image

High level language (history, science), חדשות מהעבר יהדות המזרח - מבצעי העלייה ממרוקו

חדשות מהעבר יהדות המזרח - מבצעי העלייה ממרוקו

שלום, ותודה שהצטרפתם אלינו ל"חדשות מהעבר" בחינוכית.

תתחילו לארוז,

כי היום אנחנו יוצאים למחנה קיץ בשווייץ.

טוב, מחנה קיץ זה רק שם קוד ל...

חכו תראו. כל הפרטים אחרי הכותרות.

אסון ספינת "אגוז" -

הספינה עמוסת העולים

שטבעה בדרכה לישראל.

עליית הנוער -

500 ילדים יהודים

עולים לישראל במבצע מתוחכם.

250 דולר לאדם -

מדינת ישראל משלמת למלך מרוקו

תמורת העלאת היהודים לארץ.

שוב שלום.

בעבר הייתה במרוקו קהילה יהודית משגשגת,

ויהודי מרוקו לקחו חלק

בכל תחומי החיים במדינה המוסלמית שחיו בה.

אבל זה השתנה.

בשנת 1956,

כשמונה שנים אחרי הקמת מדינת ישראל,

הצרפתים ששלטו במרוקו עוזבים, המדינה מקבלת עצמאות,

ומלך מרוקו מבטיח ליהודים המשך שילוב מלא בחברה.

בואו נבדוק איך זה קורה.

שלום לעידן, שנמצא עכשיו בקזבלנקה.

"אהלן וסהלן", מירי. אם יורשה לי,

היום את ממש "ג'מילה".

תודה, גם אתה יפה היום.

אתה שולט במרוקאית, עידן? -לא, לא. לא ממש.

חילקו לנו מילון עברית-ערבית-מרוקאית.

זאת אומרת לי חילקו,

היהודים שגרים פה דווקא יודעים מרוקאית.

את רוצה "קאו קאו"? -מה זה?

אלה בוטנים - "קאו קאו". -אה... לא, אני לא רוצה בוטנים.

אני רוצה שתתחיל לספר מה קורה במרוקו. -"טייב".

אז מלך מרוקו מצהיר שהוא יגן על היהודים,

וידאג לשילובם בחברה.

לראיה, הוא אפילו ממנה יהודי, ד"ר ליאון בן זקן,

לתפקיד המכובד

של שר ה"פוסטה" - הדואר.

שר מיוחד לדואר, מירי. איזה רעיון!

האמת, אני מחכה לחבילה מאי-ביי כבר חצי שנה.

לא משנה. כדי שהיהודים ירגישו בבית,

המלך אפילו נותן לאחד הרחובות את השם מגן דוד.

אבל הבטחות לחוד ומעשים לחוד. בפועל קרו דברים אחרים.

למשל, כשליש מבתי הספר היהודיים הולאמו על ידי הממשלה המרוקאית,

וגם נאסר על היהודים להוציא את רכושם ממרוקו.

ובאמת אלפי יהודים ממרוקו רוצים לעלות לארץ,

אבל הממשלה המרוקאית ממש לא אוהבת את זה.

תקשיב לציוץ מהטוויטר

של דריס מחמדי, שר הפנים של מרוקו:

תני לי רגע לעלות מול דריס מחמדי בפרטי.

א-קיצר, בקהילה היהודית מבינים שהם לא הולכים ללקק דבש

מהמופלטות שמכין להם השלטון החדש.

אבל היהודים לא מתייאשים.

ב-1955 מקים המוסד מחתרת יהודית במרוקו,

ומבריח בעזרתה קבוצות של יהודים בדרך הים לספרד ולצרפת.

בין השנים 1956 ל-1961 מבריחה המחתרת בספינות

כשלושים אלף עולים. הכול חשאי.

יהודים מתחילים להיעלם ממרוקו.

באמת תהיתי לאן נעלמו השכנים שלי.

בשנת 1959 הציונות מוצאת אל מחוץ לחוק במרוקו,

ועכשיו היהודים לא יכולים אפילו להגיד שהם רוצים לעלות לארץ.

תראי את המסרון ששלח איסר הראל, ראש המוסד דאז,

לראש הממשלה דוד בן גוריון:

רוב העולים שיצאו בדרך הים הגיעו לישראל בשלום,

אבל לא כולם.

זהו סיפורה של ספינת "אגוז".

