הספר לחופש הדיבור

"אצלנו יש חופש פולחן כל השקפה

"איש עוד לא עמד לקיר

"רק את השיניים תספור מן הרצפה "Only count the teeth from the floor

"את הפרצוף גם אימא לא תכיר

"אתה תהיה בסדר גמור

"אתה תהיה בסדר גמור

"אתה תהיה בסדר גמור

"בבית הספר לחופש הדיבור

"מרוטות כנפי המלאך

"כבולות מאחורי הגב

"דמעה תקווקו על המסך

"עת יובל באצילי כנפיו

"הם לוקחים אותו לשיעור

"הם לוקחים אותו לשיעור

"הם לוקחים אותו לשיעור

"הם לוקחים אותו לשיעור

"הם לוקחים אותו לשיעור

"הם לוקחים אותו לשיעור".

תראה, חבובו, שמשון, איך קוראים לך, שמשון?

מה שאנחנו רוצים זה סרט, אתה יודע, צ'יק צ'ק, סבא, סבתא,

דוד, דודה וגמרנו, זה לא... לא לעשות סיפור מזה.

תראה, חבוב, איך קוראים לך? ערן, תשמע. -כן.

בשביל לעשות סרט צ'יק צ'ק אתה יכול לפנות לאלף אנשים אחרים, To make a Chick-fil-A movie you can contact a thousand other people,

אני עובד על יצירה אמנותית קולנועית.

ערן, אני חושבת שאני אלך לבדוק מה עם הריץ' רץ' בשמלה.

כן, אולי. -כן.

ותחשוב עליי? -תתגעגעי אליי? -ודאי.

דגנית... -לא תשכח אותי? -איך אני אשכח?

ביי, ערן. -ביי. -מצוין, מצוין.

ביי, ערן. -להתראות. -ביי.

מתי תראה אותה שנית? -עוד רבע שעה.

טוב, יאללה, מה הנזק? -סליחה?

נזק, מה הנזק? -איזה נזק, על איזה נזק...

כמה עולה הסרט הזה? -אה, תראה, זה תלוי כמה אתה רוצה,

תלוי עד כמה מסובכת החתונה. אנחנו יכולים לעשות סרט קצר

ואנחנו יכולים לעשות סרט באורך מלא. -קצר, קצר.

תראה, אנחנו יכולים להוסיף למשל כמה אפקטים,

אני יכול לעשות הילה סביב ראש הכלה.

כמה זה הילה? כמה, כמה...?

הילה זה 100 שקל חדש. -לא צריך הילה.

חצי הילה אנחנו גם כן יכולים לעשות. -לא צריך כלום, תראה,

אני רוצה להסביר לך, זה סרט תק תיק, סבא, סבתא, I want to explain to you, this is a movie, Grandpa, Grandma,

דוד, דודה, זה לא בשבילי, זה בשביל המשפחה שלה, זה...

תראה, תראה, ערן, חבוב, תק תיק, סבא, סבתא

זה אצל אחרים, לא אצלי, אני הולך לעשות סרט על רמה. It's with others, not with me, I'm going to make a movie on a level.

תאמין לי שאני יודע מה אני הולך לעשות. Believe me I know what I'm going to do.

הבנתי, טוב, אז מאה אחוז, מה צריך לעשות?

אין לי מושג, בכל אופן,

מה שצריך לעשות זה שאתם צריכים פשוט לשמוע בקולי. What needs to be done is that you just need to hear my voice.

אני כבר התחלתי להכין פה,

יש לי תסריט מוכן לגבי... -מה אנחנו צריכים לעשות?

סצנות כאלה. -או-קיי, אנחנו מוכנים.

אני רוצה שיהיה סרט עם רמה. אפשר לעשות "הפי אנד" למשל,

אני תכננתי לכם "הפי אנד", אתם רצים יחד שלובי זרוע

אל השקיעה ביער ואז... -עזוב אותך מ"הפי אנד". To the sunset in the forest and then ... - leave you from "Happy End".

זה תוספת של כמה גרושים בסה"כ. -העיקר שאנחנו מאוהבים, It's an addition of a few pennies in total. - The main thing we are in love with,

מה זה חשוב, תעשה סרט, סבא, סבתא, דוד, דודה, יאצק,

יאללה, העיקר שנגמור, מה זה חשוב?

"להצטנן וקיבל נזלת

"שיהיה בריא, ישתחרר, נפתח לו את הדלת

"טה לה לה לה אפצ'י

"טה לה לה אפצ'י

"טה לה לה אפצ'י". -לבריאות, בגסי.

