×

Vi använder kakor för att göra LingQ bättre. Genom att besöka sajten, godkänner du vår cookie policy.


image

קופה ראשית, קופה ראשית עונה 1 | תחתונים

קופה ראשית עונה 1 | תחתונים

סליחה.

כן, כבודו, במה אוכל לסייע?

איפה יש פה תאי מדידה?

אני מצטער, כבודו,

אך בסניף זה אין לנו תא מדידה.

אז מה כן יש לכם? -או, יש לנו הרבה דברים.

יש לנו בשר, דגים, דגנים, פירות, ירקות,

גרגירי ג'וס ברי, גרגרי גולדן ברי... -בסדר, בסדר. הבנתי.

אני מסתדר פה לבד. -אין בעיה.

המשך קנייה מהנה, אדוני. -תודה רבה.

אה, סליחה, אדוני? -כן, מה הבעיה?

על פי חוקי הסופר

ההתערטלות אינה חוקית כאן,

על אף תווי גופך הנאים מאוד. -כן, אז מה, איפה אני...

מאחורי המקרר? -לא, לא המיקום הוא הבעיה.

אז מה הבעיה? נו, דבר!

בן אדם רוצה לקנות תחתונים, אז מה אני צריך לעשות?

איך אני יכול לדעת אם הוא לוחץ, אם הוא חופשי,

אם הוא מאוורר במידה, מה, לפי העין?

אם יותר לי לשאול,

איך אדוני קנה לעצמו לבני גברים עד היום?

לא קניתי.

שאלה אינטימית, אבל...

היו שולחים לי מאמריקה.

אחותי גרה במישיגן.

הייתה לה חנות הכול בדולר מתחת לבית.

כל חצי שנה הייתה שולחת לי

ארבעה סטים תחתונים.

או-קיי, ומה קרה?

אז זהו, שאנחנו...

שאנחנו כבר לא כל כך בקשר. -למה?

למה, כי סגרו את החנות. -ו...?

מה ו...? זהו.

על מה יש לי עוד לדבר איתה?

מה? לא שולחת לי יותר תחתונים.

אישה פקאקט זאת!

וילות היא עשתה מהתחתונים שלי, וילות!

תסתכל רגע מה כתוב לך בתווית שמחוברת לתחתונים,

שמא אתה מדיום, שמא אתה לארג'. -או-קיי.

אם יורשה לי? -בסדר.

אוי...

נו, מצאת משהו? -לא, רגע.

אוי. -נו, מה? -אולי מקדימה, רגע.

ראית משהו?

בוא נבדוק...

פאוץ'.

הי, הי, הי, לא בפראות! -הנה, אני מרגיש משהו.

לא בפראות! יש פה ציוד עדין, נו באמת.

גברת סטרטינר...

מה שלום הקטן?

הופלך, הנה, הנה. -מה? -רגע.

אוך, אוי הברוך...

מה קרה? -דהה לו הכיתוב.

טוב, ניסינו בדרך שלך, או-קיי? עזוב.

לא, לא, לא, לא, לא.

מה לא, לא, לא, מה לא, לא, לא, לא, לא?

מה אתה רוצה שאני אעשה,

שאני אהמר על התחתונים?

זה התפקיד שלך פה, לדרדר אנשים להימורים?

עוד לא אבדה תקוותנו.

אם יורשה לי להעריך את מידותיך הטובות,

אתה נראה לי מידה אחת קטן ממני.

מה המידה שלך? -לארג'.

לארג'? -לארג'.

אז לקחת מדיום? -כן, מדיום.

מדיום? -מדיום.

אתה אומר מדיום? -מדיום.

אז מדיום? -כן, ככה זה נראה לפי הערכה.

מדיום.

טוב.

או-קיי.

יש פה כתם, תעשה לי הנחה.

מה? תראה לי.

מה... רגע, מה, אתה לא מאמין לי?

עזוב, אני לא צריך את ההנחה שלך, או-קיי?

"מקיפות..."

מה זה נסים? מה כתוב פה?

"עובדים יקרים, מחר ייערכו בסניפנו

"בדיקות סמים מקיפות לכל העובדים." -יו!

"הנהלת הסופר." -לא, לא, לא, לא. -מה? -זה לא טוב!

למה? חשבתי שאתה נקי.

נו, נקי, נקי. מאז מאשה בהיריון אני זה לא נוגע. -נו, אז מה אתה לחוץ?

אתמול בסגירה זה דייזי,

אומר לי, קח, סוף סיגריה זה. אני לא יודע מה בפנים!

אוי ואבוי, אוי ואבוי. מה, אתה רציני?

מה רציני? זה ה...

הלך עליך, הלך עליך. מה אתה צו... -אני לא מאמינה, אני לא מאמינה.

אז מה אני עושה עכשיו, מה?

מה, והיה בפנים יש? -מה אני לא? אני חושב שכן זה היה.

יו! זה חודש תשע, זה אסור לי מפוטר עכשיו.

אני צריך מביא הביתה זה חיתולים,

אני מביא גם מוצצות אני מביא, יו!

יפטרו אותך עכשיו.

אני, עוד לפני שאני קצב,

אני אלוף המתיחות של הסופר.

אין, זה האומנות שלי. -שלנו.

לא הבנתי, אז אין בדיקות סמים?

איזה בדיקות סמים?

בסופר, מה זה, אולימפיאדת טוקיו?

עד שמישהו מסכים לעבוד פה?

הם גם יממנו לו מזרקים אם צריך.

אתמול, כשראיתי את הטמפון המולדבי הזה

לוקח בטעות שכטה מהצינגלה,

ישר רצתי לקופה של כוכבה וסיפרתי לה.

ואז אני אמרתי לו, חייבים להמציא בדיקת סמים, חייבים!

מה?

אני אמרתי לך, בואי נמציא בדיקת סמים.

מה זה, מה פתאום? אתה אמרת טמפון מולדבי.

יאללה, בסדר.

מה אתה עכשיו על קרדיט נכנס איתי?

לא, כי זה מבאס. -מה?

אני ממציא כזה זהב ואת רואה מצלמות, לוקחת לי.

בסדר, צודק.

טעות שלי, רעיון שלך היה.

אני רואה מה שאת עושה.

יאללה, בסדר, מה? צוחקים איתך. רעיון שלו.