הספינה נשכרה על ידי המוסד בשנת 1960,

והמסלול שלה היה קבוע. היא הייתה יוצאת

עמוסה ב-50-40 עולים

מחוף אל-חוסיימה שבמרוקו לגיברלטר,

ומשם לישראל.

אבל בשיט השלושה עשר, בעשרה בינואר 1961

קורה אסון.

בדרך לגיברלטר הספינה טובעת,

וארבעים ושלושה העולים, איש צוות ושליח המוסד שעל סיפונה

טובעים במצולות.

רק שלושה אנשי צוות ספרדים שורדים באסון.

עשרים ושניים חללים נמצאים. השאר

אבדו לנצח.

הגופות נטמנות בבית הקברות העתיק באל-חוסיימה.

שנים לאחר מכן מנסים גורמים שונים

להביא להעלאת עצמות מעפילי "אגוז" לקבורה בישראל.

סם בן שטרית,

ממייסדי הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו,

נסע עשרות פעמים בחשאי, וניסה לשכנע את מלך מרוקו

להתיר את המהלך.

בואי נשמע את זה ממנו:

נשבעתי לעשות כל אשר לאל ידי

כדי להעלות אותם לירושלים

עליה חלמו,

ובדרך אליה קיפחו את חייהם.

הוא פנה גם לפייס הפרטי של אין-ספור אישים חשובים,

למשל מזכ"ל האו"ם פרז דה קוויאר, ראש ממשלת צרפת ז'אק שיראק,

וגם שר החוץ האמריקאי הנרי קיסינג'ר.

רק ב-1992 הסכים המלך חסן השני

לאפשר את העלאת העצמות לישראל.

הן הובאו לארץ במבצע איילת השחר,

ונקברו בטקס ממלכתי בהר הרצל.

מעפילי "אגוז", אף על פי שלא נחשבו באמת מעפילים,

מונצחים בשמות רחובות ובאנדרטות ברחבי הארץ.

האסון רק הוכיח שחייבים להגיע להסדר

שיאפשר את עליית היהודים בצורה מסודרת וחוקית.

וזה יקרה ממש בהמשך.

מבצע "מוראל" -

מה הקשר בין מחנה קיץ בשווייץ

לעלייה סודית של מאות ילדים?

מהר לישראל -

סוף סוף יש הסדר,

ויהודי מרוקו עולים לארץ.

והחידה היומית:

תודה שחזרתם אלינו.

כמו שראינו קודם, העלייה הבלתי-חוקית

מסכנת מאוד את חיי היהודים העולים ממרוקו,

וצריך למצוא פתרון אחר, משהו מקורי.

ומכיוון שמקוריות היא שמו השני של המוסד,

אפשר לסמוך עליו שימציא תכנית גאונית:

מחנה קיץ.

יש! מחנה קיץ! איך אני מתרגש... את יודעת,

כשהייתי ילד הייתי יוצא למחנה קיץ,

הייתי מתעורר עם משחת שיניים על הפרצוף.

כולם היו צוחקים עליי. -נשמע כמו טראומה לשנים ארוכות.

נכון, מירי, ועכשיו הגיע הזמן לעשות תיקון.

הנוקמים - עידן האולטרון? לא!

הנוקמים - עידן אלתרמן!

לא הבנת, עידן.

מחנה קיץ זה רק סיפור כיסוי. זו התכנית של המוסד.

שליח של המוסד יתחזה לנציג ארגון הומניטרי שוויצרי,

כי השוויצרים תמיד ניטרלים, וישכנע את השלטונות במרוקו

להסכים להוציא אלפי יהודים ומוסלמים למחנה קיץ בשווייץ.

הכוונה היא לרכז את הילדים היהודים בשווייץ,

ומשם להעלות אותם לישראל.

כך שאם אתה מתכוון לצבוע ילד מסכן

במשחת שיניים באמצע הלילה -

זה לא יקרה הפעם. -חבל, אבל העיקר שנוסעים לשווייץ,

יש שם יופי של שוקולד.

באותו הזמן חי בשווייץ דיוויד ליטמן,

צעיר יהודי בריטי שהמשפחה שלו יושבת על ערמות של כסף.

בשווייץ ליטמן נתקל בספר על עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי,

כלומר היטלר והמפלגה הנאצית, והוא מזדעזע.

