×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.


image

כאן דעה, ''אחד לא הכין אותי לכאלה מימדים של שנאה": מרב חוותה אלימות ברשת | כאן דעה

''אחד לא הכין אותי לכאלה מימדים של שנאה": מרב חוותה אלימות ברשת | כאן דעה

‫אני מרב תיתה עשוש,

‫ובחמש השנים האחרונות ‫אני מדגמנת בארץ ובעולם.

‫קיבלתי המון אהבה, קיבלתי פרגון, ‫קיבלתי חום.

‫כולם אהבו אותי.

‫הרגשתי שאני יוצאת לעולם ואני... ‫מחבקים אותי,

‫כל עוד שהייתי בעולם הפלאס סייז.

‫התפתחתי. ‫יצאתי מבועת פלאס סייז.

‫וככה בעצם התחלתי לדגמן ‫למותגים שהם יותר "מיינסטרים".

‫לפני כחודש עלתה תמונה שלי ‫לאינסטגרם בבגד ים.

‫מותג גדול ומוכר החליט שהוא מגדיל מידות, ‫ובחרו בי להיות חלק מהקמפיין הזה.

‫הייתי מאוד גאה במותג ‫על הצעד האמיץ הזה,

‫התרגשתי, התרגשתי ברמות ‫לקראת העלייה של הקמפיין הזה,

‫כל כך חיכיתי שהוא יצא כבר,

‫וכן, גם הכנתי את עצמי לקראת זה ‫שלא כל התגובות יהיו אוהבות ומחבקות.

‫אבל אף אחד לא הכין אותי ‫לכאלה ממדים של שנאה.

‫ברגע שאחרי קיבלתי תגובות רעות, ‫קשות, גידופים, נאצה.

‫שנאו אותי, איחלו לי למות ‫על זה שהרסתי להם את היום,

‫על זה שהרסתי להם את התיאבון,

‫על זה שמישהו כמוני בא ומכער להם ‫את היום, את המסך, את הרגע.

‫בדרך כלל אין לי בעיה עם המילה "שמנה". ‫אני שמנה. זו עובדה.

‫אני שמנה כמו שאני גבוהה, ‫אני שמנה כמו שהשיער שלי שחור.

‫יש לי בעיה ברגע שהמילה הזאת ‫מקבלת משמעות אחרת,

‫ברגע שהיא הופכת להיות מילת גנאי.

‫הגועל שנשפך מאותם טוקביקסטים, ‫מאותם אנשים מרושעים, אלימים ובריונים

‫הצליח לפגוע בי, הצליח לגעת בי.

‫"זה לא בריא", "תעשי דיאטה",

‫"אבל זה לא יפה לך", ‫"את מעודדת השמנה",

‫"מילא בגד ים שלם, ‫אבל למה הלבשה תחתונה? למה ביקיני?"

‫ועוד שלל ביטויים ‫שאני כבר מעדיפה לשכוח.

‫הגעתי למצב שהאינסטגרם שלי לא נפתח,

‫שהאפליקציה כבר לא מצליחה לעבוד ‫מרוב כל הגועל והרפש ששלחו לי לשם.

‫מה חומרת המעשה, ‫שזה מה שאני מקבלת?

‫רצחתי? ‫גנבתי?

‫פגעתי במישהו? ‫למה זה מגיע לי?

‫אני מגדירה את עצמי כבן אדם חזק, ‫אני רגילה למילים רעות פה ושם, אבל די!

‫נחצה איזשהו גבול, ואני לא מסוגלת יותר.

‫אני לא יכולה ‫להכיל את הבריונות הזו יותר,

‫לא את האלימות ברשת, ‫לא את כל מה שיש לכולכם להגיד.

‫די, שחררו, מספיק!

‫השיא הגיע כשאינסטגרם ‫הסירו את התמונה עצמה

‫אחרי כל דיווחים של ה"נשמות טובות" ‫שדיווחו על התמונה כלא ראויה.

‫איזו צביעות מצד אינסטגרם ‫לבחור ולהוריד תמונה שלי בבגד ים,

‫מתוך דף שלם שכל כולו בגדי ים!

‫אם התמונה שלי לא ראויה להיות שם,

‫אז שום תמונה בבגד ים ‫לא ראויה להיות שם.

‫אחרי התערבות של המון צדדים, ‫וגם של המותג עצמו,

‫אינסטגרם החזירו את התמונה, ‫בטענה שזה נעשה בטעות.

‫לי לא הספיק. ‫לא הספיק שכביכול "תוקנה העוולה"

‫בגלל שהבעיה השורשית עדיין כאן ‫והיא קיימת.

‫עדיין יש מי שחושב שאני לא ראויה, ‫שהגוף הזה לא צריך להיכנס לבגד ים.

‫עדיין יש מי שחושב שאני חסרת מודעות ‫או שאני מעודדת השמנה,

‫או רחמנא ליצלן, חולה.