בסדר,

מבסוט?

יופי.

מה?

אתה לא מאמין...

מה?

אנטולי קרא... -מה עם אנטולי?

שבשביל הבדיקת סמים

הוא צריך לאכול שני קילו קיווי.

אז הוא הלך לחזי וקיבל ממנו שני קילו קיווי והוא אכל את ה...

קיווי? -כן.

נתת לאנטולי קיווי? -שני קילו!

הוא אלרגי לקיווי!

מה, אתה מסתלבט עליי?

איזה מסתלבט? הוא אלרגי לקיווי! מה יש לך את?

הוא יכול... הוא יכול למות, יא אללה שלך.

נו, כוכבה, את לא נורמלית, באימא שלי את לא נורמלית.

יו, אימאל'ה.

אני מסביר לך שהוא אלרגי לקיווי. אנטולי!

אני לא מאמינה. -אנטולי, מה עשית, מה עשית? אנטולי, מה עשית?

אוי, אוי, אוי, אוי, אוי... -האינטרנט אמר

שתיים וחצי קילו קיווי מנקה דם.

אבל אתה אלרגי לקיווי!

אבל מאשה חודש תשע, אסור לי מפוטר.

לא, לא, אנטולי.

תעזוב את זה! מה אתה עוד דוחף לפה?

אנטולי, תקשיב, זה... זה לא היה באמת.

אנחנו סתם הסתלבטנו עליך, אין בדיקת סמים מחר. -אוי...

אתה איתי, אנטולי, אתה שומע? -החדר, למה מסתובב חדר?

אתה והרעיונות המפגרים שלך, דביל.

אה, עכשיו זה אני?

אני רק מילאתי פקודות.

אתה הצורר הגדול, אני בקושי "ועוזריהם"!

יש לי טעם של סגול...

יש לו טעם של סגול, אתה קולט? -נו, אז תזמיני אמבולנס!

סגול, לא סגול, תזמיני אמבולנס! -בסדר, רגע! איפה זה? נו, מה.

ניסים. -כן? -קר לי...

למה כל כך קר?

תסגרי את המזגן. -כן, רגע, אני רוצה להבין.

להזמין אמבולנס או לסגור מזגן? תחליט!

ניסים. -אנטולי. -ניסים. -מה?

אני רוצה

אתה תהיה אבא

של בן שלי.

מה?

מה פתאום? אל תדבר שטויות. אנטולי, מה יש לך?

קום, אנטולי. אתה תהיה בסדר, אתה שומע?

אתה תהיה אבא נהדר.

אנטולי.

אנטולי, בבקשה תקום.

אלוהים בבקשה, בבקשה תעזור לי.

אני מבטיח לא למתוח אף אחד יותר.

אין לי ברירה... -אוי, אוי, אוי.

אנטולי, בבקשה תקום. -ניסים.

ה' השם...

בנאות דשא ירבציני...

מה, אנטולי, מה? -ניסים. -מה?

דבר איתי, תישאר איתי, אנטולי.

ניסים. -כן?

בתיאבון, כפרה.

סוכנת כפולה, חביבי.

חשבתי שאת בעד ניסים.

אני בעד שיהיה מצחיק.

תזמיני אמבולנס, אנטולי, תזמיני אמבולנס! איזה דביל, אה? ניסים.

אתה לא משדר את זה שאני בוכה, נכון?

נו, אני ידעתי.

לא סתם ביקשתי למדוד את התחתונים לפני שאני קונה אותם.

הגעתי הביתה ומה מסתבר?

אוהל סיירים!

לא שיש לי במה להתבייש, כן?

החזר במזומן, תודה.

מה זה?

השטר החדש.

מה זה, מה מה זה? תחתונים שקניתי פה.

מדדתי בבית והם לא במידה.

אתה מדדת אותם? -אמת.

ואתה רוצה להחזיר אותם? -אמת.

לא, זה בסדר, אני רוצה חדשים במקום.

א', זאת פעם אחרונה

שאתה משאיר את שאריות המפשעה שלך על הדסק שלי

ו-ב', אנחנו לא מחזירים תחתון שיצא מהאריזה.

אה, כן?

אז איך אני אמדוד אותם בלי להוציא מהאריזה?

אתה הפרופסור,

הינה המחקר החדש שלך,

איך למדוד תחתון בלי להוציא מהאריזה. -הנה, זה הוא.

הבן מיעוטים. בוא, בוא, בוא שנייה!

כן, כן, אתה. בוא, ידידי, בוא.

כן, כבודו, איך אוכל לסייע? -תראה.

כן? -תראה איזה מידה מכרת לי, תראה. -אני רואה.

שניים כמוני נכנסים פה.

אז אולי תשתמש במבצע החדש שלנו,

שתי עוגיות בעשר, אולי תתרחב קצת.

אני... אני באמת מצטער, כבודו.

זו הייתה השערה ותו לו. -השערה?

ותו לא, באמת. -השערה ותו לא?

אתה עודדת אותי לקנות. אם לא היית מעודד אותי, לא הייתי קונה!

לא היה עידוד. -היה עידוד.

כבודו, לא היה עידוד. -היה עידוד. -שום עידוד.

היה עידוד. -שום עידוד. -היה עידוד!

עידוד לא היה, באמת. -היה עידוד וחצי!

וחצי בטח שלא היה. -היה וחצי!

גברת כוכבה, אני נשבע לך, לא היה עידוד, באמת.

אני בסך הכול ניסיתי לסייע ללקוח שנתקל במצוקה.

ואם החטא שלי הוא רצון לסייע לזולת,

אז אומר זאת כאן בגאווה,

אני חוטא!

למה כל הדפקטים נופלים עליי?

נו, מה קורה? -מה קורה, מה קורה? הוא שואל מה קורה! מה קורה...

מזרח תיכון חדש, זה מה שקורה! אתה לא רואה מה קורה?

זה גם מה שאני שואל, היא לא מחליפה לי את התחתונים!

תגיד לי, למה שמישהו ירצה להחליף תחתון

שמישהו אחר מדד?

לא סתם מישהו, אני.

על אחת כמה וכמה עוד יותר גרוע! -למה את אומרת את זה?

תסתכל במראה איך שאתה נראה!

את מחליטה בשבילם?