תראי את הפוסט שהוא מפרסם:

אז די לשבת ולקרוא. זמן לעשות מעשים.

ליטמן פונה לכל ארגון יהודי בז'נווה, רוצה לעזור,

ולבסוף מגיע לארגון "או-אס-אי",

עבודה וביטחון ליתומים,

שעוסק בהצלת ילדים אחרי מלחמת העולם השנייה.

ובמקרה,

יומיים קודם לכן פונה שליח הסוכנות

למנהל הארגון בבקשה למצוא מתנדב לפעילות סודית במרוקו.

זוכרים? לארגן מחנה קיץ.

נשמע לי שדיוויד ליטמן מתאים למשימה כמו...

סירופ סוכר לספינג'. -בהחלט. -אה?

הנה כתב המינוי שלו.

מבצע "מוראל" יוצא לדרך.

ליטמן מגיע לקזבלנקה ומתחיל לארגן את המחנה.

מה שהוא לא יודע זה...

זה בעצם הכול.

קבל את הסטטוס של גד שחר, שליח המוסד במרוקו:

אני בהלם, מירי.

יכול להיות שגם אנחנו כאן כחלק מקונספירציה גדולה יותר?

יש מצב שאנחנו רק קמופלאז', הסוואה,

בזמן שחייזרים משתלטים על מוחם של הצופים דרך הטלוויזיה?

ואולי הם רוצים להשתלט על המוח שלך?

לא.

שליחי המוסד באמת עושים עבודת חריש,

ומצליחים לשכנע את ההורים לשלוח את ילדיהם למחנה הקיץ

תמורת הבטחה שהם יקודמו בתור לעלייה לארץ.

תשמעו את זה ממקור ראשון. רחל סבאח, ששלחה את ילדיה:

אני מוכן, הכול ארוז.

סבבה, אבל בינתיים לליטמן יש בעיות.

כשהוא מגיע לתחנת המשטרה בקזבלנקה

עם רשימת הילדים היוצאים למחנה,

מפקד המשטרה מתעצבן ומאשים אותו בשותפות למזימה ציונית.

ליטמן הגבר לא מאבד את העשתונות, זאת אומרת

מאבד אותם, אבל רק בכאילו:

נתן הופעה של אוסקר.

לגמרי. אבל גם עכשיו הבעיות לא נגמרות.

הקבוצות היו אמורות להגיע בצורה מדורגת,

כל פעם קבוצה נוספת, לשהות בשווייץ,

ואז לטוס במרוכז לישראל.

אבל נציגי המוסד החליטו שהילדים לא באמת יעשו סיור שוקולד בשווייץ,

ומי שמגיע עולה לארץ מיד. די מבאס.

הקבוצות הראשונות נוחתות בישראל,

ואי אפשר להסתיר את זה.

תחנת הרדיו "קול ישראל" מדווחת על עלייה של ילדים ממרוקו.

איפה הצנזורה כשצריך אותה?

מזל שהשלטונות במרוקו לא שומעים את הדיווח,

אבל החשש לילדים ולליטמן כבד ביותר.

במוסד מחליטים לסיים את המבצע מוקדם מהמתוכנן.

בשורה התחתונה - במסגרת מבצע "מוראל"

הועלו לישראל 530 ילדים, שזה די מרשים.

ב-1986, 25 שנה לאחר המבצע,

הגיע ליטמן לאשקלון, קיבל תעודת הוקרה, ופגש את הילדים

שהביא לעלייתם לארץ.

בשנת 2006 ליטמן ושני סוכנים נוספים,

גד שחר ופנחס קציר,

טסו לקזבלנקה כדי לשחזר את המבצע.

מאוד מרגש. אבל רגע, מירי, הילדים עלו,

אבל מה עם ההורים? אי אפשר להשאיר אותם במרוקו,

זה נוראי להפריד ככה משפחות.

תחשבי איך מרגיש ילד שנקרע מהוריו.

את התחושות של עולה במבצע "מוראל" מתאר ימין כנען:

רבים מילדי עליית הנוער ממרוקו נקלטו בארץ לבד

כשהם נטולי משפחה, שלעתים עלתה שנים אחריהם.

תראי מה כתב חבר הכנסת לשעבר דניאל בן סימון,

שעלה ארצה עם אחותו ללא הוריו:

אנחנו מתגעגעים. כלומר הם, הילדים.

אף אחד לא שכח את ההורים. כולם מבינים שצריך לעלות.

