עיר המספרים 🔢 | יום ספורט 🏋️♀️
ועכשיו אני הולך להניף את המשקולת,
שימו לב, חמש פעמים, לא פחות!
אחת, שתיים,
שלוש, ארבע, חמש.
וואו, אלוף!
הו, הנה משקולת הקרטון שהכנו בשיעור יצירה.
חיפשנו את זה בכל מקום.
אופס.
אחת...
שתיים...
שלוש, ארבע, חמש...
היי, שכחנו את אפס!
"בין תשע הענן לבין עצים מרובעים
שוכנת עיר קסומה, עיר המספרים
"בעיר הזאת אין רגע של שלווה
"בגלל החבורה הכי הכי שווה
"אם יש הרפתקה, הם שם וזה ברור
"יחד הם שווים יותר, זה כוח החיבור
"מוכנים לכיף כפול? בואו, חברים
"קיפצו איתנו לעיר המספרים"
אתה רואה, תינוק אחד?
"נפש בריאה בגוף בריא".
זאת הסיסמה של יום הספורט.
תזכור, אנחנו כאן בשביל הספורט.
ואינסוף הקוסם אחראי ליום הזה.
מרגש. איפה הוא באמת?
שלום לכולם. מתרגשים?
גם אני מתרגש עד אינסוף.
הגענו לאירוע הגמר
של יום הספורט השנתי של עיר המספרים.
אז בואו נאמר שלום לקבוצות הנפלאות שעלו לגמר.
קבוצת "הבלתי מנוצחים", קבוצת הצעירים,
שבה חברים תינוק אחד, חששתיים,
שלושי, ארבע'לה וחמחמש.
יש! -זה אנחנו.
אפשר לקפוץ לחלוקת הגביעים, הרי אנחנו "הבלתי מנוצחים".
ומולם, קבוצת...
אינסוף, זה לא מופע קסמים, תאמר את השם.
צודקים, קבוצת "שש פלוס" שחברים בה שש,
שבע הדוור, שמונה, תשע ועשר.
זה אנחנו, יש!
כמה דקות אחרונות לחימום ואנחנו מתחילים.
טוב, בלתי מנוצחים, ראשים אליי!
חברים, אנחנו בגמר הגדול.
אני רוצה שכל מספר ייתן כל מה שיש בו.
אל תשכחו, אנחנו צוות מנצח,
אנחנו קבוצה!
יחד אנחנו...
בלתי מנוצחים!
קבוצות, אנחנו עומדים להתחיל בתחרות הראשונה.
נא לקחת קוביות ולהסתדר בשורות.
הקבוצה הראשונה שמסתדרת לפי סדר מהמספר הגדול למספר הקטן
היא המנצחת. קדימה!
אני עומדת... לא, אתה הולך לשם...
לצד השני, לצד השני.
חששתיים, אתה לא במקום הנכון, זוז מקום אחד.
התבלבלת, בוא נתחלף.
כן, זה. -לא, הנה, לצד השני.
אתה צריך לעמוד בין תינוק אחד לשלושי.
קבוצת "שש פלוס" ניצחה את "הבלתי מנוצחים",
והסתדרה הכי מהר מהגדול לקטן.
עשר, תשע, שמונה, שבע, שש.
חששתיים, תתרכז, בבקשה. -אבל רק התחלנו, חברים.
עכשיו להסתדר מהקטן לגדול.
נו, קדימה, קדימה, מהר, יופי.
יש! -חששתיים, נו!
וקבוצת "שש פלוס" ניצחה שוב, הסתדרה מהקטן לגדול,
שש, שבע, שמונה,
תשע ועשר.
יש, ניצחנו!
סליחה, אני...
אני באמת מצטער, אני התבלבלתי קצת.
אז בבקשה, אל תתבלבל שוב.
לא נורא, זאת רק ההתחלה.
זה לא עוזר שאתה מלחיץ אותו.
ועכשיו, לתחרות הסירות!
אחת, שתיים, שלוש, אחת, שתיים, שלוש.
מהר יותר!
אחת, שתיים, שלוש, אחת, שתיים, שלוש.
נו, באמת, חששתיים. -סליחה.
ניצחנו שוב. -ניצחנו! -כל הכבוד. -ידעתי שננצח.
שלושי, חכי רגע, אני רוצה לשוחח איתך בארבע עיניים.
אבל יש לנו יחד חמש עיניים.
לא, זה ביטוי כזה שאומר "שיחה פרטית", בואי.
יש לנו בעיה בגלל חששתיים.