בואי נשאל אותם, הם פה, בואי נשאל אותם.

היית מודד תחתונים אחריי?

מה אתה שותק?

נו, תענה! מה?

מה, אני מצורע,

מה, יש לי פסוריאזיס?

מה יש לי, סקביאס?

אטופיק דרמטיטיס?

תגיד לי, אתה מוכן להפסיק לצעוק מחלות עור?

את לא תשתיקי אותי. -אני אעשה מה שבא לי כבר!

את לא תשתיקי אותי. -אתה לא תגיד לי מה לעשות. -טוב.

רבותיי, אני מזהיר אתכם, רבותיי! -אמנון.

אל תקנו בחנות הזאת!

אז תקנה בחנות אחרת! -זאת מסחטת כסף!

יש פה אלפי חנויות. -מעודדים אותנו לקנות

דברים שלא מתאימים לנו! -על כל מטר מרובע!

לא מעודדים. -תלך לאיפה שבא לך! גגנגן. -אל תגיד לי "גגנגן".

גגנגן. -אל תגיד גגנגן.

כן יגיד לך! -אל תיגע בי!

אני הולך לבד, אל תיגע בי! -תלך לבד!

למה תמיד אצלי, למה בקופות שלי?

אתם עוד תשמעו מאמנון טיטינסקי!

אל תיגע בי, אני אומר לך! -תודה רבה באמת.

לאן את הולכת?

אני יוצאת לסיגריה. -לאן את הולכת?

לאן אני הולכת, עכשיו אתה מתחיל איתי?

אתה יודע מה עובר עליי?

יום יום, שעה שעה!

אומר לי עוד לאן את הולכת גם כן!

אחת הסמכויות שלי

כעובד כללי בכיר בסופר

היא מלאכת הניקיון.

יש יאמרו שאני פדנט,

אובססיבי, חולה ניקיון,

נרקומן של אקונומיקה,

אבל מבחינתי אני בסך הכול מחזיר לסופר

מיליונית ממה שהוא נותן לי.

אצלנו בסופר כולם יודעים, כשראמזי בשטח,

כל הכתמים במתח.

סתם, סליחה.

איזה ריח. -כן.

חזי, ממתי הסלק הזה עומד פה?

איזה חודש אנחנו?

יוני.

זה הרבה זמן.

אין, זה סלק. כתם סלק לא יורד.

צריך להחליף את כל המרצפת.

אני הייתי מחליף את כל הפס.

עד פה ועושה ככה.

יש לך פה... -"וול וול וול", מה יש לנו פה?

סלק.

מה שעת הכתם? -סליחה?

שעת הכתם. -שעת הכתם. -מתי הוא התגלה? -הרגע.

מי גילה אותו?

מה זה משנה, ראמזי?

"מסרבים לענות."

טוב, הוא קיבל טיפול ראשוני, יין לבן, חומץ, תמיסה כלשהי?

כלום, כלום, ראמזי. הרגע ראינו את זה.

טוב, חברים, אני צריך שטח סטרילי, בסדר? תנו לי שתי...

תנו לי שתי דקות מטר נשימה, בסדר? -בסדר, בסדר.

הכתם צריך אוויר.

בתוך השפריצר הזה נמצאת תמיסה שאני מכנה

"שילוש הקרצוף הקדוש".

זה תמיסה שרקחתי משלושה חומרים שונים: מסיר שומנים,

אקונומיקה, והמרכיב הסודי שלי,

משחת שיניים חושחש הבלש.

אין כתם שיכול לעמוד בפניו.

ראמזי, זה לא עושה כלום.

צריך סבלנות, חזי, סבלנות.

או! הנה, הנה, אתם רואים?

כבר החומר הפעיל מתחיל להגיב, אתם רואים?

לא, שום דבר.

כי אתה לא בזווית. אולי...

צריך עוד קצת מהתמיסה, פשוט לא שמתי מספיק.

הנה, רואים? זה ממש...

טוב, נו. -מה? -בסדר. חזי, זה נורא חשוב...

סלק, סלק... -לזכור לעשות תחלופה. -מה את אומרת?

שמאוד מאוד מאוד חשוב להחליף

את הירקות בזמן. -אני שמעתי אותך...

פעם ראשונה שדבר כזה קורה לי.

אולי לא שמתי מספיק חושחש הבלש?

אתמול אחרי שהלכתם פניתי לתנ"ך הפרטי שלי.

אוסף הכתבות של אודטה.

ואיתרתי מקרה דומה מפסח 92'.

מסתבר שכל מה שהיה חסר לי

זה חומץ במיה.

השריתי את הכתם במהלך הלילה

וכל שנותר זה לקטוף את הפירות.

אתה יכול גם לבוא. ניסים, בוא!

ניסים... -ראמזי, אני באמצע משהו.

לא... בוא, ניסים.

חומץ הבמיה כבר עשה את כל העבודה, כל שנותר...

זה להסיר את הלוט. מוכנים?

בברכת שיסתלקו אויבינו

ומבקשי לכלוכינו. -אמן.

אין סיר שאין לו מכסה

ואין כתם שאין לו ניקוי.

בקשה!

כל כך חשוב להקפיד על תחלופה של ירקות, חזי.

אודטה בדרך כלל לא טועה, באמת.

אני אבדוק את זה, אולי לא שמתי...

יכול להיות שהבמיה פג תוקף.

ובטח לא השארתי את זה מספיק זמן.

לא קרה כלום.

זה בסך הכול כתם.

אני לא הולך להשתגע בגלל כתם.

ראמזי.

כן, בוס גדול. -אתה חייב להניח לזה.

להניח למה?

אתה שבוע כבר לא עושה כלום חוץ מלהתעסק עם הכתם הזה.

זה עניין של שניות.

צריך רק לתת לאורנג'דה להיספג,

וזה יעשה את העבודה שלו כבר.

לא, ראמזי, די. זה בסדר, זה בסדר ככה.

תראי, זה מתחיל לעבוד, זה מתחיל להגיב עכשיו, באמת.

בסדר, בסדר, אז זה מתחיל. -כן, אבל שירה...

טוב, תעזוב את זה. -זה רק כתם קטן אחד.

בסדר, תעזוב את זה כבר.

זו פעם אחרונה שאני רואה אותך מתעסק עם הכתם הזה, אתה מבין?