אבל מה לעשות? מלך מרוקו לא מסכים. -או-הו...

תני לי לפנות אליו בפרטי. -שוב?

כבר ראינו שאתה לא משהו עם שר הפנים המרוקני דריס מחמדי.

בוא נשאיר את זה לגדולים. -שימי לב.

חרא ו"קפוש"!

שיחות חשאיות אכן מתקיימות עם מלך מרוקו.

הוא מבין שלרוב היהודים במרוקו יש תחושת ציונות חזקה,

ואי אפשר להתעלם מזה.

בסופו של דבר הוא מסכים לפתרון מסוים:

תמורת העלמת עין תשלם מדינת ישראל לממשלת מרוקו

בין 50 ל-250 דולר עבור כל עולה.

מבצע "יכין" יוצא לדרך.

שמעת את זה? יש לי הודעה. אולי זה ממרוקו?

אה... זאת גולדה:

זה מה שהיא כותבת לי. נראה לי שהיא התבלבלה בכתובת.

עבור מדינת ישראל זה מספיק.

באוקטובר 1961 נפתחים בערים שונות במרוקו

משרדי ארגון יא"ס, הארגון שאחראי על הטיפול בעלייה,

והמוני יהודים נרשמים.

אמנם ליהודים אסור לקחת איתם לישראל את הרכוש שלהם,

אבל חלקם מצליחים להגניב לפחות חלק ממנו.

בזה אחר זה הם יוצאים ממרוקו, ובשנת 1964 מסתיים מבצע "יכין",

לאחר שכשמונים אלף עולים הגיעו ממרוקו לישראל.

העליות האלה מדהימות אותי בכל פעם מחדש.

אפשר להגיד רק: ברוכים הבאים.

לגמרי.

כאן גם אנחנו מסיימים

את התכנית שלנו להיום, ולא ניפרד

לפני שנפתור את החידה היומית:

ציור קיר?

אז לא הבנתי, מה הקשר

לעלייה לישראל? -אין קשר. אולי...

הסוואה. -אה, הסוואה זה טוב.

אולי הם רק רצו

להעלות את המורל. -יכול להיות.

תודה שהייתם אתנו.

חפשו אותנו באתר החינוכית.

ביי ביי. -ביי ביי.

היית במרוקו פעם?

לא הייתי, אבל אני רוצה לנסוע.

כן, אומרים ששווה.

כן, נורא יפה. -פעם אחת לא ניסע...

תכתוב: יוסי אלימלך

ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום

הפקת כתוביות: אולפני אלרום



Want to learn a language?


Learn from this text and thousands like it on LingQ.

  • A vast library of audio lessons, all with matching text
  • Revolutionary learning tools
  • A global, interactive learning community.

Language {0} is not supported by LingQ

חדשות מהעבר יהדות המזרח - מבצעי העלייה ממרוקו

שלום, ותודה שהצטרפתם אלינו ל"חדשות מהעבר" בחינוכית. Hello, and thank you for joining us for Educational News.

תתחילו לארוז, Start packing,

כי היום אנחנו יוצאים למחנה קיץ בשווייץ. Because today we are going to a summer camp in Switzerland.

טוב, מחנה קיץ זה רק שם קוד ל... Well, summer camp is just a code name for ...

חכו תראו. כל הפרטים אחרי הכותרות. Wait look. All the details after the headlines.

אסון ספינת "אגוז" - Walnut Ship Disaster -

הספינה עמוסת העולים The ship is loaded with immigrants

שטבעה בדרכה לישראל. Who drowned on her way to Israel.

עליית הנוער - Youth Aliyah -

500 ילדים יהודים 500 Jewish children

עולים לישראל במבצע מתוחכם. Immigrants to Israel in a sophisticated operation.

250 דולר לאדם - $ 250 per person -

מדינת ישראל משלמת למלך מרוקו The State of Israel pays the King of Morocco

תמורת העלאת היהודים לארץ. In exchange for bringing the Jews to Israel.

שוב שלום. Hello again.

בעבר הייתה במרוקו קהילה יהודית משגשגת, In the past, Morocco had a thriving Jewish community,

ויהודי מרוקו לקחו חלק And the Jews of Morocco took part

בכל תחומי החיים במדינה המוסלמית שחיו בה. In all spheres of life in the Muslim country in which they lived.

