image

High level language (history, science), חדשות מהעבר - הטייקון הציוני הראשון: הברון רוטשילד

חדשות מהעבר - הטייקון הציוני הראשון: הברון רוטשילד

שלום לכם. טוב שאתם כאן.

ברוכים הבאים לתכנית "חדשות מהעבר" בחינוכית,

כי היום נדבר על האחד והיחיד,

הטייקון הראשון, ביל גייטס של הציונות,

גדול הנדבנים והאיש שהכניס את המפתח למנוע של ארץ ישראל,

הניע אותו ואיחל לה דרך צלחה.

אבל תחילה, הכותרות.

כתבו עליו שירים, סיפרו עליו מעשיות

וחצי מדינה נבנתה מכספו.

מי באמת היה הברון רוטשילד?

ראשונה שולטת.

מי היו החבר'ה שבזכותם הייתה

העלייה הראשונה לארץ ישראל,

ולמה בלעדיה לא היינו כאן היום?

פתח תקווה, ראשל"צ וזיכרון יעקב -

על המושבות שהוקמו לפני שהיה וייז,

ואיך בלי תוכנת ניווט

הצליחו להגיע אליהן.

שוב שלום. הפעם נתמקד בגדול הנדבנים שהיו כאן,

ציוני אמיתי, איש שסייר לאורכה ולרוחבה של הארץ,

ותרם מכספו הרב כדי לפתח את המקום

שברבות הימים יהיה מדינת ישראל.

לפרטים נוספים נעבור לכתבנו הכלכלי,

עידן אלתרמן. -תודה, מירי,

ושלום לכל הצופים בבית.

ובכן, לאחר סקר מקיף, עבודה היסטוריונית ענפה

וחקירה חשאית שארכה חודשים ארוכים,

אני יכול לדווח שללא כל צל של ספק לרוטשילד לא היה מינוס בבנק.

אני חוזר, לא היה לו מינוס, ובגלל זה הוא זכה

למשהו שמעטים מאתנו זוכים במהלך חייהם:

היכולת לתרום מכספו לבני עמו

שיושבים בארץ המובטחת

וזקוקים לעזרתו. -לא. גם, אבל אני התכוונתי לזה

שהוא לא קיבל טלפונים מעצבנים מהבנק כמוני. -או-קיי, עידן.

כן, תודה רבה לך על הדיווח המרתק.

אבל אני תוהה אם אולי בין כל המחקרים שעשית

לגבי דרכי יצירת קשר עם מוסדות כלכליים כאלו ואחרים,

הצלחת לדלות מידע גם על האיש עצמו.

הצופים שלנו מאוד מעוניינים לדעת. -בואי נתחיל.

בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד

נולד למשפחה עשירה של בנקאים

בשנת 1845,

שזה כמעט לפני 170 שנה,

בעיירה ליד פריז שבצרפת. שם הוא נולד.

הנה תמונת הפרופיל שלו.

בניגוד לשני אחיו הגדולים,

אדמונד לא התעסק

בענייני הבנקאות של משפחתו,

ואהב יותר אמנות ותרבות.

אבל בשנת 1881, כשהחלו הפרעות

נגד היהודים ברוסיה,

רוטשילד הגיע למסקנה שהפתרון לבעיית היהודים

הוא ממש כמו בסטטוס על המסך.

הפתרון - עלייה לארץ ישראל ועבודה חקלאית בשטחיה.

רוטשילד היה בחור צנוע.

בהתחלה איש לא ידע מי הוא האדם שתורם סכומים כה גדולים מכספו

למען תושבי הארץ.

תראו, גם ברשת היו הימורים

לגבי מי האיש הנדיב שתורם.

כשהמושבה ראשון לציון

כמעט התפרקה, למשל,

הוא מיד מימן חפירת באר מים,

שלח כסף למשפחות העניות,

ודאג שאגודת "חובבי ציון" תשלח

מדריכים שילמדו את התושבים

איך לעבד את האדמות

ולגדל תוצרת חקלאית.

חשבתם שזה הספיק לו? זה אפילו לא קרוב.

רוטשילד המשיך לשפוך כסף

על כל המושבות החדשות.

למעשה, אם הוא לא היה עושה

את זה, בואו נגיד שהיה כאן

בלגן אחד גדול.