כן, כן, בוס גדול. -תודה.

לפעמים צריך להודות

שכתם ניצח אותך

ולקבל את זה כמו גבר.

זה לא הוגן, זה לא הוגן!

אני עשיתי כל מה שיכולתי!

תסתלק, תסת...

זה לא הוגן, זה לא הוגן!

אוי! מה זה?

הדמעות שלי מורידות את הכתם!

הדמעות שלי, אתה קולט? הדמעות שלי, הדמעות,

זה המרכיב הסודי שחיפשתי כל הזמן!

מה הסיכוי, מה?

מסתבר ש... שהזמן שביליתי בחברת חומרי ניקוי

שינה את התרכובת הכימית שלהן.

איזה דמעות, מה דמעות?

שמתי יין לבן על הכתם לפני שהלכתי הביתה.

אין, אין כמו יין לבן.

כן, כן, מאוד יפה.

לא, אני לא סתם מראה לך, זה... זה אפליקציית היכרויות

של רק חתיכים, את רואה? -כן.

ותראי את זה. -וזה נהוג להצטלם בלי חולצה?

אצלם כן, כן.

הם שמים גם קורות חיים?

יש כאלה ששמים, אבל... -כן!

שלום.

אוו למה זכינו?

זאת המנהלת

וזאת הקופאית.

מה עכשיו, קנית איש עם חליפה

ואתה רוצה להחזיר אותו?

כוכבה. -מצחיק מאוד, או-קיי.

תכירו, זה עו"ד גבריאל משולם מהמשרד של...

וכלר את וכלר. -נעים מאוד. -נעים מאוד. -שירה שטיינבוך.

נעים מאוד, כוכבה שביט. -בסדר, כוכבה.

במה, מה העניין?

אל תיתממי, כן? גברת שירה שטיינבוך.

להזכיר לך את האירוע, כן? -אמנון, אמנון.

תראו, בתאריך 7.6.18 רכש מרשי מוצר

מסוג בוקסר מיקרופייבר יוניסקס לגבר,

להלן המוצר, הרכישה נעשתה

בעידודו האגרסיבי של עובד המקום. -לא היה עידודו.

היה עידודו. -לא היה עידודו. -היה עידודו.

לא היה שום עידודו. -היה עידודו וחצי.

וחצי על אחת כמה וכמה לא היה. -בסדר, כוכבה, בסדר.

חברת "שפע יששכר בע"מ" או מי מטעמה

סירבו לקחת אחריות על העידוד.

לא היה, כי לא היה פשוט. -זה בסדר, כוכבה. -אמנון, אמנון. -או-קיי.

התעלמו ממענותיו של מרשי, גרמו למרשי עוגמת נפש קשה

וגרמו לו לעלות על ארבעה קווי אוטובוס שונים.

6.90 לכל כיוון, לא כולל דאודורנט. -אמנון. -מובן, כן?

מה נפש, איזה נפש?

זה יש לו נפש זה בכלל? -הנה, בבקשה.

הנה, אתה רואה? הנה, בדיוק על זה אני מדבר. -מה הנה אתה רואה?

היא חורכת אותי. -אני חורכת אותך? אולי אתה מבעיר אותי!

בסדר. -כוכבה, כוכבה. -אמנון, אמנון, גבירותיי, גבירותיי.

גברת שטיינבוך. -כן. -אנחנו לא אנשי מדון,

אנחנו פנינו לשלום.

אולי בטרם ניפגש בין כותלי בית המשפט

אפשר להגיע לאיזושהי פשרה.

מה פשרה, איזה פשרה? -כוכבה.

מה, למי את מאמינה, לטיטינסקי הזה?

היום הוא בא עם תחתונים, מחר עם מקלות אוזניים!

כן, כן, אני אחזיר מקלות אוזניים. -אה, כן? -כן, כן.

אתה תחזיר מקלות אוזניים? -אם העובד... -כוכבה!

אם העובד שלך יחליט, כן? שאני מדיום ובעצם אני אקסטרה לארג',

אז כן, אני אחזיר, וחצי אני אחזיר. -באמת? -כן.

בסדר, כוכבה, אני לא רוצה להיות פזיזה,

אני כן הייתי שמחה בכל זאת לשמוע מה ההצעה שלכם. נו, נראה.

שנייה רגע.

פיצויים על סך 12 אלף שקלים,

לא כולל מע"מ. -בגלל תחתונים?

לא, אין דברים כאלה, באמת.

הבן אדם הזה לא שפוי. -בסדר, כוכבה.

מאה אחוז. בוא, אמנון, הולכים.

רגע, עצור, "הולד יור הורסס", עו"ד משולם.

האם אתה באמת רוצה להתראות בבית משפט בגלל הנושא הזה?

ודאי. -אנחנו יכולים למצוא פשרה.

שום פשרה, 12 אלף שקלים וזהו.

גברת שטיינבוך, אנחנו נתראה בבית משפט,

רק הדיונים יעלו לך שם יותר. יום טוב. -אין בעיה.

אין בעיה, אתם תראו אותי שמה! -אני לא, אבל...

אתם תראו אותי שמה, אתה כן, אתה תראה אותי שמה!

מר וכלר! -הביתה, הביתה. -וכלר את וכלר,

איפה הווכלר השני? -גברת.

תביא את הווכלר השני!

בואי תרביצי לי!

אבל אמנון...

הם לא מכירים אותנו,

אנחנו נלך עם זה עד הסוף. -בדיוק.

אנחנו ניקח אותם לבית משפט,

אנחנו נפשוט להם את הרגל. -בדיוק.

אמנון רק יעביר לי פה את המקדמה

והשמיים הם הגבול.

מה, איזו מקדמה?

ה-3,500 שקל, כמסוכם בחוזה.

3,500 שקל?

תחזירי לי את הכסף על התחתונים.

אז לפחות תחליפי לי

תחתונים חדשים.

אז, אז... אז גרביים. -אמנון, די.

אז גרב אחד, נו.

בטוח שיש לכם זוגות שנפרדו.

שירה!

תכתוב: סדו פראלטה-שביט

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר קינן

הפקת כתוביות: אולפני אלרום


קופה ראשית עונה 1 | תחתונים Main jackpot season 1 | underpants Jackpot principal temporada 1 | cuecas

סליחה.

