כאן דעה | אורית נבון - מפסיקים להתנצל על ירושלים
אוי, העולם לא מכיר בעיר הבירה שלי.
בבקשה תכירו בעיר הבירה שלי.
סליחה שיש לנו עיר בירה. ומדינה.
ומים בברזים. וחשמל בבית. סליחה שיש לנו בית.
וגינה. ואוניברסיטה. וצבא.
סליחה על האומנות, על התרבות, הרווחה, הכלכלה,
הטכנולוגיה, המדע. סליחה על ההצלחה.
תמיד צריך להתנצל על משהו וללכת על ביצים,
שרק לא יכעסו, או שבעצם - יזעמו. כן, זאת המילה - יזעמו.
כולם יודעים שהכוונה היא לטרור ולדם,
אבל בארץ ובעולם עדיין קוראים לזה זעם.
מצלצל יותר צודק, פחות אנטישמי.
האנטישמיות, פנים רבות לה.
אנטישמיות זה לא רק קריקטורות של יהודים והכחשת שואה,
אנטישמיות זאת גם הכחשת בירה.
קונספט כה בזוי, דיפלומטיה. אומנות ההשתקה.
אומנות הלסתום את הפה.
כנסת ישראל - בירושלים. בית הנשיא - בירושלים.
פגישות עם מנהיגי העולם מתקיימות בירושלים.
אבל ממש להגיד את זה בקול? לא, לא, לא, הם ייפגעו. יזעמו.
אז באמת עד עכשיו, אף אחד לא אמר.
עד שנכנס לבית הלבן נשיא שאפשר להגיד עליו הרבה דברים,
אבל ביצים - יש לו.
אז בקול ברור, שלא יהיו אי הבנות הוא אמר:
ירושלים היא בירת ישראל.
ובעולם עוד מעזים להתעצבן, להרגיע.
מדינה קיימת עם עיר בירה רשמית שהעולם עדיין לא מכיר בה?
אתם עושים צחוק? יש פה טעות ענקית
כי לא אני זו שצריכה להתנצל, העולם הוא זה שצריך להתנצל בפניי.
העולם המחורבן שבחסותו כמעט הושמד העם שלי
ונרצחה המשפחה שלי,
העולם הזה מצפה ממני עכשיו להתגונן, להוריד פרופיל.
נראה ש"סליחה שאני נושמת" זה לא רק בדיחה מהניינטיז.
גם היום אני עדיין מתבקשת להתנצל על עצם קיומי.
ובכן, לא. אני עם התנצלויות גמרתי.
יש מדינה ליהודים, ולמדינה הזאת יש עיר בירה. זאת המציאות.
יש זעם? נתמודד.