אוטובוס

- שלום-שלום!

- שלום, אליסה!

- שלום, יוחאי! מה שלומך היום?

- ברוך השם, מצוין, מה איתך?

- מעולה, מעולה, טוב מאד!

- מה, על מה נדבר היום?

- על מה נדבר היום... היום אנחנו נדבר על אוטובוס!

- אוטובוס? איזה כיף! אני דווקא אוהבת לדבר על אוטובוס כי התלמידים שלי לפעמים אומרים "בוס" ולא אוטובוס ואני אומרת להם "לא, לא, לא, לא! אוטובוס!" ומה זה בפורטוגזית?

- ônibus

- לא בדיוק, לא בדיוק אותו דבר, נכון?

- דומה קצת.

- דומה... אבל מה, אתה נוסע באוטובוסים?

- אוי, אני שונא אוטובוסים!

- למה? למה?

- אני לא אוהב, לוקח לו הרבה זמן, ויש לי לפעמים קצת בחילות, ולא יודע, אני לא אוהב אוטובוסים. ביחוד בתוך העיר, כשהרבה פעמים אין מקום לשבת וצריך לעמוד הרבה זמן, ואני קצת עצלן...

- הבנתי, אבל, תשמע, אולי אתה יכול לקרוא באוטובוס?

- לא. זה עושה לי בחילה.

- גם לי. גם לי. בדיוק. יש אנשים שיכולים! אבא שלי, לדוגמא, אבא שלי עובד עם ילדים, הוא מלווה. יש ילדים שנוסעים מבית לבית ספר, והם צריכים מבוגר שנוסע ביחד איתם, אז זה אבא שלי, והוא יכול לנסוע כל היום והכל בסדר, הכל סבבה! לא עושה בחילות, לא עושה לו בחילות. אני מקנאה.

- גם אני מקנא בו. אני לא יכול לקרוא, ואני גם לא יכול לישון!

- למה אתה לא יכול לישון?

- לא מצליח להירדם באוטובוס, התקופה היחידה שהצלחתי לישון באוטובוס זה רק כשהייתי בצבא.

- היית עייף.

- הייתי מאד עייף, כן.

- אבל בגדול לישראל אוטובוסים זה דבר, מה לעשות, חשוב. אם אין לך מכונית, אם אין לך רכב, איך אפשר להגיע ממקום למקום? רק אוטובוס.

- ברוב המקומות נכון. יש מקומות שאפשר לקחת טרמפ.

- הממ... מה זה טרמפ?

- זה כשעושים ככה עם האצבע.

- אמריקאים עושים ככה.

- אמריקאים עושים ככה, בישראל עושים ככה...

- אני לא יודעת, אני עשיתי ככה, "תעצרו, בבקשה!"

- ואנשים עוצרים. איפה שאני גר עוצרים הרבה, וגם אם אני כבר נוסע באוטובוס, הרבה פעמים אני מעדיף לרדת אפילו שתיים או שלוש תחנות לפני המקום שבו אני רוצה לרדת באמת ואני מעדיף ללכת ברגל. אני פשוט לא אוהב אוטובוס.

- אני מבינה, אני לגמרי מבינה. אבל אני נסעתי באוטובוס הרבה הרבה שנים, גם לי זה עושה בחילות, אני יכולה לישון, אבל... לא יודעת, אני בדרך כלל לא ישנה כי בגלל הבחילות אני יכולה רק להסתכל לחלון. אני נוסעת באוטובוס מסתכלת בחלון – זה מהפנט – עצים, בניינים, עצים, בניינים, נכון?

- רגע, והיום יוצא לך לנסוע באוטובוסים?

- היום לא. אנחנו... אנחנו, אחרי הרבה הרבה שנים שנסענו באוטובוס, ואחרי הרבה שנים שחלמנו על מכונית, חלמנו על רכב, ולא היה לנו כסף לקנות רכב, הבננו – יש פתרון! מה הפתרון? לא אוטובוס ולא רכב!

- מונית?

- לא, מה פתאום! זה יקר, מונית זה יקר! קטנוע!

- אהה, קטנוע!

- כן, קטנוע. לא אופנוע, אופנוע זה לגדולים, זה בייק אמיתי, לא, קטנוע, כמו ווספה... וזה ממש, זה.. וואו, כמה זה עזר לנו! אבל היינו שלושה – אני, בעלי ובת. בקטנוע אי אפשר לנסוע בשלושה. אז עשינו נסיעה לשם, לחזור, עוד נסיעה. עשינו גם את זה.

- כן, זאת בעיה. טוב.

- אני חושבת שהזמן שלנו – זהו, נגמר. דיברנו...

- כל כך מהר? כל כך מהר... בסדר, ואתם – אתם נוסעים באוטובוסים?

- כן, ספרו לנו!

- מעניין מי נוסע באוטובוסים יותר – דוברי אנגלית או דוברי פורטוגזית?

- כן, ממש מעניין! יאללה, אז בינתיים נגיד לכולכם להתראות ותכתבו לנו בתגובות מי נוסע באוטובוסים! יאללה, ביי!

- להתראות!