1 חוני ועץ החרוב (no vocals) 1 Khoni and the Carob Tree (no vocals)

היה היה איש צדיק אחד בשם חוני. There was one righteous man named Khoni. חוני הזה היה ממשפחה של אנשים שבכוח תפילתם היו מצליחים לעורר רחמי שמים להוריד גשמים ובכלל להשפיע על בורא העולם להענות לתפילותיהם. This Khoni was from a family of people who by the power of their prayers would succeed in arousing the mercy of heaven to bring down rains and in general to influence the Creator of the world to answer their prayers.

פעם אחת הלך חוני בדרך וראה איש אחד נוטע עץ חרוב. One time Honi walked down the road and saw one man planting a carob tree. שאל אותו חוני: "מה אתה עושה?" Honi asked him, "What are you doing?"

ענה האיש: "נוטע עץ חרוב." The man replied: "Planting a carob tree."

אמר חוני: "את זה אני רואה. Honi said: "I see that. התכוונתי לשאול למה אתה נוטע עץ חרוב?" I was going to ask why are you planting a carob tree? "

"לא הבנתי את השאלה," אמר האיש, "מה זאת אומרת 'למה אני נוטע עץ חרוב'?" "I did not understand the question," said the man, "what do you mean 'why am I planting a carob tree'?"

"אני אשאל את זה אחרת," אמר חוני, "בתוך כמה שנים עץ החרוב מתחיל להוציא פרות?" "I'm going to ask it differently," Honi said, "in how many years is the carob tree starting to bear fruit?"

חשב האיש ואמר: "הו, הרבה מאוד שנים. The man thought and said, "Oh, very many years. לפעמים יכולות לעבר אפלו שבעים שנה עד שהוא מוציא פירות." "Sometimes it can take seventy years for Aflo to bear fruit."

"הו, אני רואה שאנחנו מתקדמים," השיב חוני, "ובעוד שבעים שנה אתה חושב שתחיה כדי להנות מהפרות?" "Oh, I see we're advancing," Honi replied, "and in seventy years do you think you will be alive to enjoy the fruit

"מה פתאום?!" "No way?!" אמר האיש, "אני בעצמי כבר בן ארבעים ושמונה, לא ילד, אני לא אגיע לגיל מופלג שכזה." The man said, "I myself am already forty-eight years old, not a child. I will not reach such an extreme age."

"אז חבל לך על המאמץ," אמר חוני. "So you're sorry for the effort," Honi said. "אם ממילא לא תזכה לטעום מהפרות – בשביל מה אתה מתאמץ?" "If you do not get to taste the fruit anyway - what are you striving for?"

ענה האיש: "תראה, אדון חוני, הראש שלי לא עובד כמו הראש שלך. The man replied, "Look, Mr. Honi, my head does not work like your head. עם כל הכבוד, אני לא עושה עגול מסביב והופ – צומח לו עץ חרובים. With all due respect, I do not make a round around and hop - a carob tree grows for him. אני יודע שצריך להתאמץ כדי שיהיו לי פרות." I know I have to work hard to have fruit. "

חוני שקע בהרהורים על דבריו של הנוטע, והאיש המשיך: "אני, כשנולדתי, נהניתי מעצי החרובים ששתלו סבי ואבי-סבי, וגם אני משאיר לדורות הבאים עצי חרובים. Khoni sank into contemplation of the planter's words, and the man continued: "I, when I was born, enjoyed the carob trees planted by my grandparents, and I also leave carob trees for future generations. כל אחד משאיר אחריו משהו לדורות הבאים. Everyone leaves something for future generations. אני, עולם עם חרובים מצאתי – גם נכדי ימצאו עולם עם חרובים." I, a world with carobs I have found - my grandchildren will also find a world with carobs. "

חשב חוני עוד קצת על הדברים, כי חוני אהב לחשב. Khoni thought a little more about things, because Khoni liked to calculate. התיישב לצד סלע גדול והתנמנם לו. He sat down next to a large rock and dozed off. המחשבות היו עמוקות וגם השינה נהיתה עמקה. The thoughts were deep and the sleep became deep too. בעוד שחוני ישן, עברו שם פועלים והזיזו את האבן הגדולה שלצדה ישן חוני, והוא הוסתר מהדרך. While Khoni was sleeping, workers passed by and moved the large stone next to which Khoni was sleeping, and it was hidden from the road.

התרדמה היתה כבדה מאוד, כבדה וארוכה. The sleep was very heavy, heavy and long. שן הסלע צמחה, שיחים כסו את מקום מנוחתו של חוני. The rock tooth grew, bushes covered Khoni's resting place. חוני ישן שבעים שנה שינה עמקה וסמיכה בלי הפסקה. Khoni, who has been sleeping for seventy years, slept deeply and thick without a break.

כעבור שבעים שנה קם חוני מתרדמתו, ניער את בגדיו ורצה להמשיך בדרך. Seventy years later, Khoni got up from his coma, shook off his clothes and wanted to continue on his way. הוא ראה מולו איש אחד, ופניו די מכרות לו, מלקט חרובים מהעץ. He saw one man in front of him, and his face was quite familiar to him, picking carobs from the tree. "סליחה, אדני," הוא שאל, "מה אתה עושה?" "Sorry, sir," he asked, "what are you doing?"

ענה האיש: "מלקט חרובים." The man replied: "Picking carobs."

"את זה אני רואה," אמר חוני, "התכוונתי לשאול איך זה שמקדם נטעת את העץ, וכבר אתה מלקט את החרובים?" "I see that," said Khoni, "I meant to ask how it is that earlier you were planting the tree, and you are already picking the carobs?"

חייך האיש: "לא, סבא, אני חושב שאתה קצת מתבלבל. The man smiled: "No, Grandpa, I think you're a little confused. עץ חרובים אינו Carob tree is not

צומח מהיום להיום. Grows from day to day. לא אני נטעתי את העץ הזה." I did not plant this tree. "

שאל חוני: "אז מי נטע את העץ?" Honi asked, "So who planted the tree?"

"סבא שלי, זכרונו לברכה, נטע את החרוב הזה" – השיב האיש – "זקני הכפר אומרים שאני דומה לסבא שלי המנוח, אבל הוא נטע את העץ הזה, ואת כל העצים מסביב. "My grandfather, his blessed memory, planted this carob tree" - the man replied - "The elders of the village say that I resemble my late grandfather, but he planted this tree, and all the trees around. אני מלקט עכשיו את הפרות מהעץ שהוא נטע בשבילנו. I am now picking the fruit from the tree he planted for us. עוד מעט אלך לנטע עצי חרובים בשביל הדורות הבאים. I will soon be going to plant carob trees for future generations. רוצה להצטרף?" want to join?"

חייך חוני לעצמו: "נו, כנראה הייתי מאוד עייף. Khoni smiled to himself: "Well, I was probably very tired. ישנתי שבעים שנה ברציפות רק כדי להוכיח שהסבא של האיש הזה ממש צדק. I slept seventy years in a row just to prove that this man's grandfather was really right. כל אחד צריך לדאוג גם לדורות הבאים. Everyone should take care of future generations as well. אם אנחנו רק נתפלל ולא נטע עצים – לא נוכל להפריח את הארץ." If we just pray and do not plant trees, we will not be able to make the land flourish. " פנה אל האיש ואמר: "שיהיה לך בהצלחה, איש צעיר. Turned to the man and said, "Good luck to you, young man. אתה באמת דומה לסבא שלך כמו שני גלעיני חרוב." You really look like your grandfather like two carob seeds. "