משה לילינבלום, מזכיר תנועת "חובבי ציון",

אפילו צייץ עם התמונה המגניבה הזאת

שבלי הברון רוטשילד לא היה כאן כלום.

הבנת? רוטשילד היה הקמח ממנו עשו המתיישבים תורה,

וגם חלות לשבת. מכאן גם האימרה "על חשבון הברון".

רוטשילד עצמו הגיע לבקר בארץ חמש פעמים,

ובכל ביקור קיבלו אותו בכבוד של מלך.

כולם התרגשו והתלבשו יפה, וקרצו לו בחינניות,

וקראו לו "הנדיב הידוע".

אין ספק, למרות שהיה בחור קשוח,

זאת תמונה מעולה לפרופיל.

ולמרות שהפקידים שהוא שלח לארץ

כדי שינהלו את המושבות

ממש לא היו פראיירים

ועשו הרבה צרות למתיישבים,

עדיין כולם היו אסירי תודה וכיבדו אותו מאוד.

שמעתם על יקב היין בזיכרון יעקב?

"זיכרון יעקב שלי..."

רוטשילד הקים אותו.

ידו הארוכה של הברון נגעה בכל פינה בארץ -

רכישת אדמות, פיתוח גידולים חקלאיים,

והסטטוס הזה שלו

נגע ללבם של המתיישבים.

איזה כיף שיש מישהו כזה ככה שדואג ומפזר כסף. -כן, כן, כן.

שנים רבות אחרי מותו של הברון רוטשילד בשנת 1934

המורשת שלו עדיין חיה ובועטת.

"לו הייתי רוטשילד..."

שיר מתוך המחזמר "כנר על הגג" רק הוסיף להילה של האיש.

אני באופן אישי מתה על הביצוע של דטנר.

כן, הביצוע של דטנר נהדר, אבל אני לא יודע אם את יודעת,

יש גם גרסת רגאי.

"לו הייתי איש עשיר..." -די, תנמיך. -רגע.

לו הייתי רוטשילד, היה לי כסף משלי,

כמו לברון, שדמותו התנוססה על שטר של 500 שקלים ישנים

בימים שזה היה נחשב להרבה כסף, כראוי לטייקון הראשון.

היום זה בקושי חמישה שקלים.

ובהמשך:

ההתיישבות בתנופה.

אנשי העלייה הראשונה

מגיעים לישראל.

המושבות הראשונות יוצאות לדרך.

והחידה היומית שלנו. והפעם, שתי שאלות בחידה אחת.

איזה יישוב נקרא על שמו של הברון רוטשילד,

ואיזה יישוב נקרא על שם אביו של הנדבן הידוע?

התשובות בסוף התכנית.

אז למדנו שרוטשילד היה אדם נדיב

שהציל את תושבי העלייה הראשונה בארץ ישראל,

אבל בואו נברר מה בדיוק הלך שם, ולמה בעצם הם היו זקוקים לעזרה.

נעבור לכתבנו לענייני עליות, עידן.

עלייה לצורך ירידה? לא במקרה הזה.

בשנת 1881 חיו בארץ ישראל 26 אלף יהודים,

שזה די הרבה אם משווים את זה למספר של ה...

של היפנים שחיו פה.

אבל זה כלום לעומת מספר היהודים שחיו פה

בסופה של העלייה הראשונה.

"שירת הנוער שיר עתידנו..."

55 אלף יהודים. כלומר, בתוך 23 שנה עלו לכאן

כמעט 30 אלף יהודים מכל הכיוונים:

אירופה, אפריקה ואסיה.

ואתה יודע, עידן, למרות כל השמחה,

רוב היהודים שנדדו בעולם מארץ זו או אחרת

עברו דווקא לארצות הברית, לאירופה,

לדרום אפריקה ולאוסטרליה.

רק מעט מאוד מתוך ארבעה מיליון וחצי יהודים נודדים

עלו לארץ ישראל. -אה, כן? וכמה יפנים עלו לכאן?

למה אף אחד לא מתבאס על זה

שמתוך מיליוני יפנים

אפילו אחד לא הגיע לארץ ישראל

כדי להביא לפה את בשורת רוטב הסויה?

בכל מקרה, עידן, בואו נגיד מילה טובה

ליהודים שכן עלו לארץ.

הארץ עצמה הייתה מאוד לא מפותחת -

ביצות, יתושים, מתקפות של ערבים,

ובכל זאת הם הגיעו מתוך רצון להתיישב בארץ אבותינו.