כן, כבודו, במה אוכל לסייע?

איפה יש פה תאי מדידה? Where are the measuring cells here?

אני מצטער, כבודו,

אך בסניף זה אין לנו תא מדידה. But in this branch we do not have a measuring cell.

אז מה כן יש לכם? -או, יש לנו הרבה דברים.

יש לנו בשר, דגים, דגנים, פירות, ירקות,

גרגירי ג'וס ברי, גרגרי גולדן ברי... -בסדר, בסדר. הבנתי. Berry juice berries, golden berries... -Okay, okay. I realised.

אני מסתדר פה לבד. -אין בעיה.

המשך קנייה מהנה, אדוני. -תודה רבה.

אה, סליחה, אדוני? -כן, מה הבעיה?

על פי חוקי הסופר

ההתערטלות אינה חוקית כאן,

על אף תווי גופך הנאים מאוד. -כן, אז מה, איפה אני...

מאחורי המקרר? -לא, לא המיקום הוא הבעיה.

אז מה הבעיה? נו, דבר!

בן אדם רוצה לקנות תחתונים, אז מה אני צריך לעשות?

איך אני יכול לדעת אם הוא לוחץ, אם הוא חופשי,

אם הוא מאוורר במידה, מה, לפי העין?

אם יותר לי לשאול,

איך אדוני קנה לעצמו לבני גברים עד היום?

לא קניתי.

שאלה אינטימית, אבל...

היו שולחים לי מאמריקה.

אחותי גרה במישיגן.

הייתה לה חנות הכול בדולר מתחת לבית.

כל חצי שנה הייתה שולחת לי

ארבעה סטים תחתונים.

או-קיי, ומה קרה?

אז זהו, שאנחנו...

שאנחנו כבר לא כל כך בקשר. -למה?

למה, כי סגרו את החנות. -ו...?

מה ו...? זהו.

על מה יש לי עוד לדבר איתה?

מה? לא שולחת לי יותר תחתונים.

אישה פקאקט זאת!

וילות היא עשתה מהתחתונים שלי, וילות!

תסתכל רגע מה כתוב לך בתווית שמחוברת לתחתונים,

שמא אתה מדיום, שמא אתה לארג'. -או-קיי.

אם יורשה לי? -בסדר.

אוי...

נו, מצאת משהו? -לא, רגע.

אוי. -נו, מה? -אולי מקדימה, רגע.

ראית משהו?

בוא נבדוק...

פאוץ'.

הי, הי, הי, לא בפראות! -הנה, אני מרגיש משהו.

לא בפראות! יש פה ציוד עדין, נו באמת.

גברת סטרטינר...

מה שלום הקטן?

הופלך, הנה, הנה. -מה? -רגע.

אוך, אוי הברוך...

מה קרה? -דהה לו הכיתוב.

טוב, ניסינו בדרך שלך, או-קיי? עזוב.

לא, לא, לא, לא, לא.

מה לא, לא, לא, מה לא, לא, לא, לא, לא?

מה אתה רוצה שאני אעשה,

שאני אהמר על התחתונים?

זה התפקיד שלך פה, לדרדר אנשים להימורים?

עוד לא אבדה תקוותנו.

אם יורשה לי להעריך את מידותיך הטובות,

אתה נראה לי מידה אחת קטן ממני.

מה המידה שלך? -לארג'.

לארג'? -לארג'.

אז לקחת מדיום? -כן, מדיום.

מדיום? -מדיום.

אתה אומר מדיום? -מדיום.

אז מדיום? -כן, ככה זה נראה לפי הערכה.

מדיום.

טוב.

או-קיי.

יש פה כתם, תעשה לי הנחה.

מה? תראה לי.

מה... רגע, מה, אתה לא מאמין לי?

עזוב, אני לא צריך את ההנחה שלך, או-קיי? Go away, I don't need your discount, okay?

"מקיפות..."

מה זה נסים? מה כתוב פה?

"עובדים יקרים, מחר ייערכו בסניפנו

"בדיקות סמים מקיפות לכל העובדים." -יו!

"הנהלת הסופר." -לא, לא, לא, לא. -מה? -זה לא טוב!

למה? חשבתי שאתה נקי.

נו, נקי, נקי. מאז מאשה בהיריון אני זה לא נוגע. -נו, אז מה אתה לחוץ?

אתמול בסגירה זה דייזי,

אומר לי, קח, סוף סיגריה זה. אני לא יודע מה בפנים!

אוי ואבוי, אוי ואבוי. מה, אתה רציני?

מה רציני? זה ה...

הלך עליך, הלך עליך. מה אתה צו... -אני לא מאמינה, אני לא מאמינה.

אז מה אני עושה עכשיו, מה?

מה, והיה בפנים יש? -מה אני לא? אני חושב שכן זה היה.

יו! זה חודש תשע, זה אסור לי מפוטר עכשיו.

אני צריך מביא הביתה זה חיתולים,

אני מביא גם מוצצות אני מביא, יו!

יפטרו אותך עכשיו.

אני, עוד לפני שאני קצב,

אני אלוף המתיחות של הסופר.

אין, זה האומנות שלי. -שלנו.

לא הבנתי, אז אין בדיקות סמים?

איזה בדיקות סמים?

בסופר, מה זה, אולימפיאדת טוקיו?

עד שמישהו מסכים לעבוד פה?

הם גם יממנו לו מזרקים אם צריך.

אתמול, כשראיתי את הטמפון המולדבי הזה

לוקח בטעות שכטה מהצינגלה,

ישר רצתי לקופה של כוכבה וסיפרתי לה.

ואז אני אמרתי לו, חייבים להמציא בדיקת סמים, חייבים!

מה?

אני אמרתי לך, בואי נמציא בדיקת סמים.

מה זה, מה פתאום? אתה אמרת טמפון מולדבי.

יאללה, בסדר.

מה אתה עכשיו על קרדיט נכנס איתי?

לא, כי זה מבאס. -מה?

אני ממציא כזה זהב ואת רואה מצלמות, לוקחת לי. I invent such gold and you see cameras, take it from me.

בסדר, צודק.

טעות שלי, רעיון שלך היה.

אני רואה מה שאת עושה.

יאללה, בסדר, מה? צוחקים איתך. רעיון שלו.