אנחנו כאן במבצר אנטיפטרוס, והנה רואים את מקורות הירקון. We are here in the fortress of Antipater, and here we see the sources of the Yarkon.

"הצטנן המסכן וקיבל נזלת". "Poor cold and got a runny nose."

הקיצר, דוד גוטמן ויואל מוישה סלומון The short, David Guttman and Joel Moishe Salomon

ויהושע שטמפפר וזרח ברנט באו לכאן. -מה אכפת לי?

מה זאת אומרת מה אכפת לך? הם באו לכאן מירושלים

לחפש אדמה פורייה על גדות הירקון ולהקים בה יישוב עברי.

הם הגיעו לכאן, אתה רואה? זה בית הבטון הראשון בפתח תקווה.

והחבר'ה ירדו לעמק לכפר אומלבס, התושבים פה נראו כל כך גרוע, And the guys went down to the valley to the village of Omelves, the inhabitants here looked so bad,

כל כך רע שהחבר'ה ויתרו, עברו ליפו ורק מוישה יואל נשאר פה.

מה אתה אומר. -מה שאתה שומע, בור קטן ומצונן שכמוך. what are you saying. -What you hear, a small, cold pit like you.

מוישה יואל מצא ששורש הרע זה מי הירקון. Moishe Yoel found that the root of evil is the waters of the Yarkon.

איזה ניחוח, אה, פה היו ביצות, בגסי, תשמע, איך ייבשנו את הביצות,

הרי לא היו משאבות באותם ימים, שתינו את המים בפה בקש. After all, there were no pumps in those days, we drank the water by mouth.

כל לילה הייתי שותה איזה שתיים שלוש ביצות,

ביצות רכות, ביצות קשות, כמה קני סוף בלעתי,

כמה סוסי יאור שתיתי, כמה ג'מוסים נתקעו לי, How many light horses I drank, how many mice got stuck in me,

אתה חושב שסתם נהיה לי קול כזה מעצבן? Do you think we'll just have such an annoying voice?

הקיצר, ד"ר מזרקי היווני הגיע לכאן...

מה אתה אוכל כשאני מדבר? תגיד לי.

ולמה כל כך מהר? הכול אתם עושים מהר, אה?

ואז הרופא היווני עלה על הגבעה הזו, הסתכל ואמר:

"קינדלך, האוויר פה לא נראה לי, אין פה אף ציפור,

"חבל על הזמן שלכם".

אבל אז מוישה יואל לחש: "בכל זאת".

ויהושע שטמפפר אמר: "בואו ננסה", וכך הקימו את פתח תקווה,

וכך הפכו לאגדה! כיפק. -היי! And so they became a legend! Kipk. -Hi!

כיפק. -היי. -כיפק. -היי, היי, היי.

עצבני, הנה גברת דבורה שפירא, Nervous, here's Mrs. Deborah Shapira,

בתו של אחיו של שפירא, זקן השומרים.

איזה מזל לנו, שלום רב, מה שלומך? -שלום, מה שלומכם?

את הרי היית פה עוד לפני שהכול היה פה. -כן.

איך היה? תספרי לנו קצת. -היו ביצות, לא היה לנו חשמל,

לא היו לנו מים, לא היה רופא. -טלוויזיה הייתה?

לא, טלוויזיה בכלל... -איפה, אפילו לא חלמנו.

לא חלמנו שבכלל יש טלוויזיה. -בדיוק. -גם אווירונים לא ידענו שיש. We did not dream that there is a TV at all. -exactly. - Even airplanes we did not know there were.

ומכוניות ידענו? -לא ידענו שום דבר. -שום דבר.

והייתה הכול ביצה פה והכול היה חורשה של איקליפטוס פה. And everything was an egg here and everything was a grove of eucalyptus here.

כמו ונציה. היה הכול מים. -כמו ונציה, עד תמוז עמדו המים,

ביום הילדים היו מכינים סירות מעיתונים. -כן.

והיו משיטים אותם, ביום משחקים, בלילה היו קודחים. And they would sail them, on game day, at night they would feverish.

קודחים בורות? -קדחת. Drilling pits? -fever.

אה, קדחת. -קודחים קדחת, קדחת.

אני זוכר, עקצו אותי בזמנו. -עם חום. I remember, I was stung at the time. -With heat.

ארבעים יתושי קדחת עקצו אותי באיזו תקופה. -כן, הו, מסכן.

היה לי 60 מעלות חום, כל הגדוד היה מבשל עליי. I had a 60 degree heat, the whole battalion would cook on me.

תגידי לי... -והיו עוטפים בסדינים קרים להוריד את החום, את הקדחת

ולהעביר את הצמרמורת שהייתה להם. And convey the chills they had.