אפילו דוד בן גוריון דיבר על הכבוד שקיבלה העלייה הראשונה.

תראה איזה סטטוס מפרגן

לאנשים שלא פחדו מאף סכנה.

והנה, מאה שנים אחר כך פתחו כאן סושייה.

העלייה היפנית סוף סוף החלה, ותאמיני לי, מירי,

אם החבר'ה מהעלייה הראשונה היו מאמינים שזה מה שיקרה,

הם לא היו בוחרים לעשות סיבוב פרסה

ולעזוב את הארץ בחזרה למקום שממנו באו,

או אפילו יותר גרוע - למקום הרבה יותר טוב.

אתה צודק. רוב העולים אכן ראו שהמצב במדינה בכי רע,

ארזו את החפצים המעטים שלהם והסתלקו.

לכן רוטשילד תרם כל כך הרבה כסף ומשאבים לתושבים כאן.

הוא הבין שההתיישבות היהודית בארץ ישראל באמת חשובה,

כי צריך שיהיה כאן בית ומקלט

לעם היהודי, שנרדף בארצות אחרות.

מה זה נרדף. בעיקר ברוסיה.

היו שם פרעות ורצח ורדיפת יהודים,

ומשם הגיעו הרבה לארץ.

אבל מה, הטורקים, שניהלו כאן את העניינים,

ראו שדי הרבה יהודים מגיעים לפה והתחילו להילחץ,

חוקקו חוקים שהגבילו

את מכירת הקרקעות

והגבילו את העלייה היהודית לארץ,

דבר שדי סיבך את העניינים.

אבל גם בזה רוטשילד טיפל

בעזרת שוחד.

רוטשילד נתן כסף לפקידים הטורקים כדי שיעלימו עין

מכך שמוכרים קרקעות ליהודים, וזה עבד.

לפעמים כסף פותר הכול, לא? -לפעמים.

יותר מדי פעמים. באמת, עידן, זה לא יפה.

אולי פעם שוחד היה מקובל, אבל היום זו עברה רצינית מאוד.

"לא חוקי לקחת שוחד". או-קיי, רשמתי.

אז מה היה לנו עד עכשיו?

הברון רוטשילד וכמויות המזומנים שהוא השקיע בארץ

עזרו להפוך את העלייה הראשונה של יהודים לארץ ישראל

לסיפור הצלחה, והדרך לעלייה השנייה נסללה.

והשלישית. -נכון, עידן. וגם הרביעית והחמישית.

אבל בעיקר השלישית. -זה מאוד לא מדויק, עידן.

בכל אופן, אולי תספר לנו קצת על המושבות הראשונות?

כן. ובכן...

"בבוקר לח בשנת תרל"ח..."

אנשי העלייה הראשונה הקימו לא פחות מ-34 מושבות

וחוות חקלאיות. פתח תקווה, למשל,

המושבה הראשונה, הוקמה לראשונה

על ידי יהושע שטמפפר,

יואל משה סלומון, זרח ברנט

ועוד כמה חברים, ממש כמו בשיר.

"שטמפפר בא וגוטמן בא

"וזרח ברנט..."

הם הקימו את היישוב על שטח אדמה

שקנו מהכפר הערבי אומלבס,

וחיפשו מקורות מים כדי לעבד את האדמה.

זה לא כל כך הצליח להם.

למרות המאמצים ובגלל החום והתנאים הקשים,

המושבה ננטשה אחרי שלוש שנים.

הנה קטע של להקת "אינפקציה" מזמן אחר

שמבהיר את התחושה.

"אני לא מאמין שאני גר בפתח תקווה!"

ככה מרגישה קדחת.

פתח תקווה הוקמה מחדש על ידי אנשי העלייה הראשונה

וחלק מהמתיישבים שחזרו אליה בשנת 1887,

כשהברון רוטשילד ביקר שם

והסכים לקחת את המושבה תחת חסותו.

28 משפחות התמסרו להרפתקה.

הם מסרו לו את נחלותיהם ועבדו בשבילו כשכירים,

והברון תרם לייבוש הביצות ונטע עצי איקליפטוס אוסטרליים,

כמו שאתם רואים בתמונה, וגידולים חקלאיים שונים,

וגם סיפק לאיכרים סוסים וכלים חקלאיים.