בסדר,

מבסוט?

יופי.

מה?

אתה לא מאמין...

מה?

אנטולי קרא... -מה עם אנטולי?

שבשביל הבדיקת סמים

הוא צריך לאכול שני קילו קיווי.

אז הוא הלך לחזי וקיבל ממנו שני קילו קיווי והוא אכל את ה...

קיווי? -כן.

נתת לאנטולי קיווי? -שני קילו!

הוא אלרגי לקיווי!

מה, אתה מסתלבט עליי?

איזה מסתלבט? הוא אלרגי לקיווי! מה יש לך את?

הוא יכול... הוא יכול למות, יא אללה שלך.

נו, כוכבה, את לא נורמלית, באימא שלי את לא נורמלית.

יו, אימאל'ה.

אני מסביר לך שהוא אלרגי לקיווי. אנטולי!

אני לא מאמינה. -אנטולי, מה עשית, מה עשית? אנטולי, מה עשית?

אוי, אוי, אוי, אוי, אוי... -האינטרנט אמר

שתיים וחצי קילו קיווי מנקה דם.

אבל אתה אלרגי לקיווי!

אבל מאשה חודש תשע, אסור לי מפוטר.

לא, לא, אנטולי.

תעזוב את זה! מה אתה עוד דוחף לפה?

אנטולי, תקשיב, זה... זה לא היה באמת.

אנחנו סתם הסתלבטנו עליך, אין בדיקת סמים מחר. -אוי...

אתה איתי, אנטולי, אתה שומע? -החדר, למה מסתובב חדר?

אתה והרעיונות המפגרים שלך, דביל.

אה, עכשיו זה אני?

אני רק מילאתי פקודות.

אתה הצורר הגדול, אני בקושי "ועוזריהם"!

יש לי טעם של סגול...

יש לו טעם של סגול, אתה קולט? -נו, אז תזמיני אמבולנס!

סגול, לא סגול, תזמיני אמבולנס! -בסדר, רגע! איפה זה? נו, מה.

ניסים. -כן? -קר לי...

למה כל כך קר?

תסגרי את המזגן. -כן, רגע, אני רוצה להבין.

להזמין אמבולנס או לסגור מזגן? תחליט!

ניסים. -אנטולי. -ניסים. -מה?

אני רוצה

אתה תהיה אבא

של בן שלי.

מה?

מה פתאום? אל תדבר שטויות. אנטולי, מה יש לך?

קום, אנטולי. אתה תהיה בסדר, אתה שומע?

אתה תהיה אבא נהדר.

אנטולי.

אנטולי, בבקשה תקום.

אלוהים בבקשה, בבקשה תעזור לי.

אני מבטיח לא למתוח אף אחד יותר.

אין לי ברירה... -אוי, אוי, אוי.

אנטולי, בבקשה תקום. -ניסים.

ה' השם...

בנאות דשא ירבציני...

מה, אנטולי, מה? -ניסים. -מה?

דבר איתי, תישאר איתי, אנטולי.

ניסים. -כן?

בתיאבון, כפרה.

סוכנת כפולה, חביבי.

חשבתי שאת בעד ניסים.

אני בעד שיהיה מצחיק.

תזמיני אמבולנס, אנטולי, תזמיני אמבולנס! איזה דביל, אה? ניסים.

אתה לא משדר את זה שאני בוכה, נכון?

נו, אני ידעתי.

לא סתם ביקשתי למדוד את התחתונים לפני שאני קונה אותם. I didn't just ask to measure the underwear before I buy them.

הגעתי הביתה ומה מסתבר?

אוהל סיירים!

לא שיש לי במה להתבייש, כן?

החזר במזומן, תודה.

מה זה?

השטר החדש.

מה זה, מה מה זה? תחתונים שקניתי פה.

מדדתי בבית והם לא במידה.

אתה מדדת אותם? -אמת.

ואתה רוצה להחזיר אותם? -אמת.

לא, זה בסדר, אני רוצה חדשים במקום.

א', זאת פעם אחרונה

שאתה משאיר את שאריות המפשעה שלך על הדסק שלי You leave the remains of your crotch on my desk

ו-ב', אנחנו לא מחזירים תחתון שיצא מהאריזה.

אה, כן?

אז איך אני אמדוד אותם בלי להוציא מהאריזה?

אתה הפרופסור,

הינה המחקר החדש שלך,

איך למדוד תחתון בלי להוציא מהאריזה. -הנה, זה הוא.

הבן מיעוטים. בוא, בוא, בוא שנייה!

כן, כן, אתה. בוא, ידידי, בוא.

כן, כבודו, איך אוכל לסייע? -תראה.

כן? -תראה איזה מידה מכרת לי, תראה. -אני רואה.

שניים כמוני נכנסים פה.

אז אולי תשתמש במבצע החדש שלנו,

שתי עוגיות בעשר, אולי תתרחב קצת.

אני... אני באמת מצטער, כבודו.

זו הייתה השערה ותו לו. -השערה?

ותו לא, באמת. -השערה ותו לא?

אתה עודדת אותי לקנות. אם לא היית מעודד אותי, לא הייתי קונה!

לא היה עידוד. -היה עידוד.

כבודו, לא היה עידוד. -היה עידוד. -שום עידוד.

היה עידוד. -שום עידוד. -היה עידוד!

עידוד לא היה, באמת. -היה עידוד וחצי!

וחצי בטח שלא היה. -היה וחצי!

גברת כוכבה, אני נשבע לך, לא היה עידוד, באמת.

אני בסך הכול ניסיתי לסייע ללקוח שנתקל במצוקה.

ואם החטא שלי הוא רצון לסייע לזולת,

אז אומר זאת כאן בגאווה,

אני חוטא!

למה כל הדפקטים נופלים עליי?

נו, מה קורה? -מה קורה, מה קורה? הוא שואל מה קורה! מה קורה...

מזרח תיכון חדש, זה מה שקורה! אתה לא רואה מה קורה?

זה גם מה שאני שואל, היא לא מחליפה לי את התחתונים!

תגיד לי, למה שמישהו ירצה להחליף תחתון

שמישהו אחר מדד?

לא סתם מישהו, אני.

על אחת כמה וכמה עוד יותר גרוע! -למה את אומרת את זה?