הוא כל הזמן מפשל. -כן, הוא מבולבל ממש.
עכשיו הגמר, זה לא צחוק.
אנחנו מתחרים בקבוצה חזקה מאוד,
וחששתיים מכשיל אותנו.
תכף נצטרך להחליף את שם הקבוצה ל"בלתי מנצחים".
אז מה נעשה? -אני יודע,
מעכשיו בוחרים כל הזמן נציגים מהקבוצה.
פשוט לא נבחר את חששתיים לשום דבר.
רעיון מעולה.
הם מדברים עליי.
ועכשיו לתחרות האומדן.
אנחנו צריכים שלושה נציגים מכל קבוצה.
קדימה, תינוק אחד, שלושי ואני.
הכללים פשוטים,
ציר המספרים הוא מסלול הקפיצה לרוחק שלנו.
אפס עומד בתחילת ציר המספרים,
שסופו הוא המספר עשר.
בעוד רגע ייעלמו המספרים על הציר.
וואו. -וואו.
עכשיו כל אחד יעריך היכן המקום שלו על ציר המספרים,
וייגש לסמן את המקום על המסלול.
אחר כך תקפצו.
מי שהעריך נכון, יזכה את הקבוצה שלו בנקודה.
היי, זה לא הוגן.
לתינוק אחד יש רק קפיצה אחת,
וחמחמש נמצא בדיוק באמצע, בין אפס לעשר.
זה לא קשה להעריך. -כן? ועשר היא בדיוק בסוף המסלול,
היא לא יכולה להתבלבל, זאת נקודה בטוחה.
עכשיו נראה מי העריך נכון.
תינוק אחד, חמחמש ועשר, קלעו.
הם עמדו בדיוק במקום שלהם על הציר.
שלושי הייתה קרובה,
אבל שמונה עומד במקום של תשע,
ושש במקום של שבע.
לסיכום, "הבלתי מנוצחים" מקבלים שתי נקודות,
"שש ועוד" נקודה.
יופי, צמצמתם את הפער.
כן, בלי חששתיים.
ועכשיו, תחרות קליעת צורות.
ארבע'לה, תינוק אחד ו...
שלושי!
דווקא בזה אני טוב.
ארבע'לה, תינוק אחד...
וחששתיים?
ואני!
כל הכבוד, חברים.
מתי אתה מכניס את חששתיים? -בעוד רגע.
תחרות שיווי המשקל.
נו, תכניס כבר את חששתיים, הוא עוד לא השתתף.
בסדר, בעוד רגע.
לא נורא, חששתיים, תכף גם אתה תשתתף.
"הבלתי מנוצחים" יצרו שוויון ראשונים.
חמחמש מצד אחד, ארבע'לה ותינוק אחד מהצד השני.
והתוצאות כרגע: שש נקודות ל"שש פלוס"
ותשע נקודות ל"בלתי מנוצחים". -יש! -יש!
יאי, כל הכבוד.
תחרות אחרונה, מרוץ סלעים!
הקבוצה הזוכה מקבלת חמש נקודות.
זו התחרות האחרונה, אתה חייב להכניס את חששתיים.
אבל מרוץ סלעים הוא התחרות שלי ושל שלושי.
אנחנו הכי טובים בזה. -אז מה? זה לא הוגן.
חמחמש פותח בדילוגים של חמש,
והנה הוא מגיע לעשר.
שלושי לא מפגרת אחריו,
וקופצת מהר, בדילוגים של שלוש.
שש, תשע, שתיים עשרה,
והם מתאחדים בסלע החמישה עשר,
ושוברים את שיא המהירות בתחרות הסלעים.
אתה אלוף! -לא, את אלופה.
לא, אתה. -לא, את.
טוב, צודק, אז אני.
וקבוצת "הבלתי מנוצחים" אכן מנצחת.
ניצחנו! -יש!
ועכשיו לרגע שכולם חיכו לו, המדליות.
"הבלתי מנוצחים", קדימה.
בוא, חששתיים. -כן, בוא, חששתיים, ניצחנו.
אתם ניצחתם.
אני לא השתתפתי בכלל.
אבל חששתיים, כל הקבוצה ניצחה.
אני לא חלק מהקבוצה בכלל.
יופי, חמחמש, אתה לא בחרת בו לשום דבר. איך חשבת שהוא ירגיש?
נתת לו להרגיש מיותר, לא רצוי.
ככה לא מתנהגים לחבר בקבוצה.
וואו, חמחמש, ממש העלבת את חששתיים.
מה? אבל גם את...