אבל זה השתנה. But that has changed.

בשנת 1956, In 1956,

כשמונה שנים אחרי הקמת מדינת ישראל, About eight years after the establishment of the State of Israel,

הצרפתים ששלטו במרוקו עוזבים, המדינה מקבלת עצמאות, The French who ruled Morocco leave, the country gains independence,

ומלך מרוקו מבטיח ליהודים המשך שילוב מלא בחברה. And the King of Morocco promises the Jews continued full integration into society.

בואו נבדוק איך זה קורה. Let's see how that happens.

שלום לעידן, שנמצא עכשיו בקזבלנקה. Hello to Idan, who is now in Casablanca.

"אהלן וסהלן", מירי. אם יורשה לי, "Hello and hello," Miri said. If I may,

היום את ממש "ג'מילה". Today you are literally "Jamila".

תודה, גם אתה יפה היום. Thank you, you are beautiful today too.

אתה שולט במרוקאית, עידן? -לא, לא. לא ממש. Do you speak Moroccan, Idan? -no no. Not really.

חילקו לנו מילון עברית-ערבית-מרוקאית. We were given a Hebrew-Arabic-Moroccan dictionary.

זאת אומרת לי חילקו, I mean they divided me,

היהודים שגרים פה דווקא יודעים מרוקאית. The Jews who live here actually know Moroccan.

את רוצה "קאו קאו"? -מה זה? Do you want "Cao Cao"? -What is?

אלה בוטנים - "קאו קאו". -אה... לא, אני לא רוצה בוטנים. These are peanuts - "Cao Cao". -Oh ... no, I do not want peanuts.

אני רוצה שתתחיל לספר מה קורה במרוקו. -"טייב". I want you to start telling what's going on in Morocco. - "Tayeb".

אז מלך מרוקו מצהיר שהוא יגן על היהודים, So the King of Morocco declares that he will protect the Jews,

וידאג לשילובם בחברה. And will ensure their integration into society.

לראיה, הוא אפילו ממנה יהודי, ד"ר ליאון בן זקן, For evidence, he is even from her a Jew, Dr. Leon Ben Zaken,

לתפקיד המכובד To the honorable position

של שר ה"פוסטה" - הדואר. Of the Minister of the "Post" - the post office.

שר מיוחד לדואר, מירי. איזה רעיון! Special Minister for the Post, Miri. What an idea!

האמת, אני מחכה לחבילה מאי-ביי כבר חצי שנה. Honestly, I've been waiting for a package from eBay for half a year.

לא משנה. כדי שהיהודים ירגישו בבית, Does not matter. So that the Jews will feel at home,

המלך אפילו נותן לאחד הרחובות את השם מגן דוד. The king even gives one of the streets the name Star of David.

אבל הבטחות לחוד ומעשים לחוד. בפועל קרו דברים אחרים. But promises aside and deeds aside. In practice other things happened.

למשל, כשליש מבתי הספר היהודיים הולאמו על ידי הממשלה המרוקאית, For example, about a third of Jewish schools have been nationalized by the Moroccan government,

וגם נאסר על היהודים להוציא את רכושם ממרוקו. And the Jews were also forbidden to take their property out of Morocco.

ובאמת אלפי יהודים ממרוקו רוצים לעלות לארץ, And really thousands of Jews from Morocco want to immigrate to Israel,

אבל הממשלה המרוקאית ממש לא אוהבת את זה. But the Moroccan government really does not like it.

תקשיב לציוץ מהטוויטר Listen to the tweet from Twitter

של דריס מחמדי, שר הפנים של מרוקו: Of Driss Mahmadi, Minister of the Interior of Morocco:

תני לי רגע לעלות מול דריס מחמדי בפרטי. Give me a moment to go up in front of Dries Muhammadi in private.

א-קיצר, בקהילה היהודית מבינים שהם לא הולכים ללקק דבש A-Kitzer, the Jewish community understands that they are not going to lick honey

מהמופלטות שמכין להם השלטון החדש. From the fugitives prepared for them by the new government.

אבל היהודים לא מתייאשים. But the Jews do not despair.

ב-1955 מקים המוסד מחתרת יהודית במרוקו, In 1955, the Mossad establishes a Jewish underground in Morocco,

ומבריח בעזרתה קבוצות של יהודים בדרך הים לספרד ולצרפת. And with its help smuggles groups of Jews by sea to Spain and France.