תסתכל במראה איך שאתה נראה!

את מחליטה בשבילם?

בואי נשאל אותם, הם פה, בואי נשאל אותם.

היית מודד תחתונים אחריי?

מה אתה שותק?

נו, תענה! מה?

מה, אני מצורע,

מה, יש לי פסוריאזיס?

מה יש לי, סקביאס?

אטופיק דרמטיטיס?

תגיד לי, אתה מוכן להפסיק לצעוק מחלות עור?

את לא תשתיקי אותי. -אני אעשה מה שבא לי כבר!

את לא תשתיקי אותי. -אתה לא תגיד לי מה לעשות. -טוב.

רבותיי, אני מזהיר אתכם, רבותיי! -אמנון.

אל תקנו בחנות הזאת!

אז תקנה בחנות אחרת! -זאת מסחטת כסף!

יש פה אלפי חנויות. -מעודדים אותנו לקנות

דברים שלא מתאימים לנו! -על כל מטר מרובע!

לא מעודדים. -תלך לאיפה שבא לך! גגנגן. -אל תגיד לי "גגנגן".

גגנגן. -אל תגיד גגנגן.

כן יגיד לך! -אל תיגע בי!

אני הולך לבד, אל תיגע בי! -תלך לבד!

למה תמיד אצלי, למה בקופות שלי?

אתם עוד תשמעו מאמנון טיטינסקי!

אל תיגע בי, אני אומר לך! -תודה רבה באמת.

לאן את הולכת?

אני יוצאת לסיגריה. -לאן את הולכת?

לאן אני הולכת, עכשיו אתה מתחיל איתי?

אתה יודע מה עובר עליי?

יום יום, שעה שעה!

אומר לי עוד לאן את הולכת גם כן!

אחת הסמכויות שלי

כעובד כללי בכיר בסופר

היא מלאכת הניקיון.

יש יאמרו שאני פדנט,

אובססיבי, חולה ניקיון,

נרקומן של אקונומיקה,

אבל מבחינתי אני בסך הכול מחזיר לסופר

מיליונית ממה שהוא נותן לי.

אצלנו בסופר כולם יודעים, כשראמזי בשטח,

כל הכתמים במתח.

סתם, סליחה.

איזה ריח. -כן.

חזי, ממתי הסלק הזה עומד פה?

איזה חודש אנחנו?

יוני.

זה הרבה זמן.

אין, זה סלק. כתם סלק לא יורד.

צריך להחליף את כל המרצפת.

אני הייתי מחליף את כל הפס.

עד פה ועושה ככה.

יש לך פה... -"וול וול וול", מה יש לנו פה?

סלק.

מה שעת הכתם? -סליחה?

שעת הכתם. -שעת הכתם. -מתי הוא התגלה? -הרגע.

מי גילה אותו?

מה זה משנה, ראמזי?

"מסרבים לענות."

טוב, הוא קיבל טיפול ראשוני, יין לבן, חומץ, תמיסה כלשהי?

כלום, כלום, ראמזי. הרגע ראינו את זה.

טוב, חברים, אני צריך שטח סטרילי, בסדר? תנו לי שתי...

תנו לי שתי דקות מטר נשימה, בסדר? -בסדר, בסדר.

הכתם צריך אוויר.

בתוך השפריצר הזה נמצאת תמיסה שאני מכנה

"שילוש הקרצוף הקדוש".

זה תמיסה שרקחתי משלושה חומרים שונים: מסיר שומנים,

אקונומיקה, והמרכיב הסודי שלי,

משחת שיניים חושחש הבלש.

אין כתם שיכול לעמוד בפניו.

ראמזי, זה לא עושה כלום.

צריך סבלנות, חזי, סבלנות.

או! הנה, הנה, אתם רואים?

כבר החומר הפעיל מתחיל להגיב, אתם רואים?

לא, שום דבר.

כי אתה לא בזווית. אולי...

צריך עוד קצת מהתמיסה, פשוט לא שמתי מספיק.

הנה, רואים? זה ממש...

טוב, נו. -מה? -בסדר. חזי, זה נורא חשוב...

סלק, סלק... -לזכור לעשות תחלופה. -מה את אומרת?

שמאוד מאוד מאוד חשוב להחליף

את הירקות בזמן. -אני שמעתי אותך...

פעם ראשונה שדבר כזה קורה לי.

אולי לא שמתי מספיק חושחש הבלש?

אתמול אחרי שהלכתם פניתי לתנ"ך הפרטי שלי.

אוסף הכתבות של אודטה.

ואיתרתי מקרה דומה מפסח 92'.

מסתבר שכל מה שהיה חסר לי

זה חומץ במיה.

השריתי את הכתם במהלך הלילה

וכל שנותר זה לקטוף את הפירות.

אתה יכול גם לבוא. ניסים, בוא!

ניסים... -ראמזי, אני באמצע משהו.

לא... בוא, ניסים.

חומץ הבמיה כבר עשה את כל העבודה, כל שנותר...

זה להסיר את הלוט. מוכנים?

בברכת שיסתלקו אויבינו

ומבקשי לכלוכינו. -אמן.

אין סיר שאין לו מכסה

ואין כתם שאין לו ניקוי.

בקשה!

כל כך חשוב להקפיד על תחלופה של ירקות, חזי.

אודטה בדרך כלל לא טועה, באמת.

אני אבדוק את זה, אולי לא שמתי...

יכול להיות שהבמיה פג תוקף.

ובטח לא השארתי את זה מספיק זמן.

לא קרה כלום.

זה בסך הכול כתם.

אני לא הולך להשתגע בגלל כתם.

ראמזי.

כן, בוס גדול. -אתה חייב להניח לזה.

להניח למה?

אתה שבוע כבר לא עושה כלום חוץ מלהתעסק עם הכתם הזה.

זה עניין של שניות.

צריך רק לתת לאורנג'דה להיספג,

וזה יעשה את העבודה שלו כבר.

לא, ראמזי, די. זה בסדר, זה בסדר ככה.

תראי, זה מתחיל לעבוד, זה מתחיל להגיב עכשיו, באמת.

בסדר, בסדר, אז זה מתחיל. -כן, אבל שירה...

טוב, תעזוב את זה. -זה רק כתם קטן אחד.