מתי שהוא רוטשילד הבין שעדיף שאנשי המושבות

יהיו עצמאיים ולא תלויים בכסף שלו.

אני חוששת שהעלבת עכשיו את ותיקי פתח תקווה.

אני מאוד מקווה שמשפחת לוזון ממכבי פ"ת לא שמעה אותך.

אני אמשיך. נראה לי שעידן ירד למחתרת.

קצת מפחד מהלוזונים.

העולים החדשים, הם לא נרתעו.

אחר כך הוקמו גם זיכרון יעקב, ראש פינה, נס ציונה,

יסוד המעלה, מזכרת בתיה ועוד ועוד,

אלא שמהר מאוד גילו המתיישבים שחוץ מעבודת כפיים קשה

צצה בעיה נוספת, כמו שניתן לראות בפוסט הזה.

זרח ברנט פחד שישדדו את הבתים

ויפגעו במתיישבים,

והוא לא היה היחיד שחשש

מהפשיעה הגוברת.

השמועה על כך עברה בקבוצת הווטסאפ של המתיישבים.

שודדים ערבים וכנופיות של בדואים תקפו את היישובים

בגלל סכסוכים על קרקעות ומים,

והחברים במושבות נאלצו לשכור שומרים

כדי שיאבטחו את היישובים.

בהתחלה היו אלה התושבים היהודים עצמם,

אבל בהדרגה התחילו לשכור שומרים ערבים

שיאבטחו את היישובים היהודיים.

מה עם עבודה עברית? מה זה כל ה"פינוקי" הזה?

מה, הם לא יכולים לשמור בעצמם?

לא היו מספיק אנשים שיוכלו גם לשמור וגם לעבוד.

אבל אנחנו עוד נגיע לאיך פתרו את הבעיה הזאת.

על כך בתכנית אחרת.

לשלנו. המושבות עיצבו מחדש

את המפה של ארץ ישראל.

רובן עדיין קיימות ומשגשגות,

כמו פתח תקווה, המושבה הראשונה,

כיום העיר השישית בגודלה בישראל.

"אני לא מאמין שאני גר

"בפתח תקווה!"

ועכשיו לפתרון החידה הכפולה.

היישוב שנקרא על שמו

של הברון רוטשילד הוא בנימינה,

וזיכרון יעקב נקראת על שם אביו.

אתם תזכרו את זה, נכון?

אני בהחלט אזכור את זה.

ובכל מקרה, הכנסתי לווייז

את כל היישובים מהיום

עם פקודה קולית.

מזכרת בתיה. -רעננה.

מזכרת בתיה. -כפר סבא. -נהדר.

בסוף זה יעבוד, עידן.

מזכרת בתיה. -רעננה.

אנחנו מקווים שנהניתם

ושתיהנו אתנו שוב בתכנית הבאה.

בינתיים חפשו אותנו

באתר הטלוויזיה החינוכית,

ועד אז שמרו על התקווה. להתראות.

נו, מה אכפת לך לנסוע לבנימינה?

מזכרת בתיה. אני לא הייתי שם

אף פעם. -בנימינה זה גם יפה.

תמלול: מורן פרידמן

ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום

הפקת כתוביות: אולפני אלרום



Want to learn a language?


Learn from this text and thousands like it on LingQ.

  • A vast library of audio lessons, all with matching text
  • Revolutionary learning tools
  • A global, interactive learning community.

Language {0} is not supported by LingQ

חדשות מהעבר - הטייקון הציוני הראשון: הברון רוטשילד

שלום לכם. טוב שאתם כאן.

ברוכים הבאים לתכנית "חדשות מהעבר" בחינוכית,

כי היום נדבר על האחד והיחיד,

הטייקון הראשון, ביל גייטס של הציונות,

גדול הנדבנים והאיש שהכניס את המפתח למנוע של ארץ ישראל,

הניע אותו ואיחל לה דרך צלחה.

אבל תחילה, הכותרות.

כתבו עליו שירים, סיפרו עליו מעשיות

וחצי מדינה נבנתה מכספו.

מי באמת היה הברון רוטשילד?

ראשונה שולטת.

מי היו החבר'ה שבזכותם הייתה

העלייה הראשונה לארץ ישראל,

ולמה בלעדיה לא היינו כאן היום?