סליחה, גברת שפירא, אבל אנחנו צריכים לשחרר

את השפן שלנו, בגסי, ואיך אומרים אצלנו?

לא לדאוג לעולם, השפן תמיד נופל... Never worry, the rabbit always falls ...

קם וזה טוב. -בדיוק. Get up and it's good. -exactly.

באיזו שנה הוקמה פתח תקווה, אתה יודע, אוזניים גדולות?

אתה רואה? שום דבר אתה לא יודע.

זו החידה של היום, באיזו שנה הוקמה פתח תקווה?

אני אתקשר לחבר שלי,

צ'ורבה היווני והוא יגיד לנו את המרק, את התשובה. The Greek chorba and he will tell us the soup, the answer.

טוב, עכשיו ניתן לך טיפות אף, נשחרר אותך בשדה

ושלא תפריע יותר, אתה שומע?

יום שני, 08:00 בבוקר לאיפור הכלה וה...

"מזל טוב פרודקשנס", שלום.

הלו?

הלו, אתה רואה אותי? הלו?

הלו? אני לא שומע אותך...

הלו? -זה נשמע נפלא ומיסטי, חכה, אני מצלם אותך.

מכיוון שאנחנו לא יכולים לדבר, הנה תמונה.

הלו?

לא שמעתי כלום.

אתה נפלא, אני יכול רק לראות אותך ולא לשמוע אותך,

אתה תקבל ממני חולצה ותקליט. -הלו. -הלו!

הלו?

דבר, דבר. -דבר, דבר, הלו.

דבר, דבר, אל תתבייש, אני פה. -רציתי להגיד את התשובה.

מה התשובה?

1900... 1800... 1878. -נכון!

גדול, אתה גדול, 1878. מה קרה ב-1878?

קמה פתח תקווה. -אה, פתח תקווה.

הוא סגר, הוא סגר, הוא אדיר. חולצה ותקליט.

יאסוס... טלפונוס...

הלו, צ'ורבה, שלום, יאסו, עיניים שלי. Hello, chorba, hello, yasu, my eyes.

אתם בפיראוס בטח יודעים מתי הוקמה פתח תקווה מלבס. You in Piraeus probably know when Petah Tikva Malbes was established.

הלו יאצקוס, פתח תקווס מלבוס, 1878-אוס,

קלימרה אקליפרה,

יאצקוס...

יאללה, יאסו...

יאללה, יאסו.

או-קיי, או-קיי, זה נראה נהדר, פריים יוצא מן הכלל.

או-קיי, או-קיי, בני המשפחה, לשים לב אליי, להפסיק עכשיו דיבורים, Okay, okay, family, pay attention to me, stop talking now,

אני רוצה ריכוז מוחלט, אני רוצה שתתנהגו בטבעיות.

שימו לב, מספיק דיבורים, מספיק דיבורים עכשיו, או-קיי,

שימו לב, כולם, אנחנו עכשיו עושים חזרה על הסצנה

שאחרי החופה, אחרי הברכות והרב והחופה וכל מה שקורה פה.

אני רוצה מבטי הערצה עצומים אל החתן ואל הכלה,

לחייך, לחייך חיוכים גדולים, חיוכים גדולים,

לחייך בטבעיות, לחייך בטבעיות כולם, יוצא מן הכלל,

אנחנו נמצאים בסצנה ארבע, כמו שאתם רואים, דגנית, דגנית,

למה את לא במקום שלך? -אה, סליחה. -דגנית, דגנית,

זה מפריע עכשיו, לא לדבר עכשיו עם ערן, כן? -סליחה. -זה מפריע.

או-קיי, אנחנו נמצאים בסצנה הזאת ו...

הכול בסדר? -הכול בסדר, מה...

מה הם צריכים לעשות? -מה הבעיה?

הם כבר שעתיים מחכים פה והם אנשים שעזבו את העבודה,

אני לא נעים לי קצת כזה, אני רוצה לזרז את הדבר הזה. -ערן, תשמע, I'm not a little comfortable like that, I want to expedite this thing. -Er, listen,

תאמין לי, אני יודע מה שאני עושה, אני עושה סרט רציני עם רמה.

יס, סר. -לא סתם ככה, אני צריך לתכנן את התאורה.

יש לי... -לא, לא, אתה צודק. -כל מה שאתה צריך לעשות לי,

זה להתחתן, זה הכול, זה הכול. או-קיי, את החותנת,

אני רוצה שתעברי לפה. ואת... -היא לא החותנת, היא לא החותנת.

זה לא עקרוני, לא משנה, היא תהיה החותנת, It's not principled, no matter, she's going to be the mother-in-law,

היא נהדרת בשביל חותנת.