‫ונניח והייתי חולה, מה זה אומר בעצם?

‫האם זה אומר שאני לא ראויה ‫להעלות תמונה שלי לרשת?

‫או שאני צריכה למנוע מעצמי ‫את חוויית השופינג בקניונים?

‫בתור דוגמנית אני טסה המון, ‫הייתי שנה בארצות הברית,

‫אני טסה ללונדון על בסיס קבוע.

‫בימי הצילום שלי בחו"ל אני לא מרגישה ‫שמישהו מנסה להצר אותי

‫או לרדוף אחריי עם כל מיני תוכנות עריכה.

‫שם אני מרגישה שבאמת מקבלים ‫כל אדם באשר הוא,

‫בכל צבע, בכל מידה, בכל גיל.

‫ומה שכואב לי שדווקא בבית שלי, פה, ‫איפה שאני אמורה להרגיש הכי בנוח,

‫דווקא כאן אני מרגישה ‫שלא מקבלים אותי כמו שאני,

‫שמנסים לשנות אותי, להצר אותי, ‫להפוך אותי למשהו שאני לא.

‫הדרך לנירמול המצב היא עוד ארוכה, ‫ויש עוד הרבה מה לעשות.

‫הגיע הזמן, כי סטטיסטית ‫מעל 50 אחוז מהאוכלוסייה בישראל

‫נראות ככה, נראות כמוני,

‫ועדיין אין לנו מספיק ייצוג, אין מספיק ‫נשים שנראות ככה על שלטי חוצות.

‫אין מספיק מידות בחנויות.

‫די. תפסיקו להתבייש בנו.

‫בייחוד אם אתם רשת למידות גדולות.

‫תפסיקו להתחבא מאחורי דוגמנית ‫שבכלל לא במידות שלכם,

‫וכל כולה עם סיכות מאחורי הבגד. ‫קחו דוגמנית במידות של הרשת שלכם.

‫קחו דוגמנית במידות של הנשים ‫שבאות וקונות ממכם. אנחנו הרוב.

‫והכי חשוב, בוא נוודא שמילים

‫שלעולם לא היינו מרשים לעצמנו ‫להגיד פנים מול פנים,

‫לא ניתן להן לגיטימציה ‫כשהן מאחורי המקלדת.

‫די. ‫לאף אחד לא מגיע לחוות אלימות ברשת,

‫לא בריונות ולא מילים קשות.

‫אם אין לכם משהו טוב לומר, ‫אז אל תגידו כלום. סתמו.


''אחד לא הכין אותי לכאלה מימדים של שנאה": מרב חוותה אלימות ברשת | כאן דעה

‫אני מרב תיתה עשוש,

‫ובחמש השנים האחרונות ‫אני מדגמנת בארץ ובעולם.

‫קיבלתי המון אהבה, קיבלתי פרגון, ‫קיבלתי חום.

‫כולם אהבו אותי.

‫הרגשתי שאני יוצאת לעולם ואני... ‫מחבקים אותי,

‫כל עוד שהייתי בעולם הפלאס סייז.

‫התפתחתי. ‫יצאתי מבועת פלאס סייז.

‫וככה בעצם התחלתי לדגמן ‫למותגים שהם יותר "מיינסטרים".

‫לפני כחודש עלתה תמונה שלי ‫לאינסטגרם בבגד ים.

‫מותג גדול ומוכר החליט שהוא מגדיל מידות, ‫ובחרו בי להיות חלק מהקמפיין הזה.

‫הייתי מאוד גאה במותג ‫על הצעד האמיץ הזה,

‫התרגשתי, התרגשתי ברמות ‫לקראת העלייה של הקמפיין הזה,

‫כל כך חיכיתי שהוא יצא כבר,

‫וכן, גם הכנתי את עצמי לקראת זה ‫שלא כל התגובות יהיו אוהבות ומחבקות.

‫אבל אף אחד לא הכין אותי ‫לכאלה ממדים של שנאה.

‫ברגע שאחרי קיבלתי תגובות רעות, ‫קשות, גידופים, נאצה.

‫שנאו אותי, איחלו לי למות ‫על זה שהרסתי להם את היום,

‫על זה שהרסתי להם את התיאבון,

‫על זה שמישהו כמוני בא ומכער להם ‫את היום, את המסך, את הרגע.

‫בדרך כלל אין לי בעיה עם המילה "שמנה". ‫אני שמנה. זו עובדה.

‫אני שמנה כמו שאני גבוהה, ‫אני שמנה כמו שהשיער שלי שחור.

‫יש לי בעיה ברגע שהמילה הזאת ‫מקבלת משמעות אחרת,

‫ברגע שהיא הופכת להיות מילת גנאי.

‫הגועל שנשפך מאותם טוקביקסטים, ‫מאותם אנשים מרושעים, אלימים ובריונים

‫הצליח לפגוע בי, הצליח לגעת בי.

