Week 2 Woche 2 Week 2 Settimana 2 Tydzień 2 Неделя 2

"שמעתי קול בתוך הראש שאומר לי לעשות את זה," סיפרה אישה צ'כית. "I heard a voice in my head telling me to do it," said a Czech woman. "הרגשתי שאם לא אצמיד את האצבעות שלי לאצבעות של רוברט אהובי הוא תמיד ירגיש זר ומוזר," תיאר גבר סלובקי. "I felt that if I did not put my fingers in my beloved Robert's fingers he would always feel foreign and strange," a Slovak man described. היו מדענים שטענו שחומר מסוים שמופרש מאלמוגים הוא שמחולל את התגובה האמפתית, בעוד מדענים אחרים טענו שאלה שטויות. Some scientists have argued that a particular substance secreted from corals is what elicits the empathic response, while other scientists have argued that this is nonsense. בכל מקרה, עד סוף השנה, לכל האנשים על פני כדור הארץ היו אצבעות צהובות. Anyway, by the end of the year, all the people on earth had yellow fingers.

חוץ מאחד. except for one.

שמו היה גונאר, והוא היה סופר מתח נורבגי. His name was Gunnar, and he was a Norwegian suspense writer.

מדי חורף היה גונאר פורש לבקתה במעבה היערות כדי לכתוב, ורק אחרי שהשלגים היו מפשירים היה חוזר לכפר שלו. Every winter Gunnar would retire to a hut in the thick of the woods to write, and only after the snow had thawed would he return to his village. Ogni inverno, Gunnar si ritirava in una capanna nel fitto del bosco per scrivere, e solo dopo che le nevi si erano sciolte tornava al suo villaggio. בדרך כלל היו תושבי הכפר מקבלים אותו בחום בשובו. Usually the villagers would warmly welcome him on his return. רובם הכירו אותו מאז שהיה ילד. Most of them have known him since he was a child. אבל הפעם כשחזר כולם, בלי יוצא מן הכלל, התרחקו ממנו כאילו הוא מדבק. But this time when everyone came back, without exception, they walked away from him as if he were contagious. Ma questa volta quando è tornato tutti, nessuno escluso, gli sono rimasti lontani come se fosse contagioso. אם היה ברזילאי או ישראלי הוא היה פשוט שואל אותם מה לעזאזל הבעיה שלהם. If he was Brazilian or Israeli he would just ask them what the hell their problem was. Se fosse brasiliano o israeliano gli chiederebbe semplicemente quale diavolo è il loro problema. אבל הוא לא היה. But he was not. Ma non lo era. אז הוא חיכה שהבת שלו, קמילה, תגיע לביקור. So he waited for his daughter, Camila, to come and visit. היא תמיד ידעה לגשר בינו לבין העולם. She always knew how to bridge the gap between him and the world.

קמילה הגיעה לסוף שבוע. Camila arrived for the weekend. הוא אסף אותה מתחנת הרכבת. He picked her up from the train station. L'ha venuta a prendere alla stazione dei treni. שתי שניות בלבד חלפו מהרגע שראה אותה ועד הרגע שבו הבחינה שראה אותה, אבל במהלך שתי השניות האלה עברו לו בראש כל כך הרבה מחשבות: כמה יפה היא; כמה היא דומה לאימא שלה; התגעגעתי אליה; לא קר לה עם הז'קט הזה? Only two seconds passed from the moment he saw her to the moment she noticed he saw her, but during those two seconds so many thoughts went through his mind: how beautiful she is; How similar she is to her mother; I missed her; Isn't she cold with this jacket? Passarono solo due secondi dal momento in cui la vide al momento in cui lei si accorse che la vide, ma durante quei due secondi tanti pensieri attraversarono la sua mente: quanto è bella; quanto assomiglia a sua madre; Mi mancava; Non ha freddo con questa giacca? ; אהבה זה עניין נפלא; אהבה זה עניין מייסר — היא נופפה אליו בדיוק כמו שהיתה מנופפת כשהיתה קטנה, ורצה לעבר המכונית. ; Love is a wonderful thing; Love is a tormenting thing - she waved at him just like she waved when she was little, and ran towards the car. ; L'amore è una cosa meravigliosa; L'amore è una cosa angosciante: lei lo salutò con la mano proprio come faceva quando era piccola e corse verso la macchina.