בין השנים 1956 ל-1961 מבריחה המחתרת בספינות Between 1956 and 1961, the underground escaped by ship

כשלושים אלף עולים. הכול חשאי. About thirty thousand immigrants. Everything is secret.

יהודים מתחילים להיעלם ממרוקו. Jews begin to disappear from Morocco.

באמת תהיתי לאן נעלמו השכנים שלי. I really wondered where my neighbors had gone.

בשנת 1959 הציונות מוצאת אל מחוץ לחוק במרוקו, In 1959 Zionism finds outlaw in Morocco,

ועכשיו היהודים לא יכולים אפילו להגיד שהם רוצים לעלות לארץ. And now the Jews can not even say that they want to immigrate to Israel.

תראי את המסרון ששלח איסר הראל, ראש המוסד דאז, Look at the message sent by Issar Harel, then head of the Mossad,

לראש הממשלה דוד בן גוריון: To Prime Minister David Ben-Gurion:

רוב העולים שיצאו בדרך הים הגיעו לישראל בשלום, Most of the immigrants who went by sea arrived in Israel in peace,

אבל לא כולם. But not everyone.

זהו סיפורה של ספינת "אגוז". This is the story of the ship "Walnut".

הספינה נשכרה על ידי המוסד בשנת 1960, The ship was chartered by the Mossad in 1960,

והמסלול שלה היה קבוע. היא הייתה יוצאת And its trajectory was fixed. She would go out

עמוסה ב-50-40 עולים Loaded with 50-40 immigrants

מחוף אל-חוסיימה שבמרוקו לגיברלטר, From the coast of al-Husseima in Morocco to Gibraltar,

ומשם לישראל. And from there to Israel.

אבל בשיט השלושה עשר, בעשרה בינואר 1961 But on the Thirteenth Sail, on January 10, 1961

קורה אסון. A disaster is happening.

בדרך לגיברלטר הספינה טובעת, On the way to Gibraltar the ship sinks,

וארבעים ושלושה העולים, איש צוות ושליח המוסד שעל סיפונה And forty-three immigrants, a staff member and the emissary of the Mossad on board

טובעים במצולות. Drowning in the abyss.

רק שלושה אנשי צוות ספרדים שורדים באסון. Only three Spanish crew members survive the disaster.

עשרים ושניים חללים נמצאים. השאר Twenty-two spaces are found. The rest

אבדו לנצח. Lost forever.

הגופות נטמנות בבית הקברות העתיק באל-חוסיימה. The bodies are buried in the ancient cemetery in al-Husseima.

שנים לאחר מכן מנסים גורמים שונים

להביא להעלאת עצמות מעפילי "אגוז" לקבורה בישראל.

סם בן שטרית,

ממייסדי הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו,

נסע עשרות פעמים בחשאי, וניסה לשכנע את מלך מרוקו

להתיר את המהלך.

בואי נשמע את זה ממנו:

נשבעתי לעשות כל אשר לאל ידי

כדי להעלות אותם לירושלים

עליה חלמו,

ובדרך אליה קיפחו את חייהם.

הוא פנה גם לפייס הפרטי של אין-ספור אישים חשובים,

למשל מזכ"ל האו"ם פרז דה קוויאר, ראש ממשלת צרפת ז'אק שיראק,

וגם שר החוץ האמריקאי הנרי קיסינג'ר.

רק ב-1992 הסכים המלך חסן השני

לאפשר את העלאת העצמות לישראל.

הן הובאו לארץ במבצע איילת השחר,

ונקברו בטקס ממלכתי בהר הרצל.

מעפילי "אגוז", אף על פי שלא נחשבו באמת מעפילים,

מונצחים בשמות רחובות ובאנדרטות ברחבי הארץ.

האסון רק הוכיח שחייבים להגיע להסדר

שיאפשר את עליית היהודים בצורה מסודרת וחוקית.

וזה יקרה ממש בהמשך.

מבצע "מוראל" -

מה הקשר בין מחנה קיץ בשווייץ

לעלייה סודית של מאות ילדים?

מהר לישראל -

סוף סוף יש הסדר,

ויהודי מרוקו עולים לארץ.

והחידה היומית:

תודה שחזרתם אלינו.

כמו שראינו קודם, העלייה הבלתי-חוקית

מסכנת מאוד את חיי היהודים העולים ממרוקו,

וצריך למצוא פתרון אחר, משהו מקורי.