בסדר, תעזוב את זה כבר.

זו פעם אחרונה שאני רואה אותך מתעסק עם הכתם הזה, אתה מבין?

כן, כן, בוס גדול. -תודה.

לפעמים צריך להודות

שכתם ניצח אותך

ולקבל את זה כמו גבר.

זה לא הוגן, זה לא הוגן!

אני עשיתי כל מה שיכולתי!

תסתלק, תסת...

זה לא הוגן, זה לא הוגן!

אוי! מה זה?

הדמעות שלי מורידות את הכתם!

הדמעות שלי, אתה קולט? הדמעות שלי, הדמעות,

זה המרכיב הסודי שחיפשתי כל הזמן!

מה הסיכוי, מה?

מסתבר ש... שהזמן שביליתי בחברת חומרי ניקוי

שינה את התרכובת הכימית שלהן.

איזה דמעות, מה דמעות?

שמתי יין לבן על הכתם לפני שהלכתי הביתה.

אין, אין כמו יין לבן.

כן, כן, מאוד יפה.

לא, אני לא סתם מראה לך, זה... זה אפליקציית היכרויות

של רק חתיכים, את רואה? -כן.

ותראי את זה. -וזה נהוג להצטלם בלי חולצה?

אצלם כן, כן.

הם שמים גם קורות חיים?

יש כאלה ששמים, אבל... -כן!

שלום.

אוו למה זכינו?

זאת המנהלת

וזאת הקופאית.

מה עכשיו, קנית איש עם חליפה

ואתה רוצה להחזיר אותו?

כוכבה. -מצחיק מאוד, או-קיי.

תכירו, זה עו"ד גבריאל משולם מהמשרד של...

וכלר את וכלר. -נעים מאוד. -נעים מאוד. -שירה שטיינבוך.

נעים מאוד, כוכבה שביט. -בסדר, כוכבה.

במה, מה העניין?

אל תיתממי, כן? גברת שירה שטיינבוך.

להזכיר לך את האירוע, כן? -אמנון, אמנון.

תראו, בתאריך 7.6.18 רכש מרשי מוצר

מסוג בוקסר מיקרופייבר יוניסקס לגבר,

להלן המוצר, הרכישה נעשתה

בעידודו האגרסיבי של עובד המקום. -לא היה עידודו.

היה עידודו. -לא היה עידודו. -היה עידודו.

לא היה שום עידודו. -היה עידודו וחצי.

וחצי על אחת כמה וכמה לא היה. -בסדר, כוכבה, בסדר.

חברת "שפע יששכר בע"מ" או מי מטעמה

סירבו לקחת אחריות על העידוד.

לא היה, כי לא היה פשוט. -זה בסדר, כוכבה. -אמנון, אמנון. -או-קיי.

התעלמו ממענותיו של מרשי, גרמו למרשי עוגמת נפש קשה

וגרמו לו לעלות על ארבעה קווי אוטובוס שונים.

6.90 לכל כיוון, לא כולל דאודורנט. -אמנון. -מובן, כן?

מה נפש, איזה נפש?

זה יש לו נפש זה בכלל? -הנה, בבקשה.

הנה, אתה רואה? הנה, בדיוק על זה אני מדבר. -מה הנה אתה רואה?

היא חורכת אותי. -אני חורכת אותך? אולי אתה מבעיר אותי!

בסדר. -כוכבה, כוכבה. -אמנון, אמנון, גבירותיי, גבירותיי.

גברת שטיינבוך. -כן. -אנחנו לא אנשי מדון,

אנחנו פנינו לשלום.

אולי בטרם ניפגש בין כותלי בית המשפט

אפשר להגיע לאיזושהי פשרה.

מה פשרה, איזה פשרה? -כוכבה.

מה, למי את מאמינה, לטיטינסקי הזה?

היום הוא בא עם תחתונים, מחר עם מקלות אוזניים!

כן, כן, אני אחזיר מקלות אוזניים. -אה, כן? -כן, כן.

אתה תחזיר מקלות אוזניים? -אם העובד... -כוכבה!

אם העובד שלך יחליט, כן? שאני מדיום ובעצם אני אקסטרה לארג',

אז כן, אני אחזיר, וחצי אני אחזיר. -באמת? -כן.

בסדר, כוכבה, אני לא רוצה להיות פזיזה,

אני כן הייתי שמחה בכל זאת לשמוע מה ההצעה שלכם. נו, נראה.

שנייה רגע.

פיצויים על סך 12 אלף שקלים,

לא כולל מע"מ. -בגלל תחתונים?

לא, אין דברים כאלה, באמת.

הבן אדם הזה לא שפוי. -בסדר, כוכבה.

מאה אחוז. בוא, אמנון, הולכים.

רגע, עצור, "הולד יור הורסס", עו"ד משולם.

האם אתה באמת רוצה להתראות בבית משפט בגלל הנושא הזה?

ודאי. -אנחנו יכולים למצוא פשרה.

שום פשרה, 12 אלף שקלים וזהו.

גברת שטיינבוך, אנחנו נתראה בבית משפט,

רק הדיונים יעלו לך שם יותר. יום טוב. -אין בעיה.

אין בעיה, אתם תראו אותי שמה! -אני לא, אבל...

אתם תראו אותי שמה, אתה כן, אתה תראה אותי שמה!

מר וכלר! -הביתה, הביתה. -וכלר את וכלר,

איפה הווכלר השני? -גברת.

תביא את הווכלר השני!

בואי תרביצי לי!

אבל אמנון...

הם לא מכירים אותנו,

אנחנו נלך עם זה עד הסוף. -בדיוק.

אנחנו ניקח אותם לבית משפט,

אנחנו נפשוט להם את הרגל. -בדיוק.

אמנון רק יעביר לי פה את המקדמה

והשמיים הם הגבול.

מה, איזו מקדמה?

ה-3,500 שקל, כמסוכם בחוזה.

3,500 שקל?

תחזירי לי את הכסף על התחתונים.

אז לפחות תחליפי לי

תחתונים חדשים.

אז, אז... אז גרביים. -אמנון, די.

אז גרב אחד, נו.

בטוח שיש לכם זוגות שנפרדו.

שירה!

תכתוב: סדו פראלטה-שביט

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר קינן

הפקת כתוביות: אולפני אלרום