וואו, באמת העלבתי את חששתיים.
ועוד איך. לכל אחד יש משהו שהוא פחות טוב בו,
ועדיין, לא מוציאים אותו החוצה מהקבוצה.
כשהייתה תחרות מתמטיקה, לא הוצאנו אותך,
וחששתיים אפילו התאמן איתך.
נכון, אוי. חששתיים באמת חבר טוב.
אני מצטער, אני אתקן את זה.
לעשות שוב את תחרויות הנציגים?
זו בקשה מוזרה מאוד, הרי כבר ניצחתם.
נכון, אבל אולי זה לא הכי חשוב.
קבוצת שש פלוס, אכפת לכם לעשות שוב את תחרות הנציגים?
להפך, נשמח, אולי הפעם ננצח. -חששתיים.
היי, לאן נעלם חששתיים?
חששתיים! -חששתיים! -חששתיים, איפה אתה? -חששתיים!
אוף, הוא רץ מהר ממש.
חששתיים, רד למטה.
אני לא יורד.
בבקשה, חששתיים.
אני מצטער שלא נתתי לך להרגיש חלק מהקבוצה ושלא שיתפנו אותך.
זה היה טיפשי.
זה היה מעליב. אתה יודע איך הרגשתי?
האמת שכן.
כשהגעתי לחוג כדורסל חדש והתחלקו בו לקבוצות,
הייתי האחרון שבחרו, זה היה מעליב מאוד.
ואותי בבית הספר לא רצו בחבורת הזמר.
הקול שלי חזק מדי? ממש בכיתי.
ועכשיו עשינו לך אותו דבר, סליחה.
אני לא יורד, עדיף לכם בלעדיי, לא?
עובדה, ניצחתם.
חששתיים, ויתרנו על המדליות.
ביקשנו לעשות שוב את התחרות, הפעם איתך.
ויתרתם על המדליות?
כן, חששתיים אנחנו קבוצה, וזה הכי חשוב.
אם אתה לא יורד, כולנו יושבים כאן ולא זזים מהעץ.
באמת? אתם מוכנים להפסיד בשבילי?
זה באמת יפה.
לא, אבל אני לא יורד. -למה, חששתיים?
כי אני לא יודע איך.
כשעליתי למעלה, כעסתי ולא הסתכלתי למטה,
אבל עכשיו זה מפחיד מדי.
אוי, חששתיים שלנו,
טיפסת על עץ גבוה, עץ בגובה שבע קפיצות.
חששתיים, אם תסכים, אני אתחבר איתך,
נהפוך לשבע ונקפוץ יחד למטה בקלי קלות.
מסכים, חבר?
טוב, אני לא רוצה לישון כאן על העץ,
אף על פי שכבר סידרתי לי כרית קטנה מענפים.
אז הנה אני מגיע.
חברים מתחברים!
שתיים... -ועוד חמש...
שווה...
שבע!
בואו נרוץ, יש לנו יום ספורט על הראש.
חשבנו שכבר לא תגיעו. -הו, בהחלט הגענו,
והפעם כל הקבוצה.
תחרות זריקת צורות!
כן!
תחרות שיווי המשקל.
תחרות הסלעים!
בכל קפיצה של ארבע'לה, חששתיים קופץ שתי קפיצות.
ארבע קפיצות של ארבע'לה ושמונה קפיצות של שתיים,
והם מסיימים יחד בסלע ה-16.
מהפך!
הפעם ניצחה קבוצת "שש פלוס".
כיף לנצח, אבל אני עדיין מעדיף להפסיד איתך, חששתיים, מלנצח בלעדיך.
אם הניצחון פוגע בחבר, זה לא שווה כלום.
כל הכבוד, קבוצת "שש פלוס".
ועכשיו למדליות.
קבוצת "שש פלוס", קבלו את מדליות הניצחון.
חשבתם על קלף, אבל לא חשבתם על זה.
בפעם הראשונה ביום הספורט...
מדליה נוספת! -וואו!
מדליית הרוח הספורטיבית.
בכל שנה יש מנצח ליום הספורט,
אבל השנה, בפעם הראשונה,
יש קבוצה שהראתה הצטיינות ברוח הספורטיבית,
בעבודת צוות ובחברות,
והוכיחה שאפשר להפסיד בכבוד.
זה כבר אירוע מרגש ממש.
כל הכבוד! -כל הכבוד. -הייתם נהדרים.
אז בעצם עזרתי לקבוצה לקבל מדליה.
עזרתי לנו להפסיד בכבוד!