ומכיוון שמקוריות היא שמו השני של המוסד,

אפשר לסמוך עליו שימציא תכנית גאונית:

מחנה קיץ.

יש! מחנה קיץ! איך אני מתרגש... את יודעת,

כשהייתי ילד הייתי יוצא למחנה קיץ,

הייתי מתעורר עם משחת שיניים על הפרצוף.

כולם היו צוחקים עליי. -נשמע כמו טראומה לשנים ארוכות.

נכון, מירי, ועכשיו הגיע הזמן לעשות תיקון.

הנוקמים - עידן האולטרון? לא!

הנוקמים - עידן אלתרמן!

לא הבנת, עידן.

מחנה קיץ זה רק סיפור כיסוי. זו התכנית של המוסד.

שליח של המוסד יתחזה לנציג ארגון הומניטרי שוויצרי,

כי השוויצרים תמיד ניטרלים, וישכנע את השלטונות במרוקו

להסכים להוציא אלפי יהודים ומוסלמים למחנה קיץ בשווייץ.

הכוונה היא לרכז את הילדים היהודים בשווייץ,

ומשם להעלות אותם לישראל.

כך שאם אתה מתכוון לצבוע ילד מסכן

במשחת שיניים באמצע הלילה -

זה לא יקרה הפעם. -חבל, אבל העיקר שנוסעים לשווייץ,

יש שם יופי של שוקולד.

באותו הזמן חי בשווייץ דיוויד ליטמן,

צעיר יהודי בריטי שהמשפחה שלו יושבת על ערמות של כסף.

בשווייץ ליטמן נתקל בספר על עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי,

כלומר היטלר והמפלגה הנאצית, והוא מזדעזע.

תראי את הפוסט שהוא מפרסם:

אז די לשבת ולקרוא. זמן לעשות מעשים.

ליטמן פונה לכל ארגון יהודי בז'נווה, רוצה לעזור,

ולבסוף מגיע לארגון "או-אס-אי",

עבודה וביטחון ליתומים,

שעוסק בהצלת ילדים אחרי מלחמת העולם השנייה.

ובמקרה,

יומיים קודם לכן פונה שליח הסוכנות

למנהל הארגון בבקשה למצוא מתנדב לפעילות סודית במרוקו.

זוכרים? לארגן מחנה קיץ.

נשמע לי שדיוויד ליטמן מתאים למשימה כמו...

סירופ סוכר לספינג'. -בהחלט. -אה?

הנה כתב המינוי שלו.

מבצע "מוראל" יוצא לדרך.

ליטמן מגיע לקזבלנקה ומתחיל לארגן את המחנה.

מה שהוא לא יודע זה...

זה בעצם הכול.

קבל את הסטטוס של גד שחר, שליח המוסד במרוקו:

אני בהלם, מירי.

יכול להיות שגם אנחנו כאן כחלק מקונספירציה גדולה יותר?

יש מצב שאנחנו רק קמופלאז', הסוואה,

בזמן שחייזרים משתלטים על מוחם של הצופים דרך הטלוויזיה?

ואולי הם רוצים להשתלט על המוח שלך?

לא.

שליחי המוסד באמת עושים עבודת חריש,

ומצליחים לשכנע את ההורים לשלוח את ילדיהם למחנה הקיץ

תמורת הבטחה שהם יקודמו בתור לעלייה לארץ.

תשמעו את זה ממקור ראשון. רחל סבאח, ששלחה את ילדיה:

אני מוכן, הכול ארוז.

סבבה, אבל בינתיים לליטמן יש בעיות.

כשהוא מגיע לתחנת המשטרה בקזבלנקה

עם רשימת הילדים היוצאים למחנה,

מפקד המשטרה מתעצבן ומאשים אותו בשותפות למזימה ציונית.

ליטמן הגבר לא מאבד את העשתונות, זאת אומרת

מאבד אותם, אבל רק בכאילו:

נתן הופעה של אוסקר.

לגמרי. אבל גם עכשיו הבעיות לא נגמרות.

הקבוצות היו אמורות להגיע בצורה מדורגת,

כל פעם קבוצה נוספת, לשהות בשווייץ,

ואז לטוס במרוכז לישראל.

אבל נציגי המוסד החליטו שהילדים לא באמת יעשו סיור שוקולד בשווייץ,

ומי שמגיע עולה לארץ מיד. די מבאס.