את תעמדי שמה, זה מצוין, כן. עכשיו, ככה... -ערן, אני... You'll stand by her name, that's great, yes. Now, like this ... - Eran, I ...

לא עכשיו, אני מבקש... אני לא בטוח שאני אשתמש ב... האלה.

בסדר, בסדר, זה סתם. -אנחנו נבדוק את העניין. Okay, okay, it's just. - We'll look into it.

אנחנו עושים את זה כל יום. -עכשיו, מה עושים הילדים האלה פה?

הם יותר מדי ורודים בשבילי. -ילדות, ילדות.

ילדים זה משהו אחר. -אה, זה ילדות.

כן, עכשיו ככה, אתה... אתה, בוא, בוא הנה,

שים עליה יד ותן לה נשיקה. -לא, אני לא יכול,

אני 30 שנה ברוגז איתה, איך אני אשים יד? I'm been angry with her for 30 years, how do I get my hands dirty?

הוא לא מדבר איתה, הוא לא מדבר איתה. -זה נפלא בשבילי,

זה סצנה חיה, סצנת הפיוס הנהדרת. -מה לעשות?

או-קיי, לא משנה, זה לא עקרוני בשבילי, אתה עכשיו,

תמחה דמעה, אני רוצה שתרד דמעה, Tear a tear, I want you to shed a tear,

שתרד דמעה, בטבעיות, בטבעיות, ולא להגזים, לא להגזים,

וכולם בחיוכי שמחה אדירים.

אתה עכשיו, אתה האח, אני מבין, אתה תוציא בורקס,

תוציא בורקס ותאכל בורקס ועכשיו כולם מחיאות כפיים. -בראבו.

יוצא מן הכלל.

זה נהדר, או-קיי, שנייה אחת, ערן, בוא אתי שנייה.

בוא אתי שנייה אחת, אני לא בטוח שאני אשתמש בזה, Come with me one second, I'm not sure I'll use it,

אל תתעקשו בחזרה על הדבר הזה. Do not insist back on this thing.

כן, סליחה, בסדר. -לא יודע, זה לא נראה...

או-קיי, תשמע, בקשר לאחיך. -כן.

אני הייתי רוצה שהוא יגדל זקן עד הצילומים אם אפשר. I would like him to grow a beard until filming if possible.

זקן עד הצילומים? למה זקן?

תראה, אל תקבל את זה אישית. -כן. -אבל... Look, do not take it personally. -Yes. -but...

אתם מאוד דומים. -נו? -והייתי רוצה ש...

אנחנו אחים. -כן, והייתי רוצה איזה גיוון,

אני רוצה שאתה תצא בולט מתוך הדמיון המשפחתי.

זקן היה מגוון... -תראה, שמשון, אתה נסחף, אתה נסחף שוב, Old man was diverse ... -Look, Samson, you are swept away, you are swept away again,

אני יודע שאתה רוצה לעשות אמנות, אני יודע שלמדת קולנוע,

אבל אי אפשר, זה בסך הכול סרט,

זה בסך הכול תק תיק, סבא, סבתא, דוד, דודה. -ערן...

זה המשפחה שלה, זה לא מעניין אותי בכלל. -ערן, אתה לא מבין,

אני לא מסכים אתך. תאמין לי, בעוד 40 שנה לך יהיה שיער שיבה,

לדגנית יהיו קמטים, האהבה תיגמר ורק הווידיאו יישאר, תאמין לי.

מה, מה את חושבת? -אני חושבת שהוא טועה.

הוא טועה. -שמשון. -אני מבקש אותך...

שמשון, רגע, דגנית רוצה להגיד לך משהו. -שמשון. -מה?

שמשון, אני חושבת שאתה טועה, זאת אומרת, אני החתן והוא...

אני הכלה והוא החתן, ואני חושבת שאנחנו צריכים

להיות עכשיו ביחד. -זה לא הקטע שלכם עכשיו, To be together now. - That's not your thing right now,

אני מבקש אותך לחזור אל המקום שלך. -ערן. -אני מבקש.

אבל, שמשון, אנחנו... -סליחה.

אני מבקש אותך, חזרי אל המקום שלך, את די... -או-קיי, או-קיי.

צודק, מה עושים? -בסדר, או-קיי, עכשיו ככה, Right, what do you do? - Okay, okay, right now,

לשחרר את כל הסטטיסטים שילמדו את הטקסט בעל פה בבית

אני ניגש לדבר עם יואב קוטנר בקשר למוזיקה. -או-קיי. I went to talk to Yoav Kutner about music. -Okay.

ערן. -ותישארו ב"פריז", לא לזוז.