‫"זה לא בריא", "תעשי דיאטה",

‫"אבל זה לא יפה לך", ‫"את מעודדת השמנה",

‫"מילא בגד ים שלם, ‫אבל למה הלבשה תחתונה? למה ביקיני?"

‫ועוד שלל ביטויים ‫שאני כבר מעדיפה לשכוח.

‫הגעתי למצב שהאינסטגרם שלי לא נפתח,

‫שהאפליקציה כבר לא מצליחה לעבוד ‫מרוב כל הגועל והרפש ששלחו לי לשם.

‫מה חומרת המעשה, ‫שזה מה שאני מקבלת?

‫רצחתי? ‫גנבתי?

‫פגעתי במישהו? ‫למה זה מגיע לי?

‫אני מגדירה את עצמי כבן אדם חזק, ‫אני רגילה למילים רעות פה ושם, אבל די!

‫נחצה איזשהו גבול, ואני לא מסוגלת יותר.

‫אני לא יכולה ‫להכיל את הבריונות הזו יותר,

‫לא את האלימות ברשת, ‫לא את כל מה שיש לכולכם להגיד.

‫די, שחררו, מספיק!

‫השיא הגיע כשאינסטגרם ‫הסירו את התמונה עצמה

‫אחרי כל דיווחים של ה"נשמות טובות" ‫שדיווחו על התמונה כלא ראויה.

‫איזו צביעות מצד אינסטגרם ‫לבחור ולהוריד תמונה שלי בבגד ים,

‫מתוך דף שלם שכל כולו בגדי ים!

‫אם התמונה שלי לא ראויה להיות שם,

‫אז שום תמונה בבגד ים ‫לא ראויה להיות שם.

‫אחרי התערבות של המון צדדים, ‫וגם של המותג עצמו,

‫אינסטגרם החזירו את התמונה, ‫בטענה שזה נעשה בטעות.

‫לי לא הספיק. ‫לא הספיק שכביכול "תוקנה העוולה"

‫בגלל שהבעיה השורשית עדיין כאן ‫והיא קיימת.

‫עדיין יש מי שחושב שאני לא ראויה, ‫שהגוף הזה לא צריך להיכנס לבגד ים.

‫עדיין יש מי שחושב שאני חסרת מודעות ‫או שאני מעודדת השמנה,

‫או רחמנא ליצלן, חולה.

‫ונניח והייתי חולה, מה זה אומר בעצם?

‫האם זה אומר שאני לא ראויה ‫להעלות תמונה שלי לרשת?

‫או שאני צריכה למנוע מעצמי ‫את חוויית השופינג בקניונים?

‫בתור דוגמנית אני טסה המון, ‫הייתי שנה בארצות הברית,

‫אני טסה ללונדון על בסיס קבוע.

‫בימי הצילום שלי בחו"ל אני לא מרגישה ‫שמישהו מנסה להצר אותי

‫או לרדוף אחריי עם כל מיני תוכנות עריכה.

‫שם אני מרגישה שבאמת מקבלים ‫כל אדם באשר הוא,

‫בכל צבע, בכל מידה, בכל גיל.

‫ומה שכואב לי שדווקא בבית שלי, פה, ‫איפה שאני אמורה להרגיש הכי בנוח,

‫דווקא כאן אני מרגישה ‫שלא מקבלים אותי כמו שאני,

‫שמנסים לשנות אותי, להצר אותי, ‫להפוך אותי למשהו שאני לא.

‫הדרך לנירמול המצב היא עוד ארוכה, ‫ויש עוד הרבה מה לעשות.

‫הגיע הזמן, כי סטטיסטית ‫מעל 50 אחוז מהאוכלוסייה בישראל

‫נראות ככה, נראות כמוני,

‫ועדיין אין לנו מספיק ייצוג, אין מספיק ‫נשים שנראות ככה על שלטי חוצות.

‫אין מספיק מידות בחנויות.

‫די. תפסיקו להתבייש בנו.

‫בייחוד אם אתם רשת למידות גדולות.

‫תפסיקו להתחבא מאחורי דוגמנית ‫שבכלל לא במידות שלכם,

‫וכל כולה עם סיכות מאחורי הבגד. ‫קחו דוגמנית במידות של הרשת שלכם.

‫קחו דוגמנית במידות של הנשים ‫שבאות וקונות ממכם. אנחנו הרוב.

‫והכי חשוב, בוא נוודא שמילים

‫שלעולם לא היינו מרשים לעצמנו ‫להגיד פנים מול פנים,

‫לא ניתן להן לגיטימציה ‫כשהן מאחורי המקלדת.

‫די. ‫לאף אחד לא מגיע לחוות אלימות ברשת,

‫לא בריונות ולא מילים קשות.

‫אם אין לכם משהו טוב לומר, ‫אז אל תגידו כלום. סתמו.