הקבוצות הראשונות נוחתות בישראל,

ואי אפשר להסתיר את זה.

תחנת הרדיו "קול ישראל" מדווחת על עלייה של ילדים ממרוקו.

איפה הצנזורה כשצריך אותה?

מזל שהשלטונות במרוקו לא שומעים את הדיווח,

אבל החשש לילדים ולליטמן כבד ביותר.

במוסד מחליטים לסיים את המבצע מוקדם מהמתוכנן.

בשורה התחתונה - במסגרת מבצע "מוראל"

הועלו לישראל 530 ילדים, שזה די מרשים.

ב-1986, 25 שנה לאחר המבצע,

הגיע ליטמן לאשקלון, קיבל תעודת הוקרה, ופגש את הילדים

שהביא לעלייתם לארץ.

בשנת 2006 ליטמן ושני סוכנים נוספים,

גד שחר ופנחס קציר,

טסו לקזבלנקה כדי לשחזר את המבצע.

מאוד מרגש. אבל רגע, מירי, הילדים עלו,

אבל מה עם ההורים? אי אפשר להשאיר אותם במרוקו,

זה נוראי להפריד ככה משפחות.

תחשבי איך מרגיש ילד שנקרע מהוריו.

את התחושות של עולה במבצע "מוראל" מתאר ימין כנען:

רבים מילדי עליית הנוער ממרוקו נקלטו בארץ לבד

כשהם נטולי משפחה, שלעתים עלתה שנים אחריהם.

תראי מה כתב חבר הכנסת לשעבר דניאל בן סימון,

שעלה ארצה עם אחותו ללא הוריו:

אנחנו מתגעגעים. כלומר הם, הילדים.

אף אחד לא שכח את ההורים. כולם מבינים שצריך לעלות.

אבל מה לעשות? מלך מרוקו לא מסכים. -או-הו...

תני לי לפנות אליו בפרטי. -שוב?

כבר ראינו שאתה לא משהו עם שר הפנים המרוקני דריס מחמדי.

בוא נשאיר את זה לגדולים. -שימי לב.

חרא ו"קפוש"!

שיחות חשאיות אכן מתקיימות עם מלך מרוקו.

הוא מבין שלרוב היהודים במרוקו יש תחושת ציונות חזקה,

ואי אפשר להתעלם מזה.

בסופו של דבר הוא מסכים לפתרון מסוים:

תמורת העלמת עין תשלם מדינת ישראל לממשלת מרוקו

בין 50 ל-250 דולר עבור כל עולה.

מבצע "יכין" יוצא לדרך.

שמעת את זה? יש לי הודעה. אולי זה ממרוקו?

אה... זאת גולדה:

זה מה שהיא כותבת לי. נראה לי שהיא התבלבלה בכתובת.

עבור מדינת ישראל זה מספיק.

באוקטובר 1961 נפתחים בערים שונות במרוקו

משרדי ארגון יא"ס, הארגון שאחראי על הטיפול בעלייה,

והמוני יהודים נרשמים.

אמנם ליהודים אסור לקחת איתם לישראל את הרכוש שלהם,

אבל חלקם מצליחים להגניב לפחות חלק ממנו.

בזה אחר זה הם יוצאים ממרוקו, ובשנת 1964 מסתיים מבצע "יכין",

לאחר שכשמונים אלף עולים הגיעו ממרוקו לישראל.

העליות האלה מדהימות אותי בכל פעם מחדש.

אפשר להגיד רק: ברוכים הבאים.

לגמרי.

כאן גם אנחנו מסיימים

את התכנית שלנו להיום, ולא ניפרד

לפני שנפתור את החידה היומית:

ציור קיר?

אז לא הבנתי, מה הקשר

לעלייה לישראל? -אין קשר. אולי...

הסוואה. -אה, הסוואה זה טוב.

אולי הם רק רצו

להעלות את המורל. -יכול להיות.

תודה שהייתם אתנו.

חפשו אותנו באתר החינוכית.

ביי ביי. -ביי ביי.

היית במרוקו פעם?

לא הייתי, אבל אני רוצה לנסוע.

כן, אומרים ששווה.

כן, נורא יפה. -פעם אחת לא ניסע...

תכתוב: יוסי אלימלך

ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום

הפקת כתוביות: אולפני אלרום

×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.