פתח תקווה, ראשל"צ וזיכרון יעקב -

על המושבות שהוקמו לפני שהיה וייז,

ואיך בלי תוכנת ניווט

הצליחו להגיע אליהן.

שוב שלום. הפעם נתמקד בגדול הנדבנים שהיו כאן,

ציוני אמיתי, איש שסייר לאורכה ולרוחבה של הארץ,

ותרם מכספו הרב כדי לפתח את המקום

שברבות הימים יהיה מדינת ישראל.

לפרטים נוספים נעבור לכתבנו הכלכלי,

עידן אלתרמן. -תודה, מירי,

ושלום לכל הצופים בבית.

ובכן, לאחר סקר מקיף, עבודה היסטוריונית ענפה

וחקירה חשאית שארכה חודשים ארוכים,

אני יכול לדווח שללא כל צל של ספק לרוטשילד לא היה מינוס בבנק.

אני חוזר, לא היה לו מינוס, ובגלל זה הוא זכה

למשהו שמעטים מאתנו זוכים במהלך חייהם:

היכולת לתרום מכספו לבני עמו

שיושבים בארץ המובטחת

וזקוקים לעזרתו. -לא. גם, אבל אני התכוונתי לזה

שהוא לא קיבל טלפונים מעצבנים מהבנק כמוני. -או-קיי, עידן.

כן, תודה רבה לך על הדיווח המרתק.

אבל אני תוהה אם אולי בין כל המחקרים שעשית

לגבי דרכי יצירת קשר עם מוסדות כלכליים כאלו ואחרים,

הצלחת לדלות מידע גם על האיש עצמו.

הצופים שלנו מאוד מעוניינים לדעת. -בואי נתחיל.

בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד

נולד למשפחה עשירה של בנקאים

בשנת 1845,

שזה כמעט לפני 170 שנה,

בעיירה ליד פריז שבצרפת. שם הוא נולד.

הנה תמונת הפרופיל שלו.

בניגוד לשני אחיו הגדולים,

אדמונד לא התעסק

בענייני הבנקאות של משפחתו,

ואהב יותר אמנות ותרבות.

אבל בשנת 1881, כשהחלו הפרעות

נגד היהודים ברוסיה,

רוטשילד הגיע למסקנה שהפתרון לבעיית היהודים

הוא ממש כמו בסטטוס על המסך.

הפתרון - עלייה לארץ ישראל ועבודה חקלאית בשטחיה.

רוטשילד היה בחור צנוע.

בהתחלה איש לא ידע מי הוא האדם שתורם סכומים כה גדולים מכספו

למען תושבי הארץ.

תראו, גם ברשת היו הימורים

לגבי מי האיש הנדיב שתורם.

כשהמושבה ראשון לציון

כמעט התפרקה, למשל,

הוא מיד מימן חפירת באר מים,

שלח כסף למשפחות העניות,

ודאג שאגודת "חובבי ציון" תשלח

מדריכים שילמדו את התושבים

איך לעבד את האדמות

ולגדל תוצרת חקלאית.

חשבתם שזה הספיק לו? זה אפילו לא קרוב.

רוטשילד המשיך לשפוך כסף

על כל המושבות החדשות.

למעשה, אם הוא לא היה עושה

את זה, בואו נגיד שהיה כאן

בלגן אחד גדול.

משה לילינבלום, מזכיר תנועת "חובבי ציון",

אפילו צייץ עם התמונה המגניבה הזאת

שבלי הברון רוטשילד לא היה כאן כלום.

הבנת? רוטשילד היה הקמח ממנו עשו המתיישבים תורה,

וגם חלות לשבת. מכאן גם האימרה "על חשבון הברון".

רוטשילד עצמו הגיע לבקר בארץ חמש פעמים,

ובכל ביקור קיבלו אותו בכבוד של מלך.

כולם התרגשו והתלבשו יפה, וקרצו לו בחינניות,

וקראו לו "הנדיב הידוע".

אין ספק, למרות שהיה בחור קשוח,

זאת תמונה מעולה לפרופיל.

ולמרות שהפקידים שהוא שלח לארץ

כדי שינהלו את המושבות

ממש לא היו פראיירים

ועשו הרבה צרות למתיישבים,

עדיין כולם היו אסירי תודה וכיבדו אותו מאוד.

שמעתם על יקב היין בזיכרון יעקב?

"זיכרון יעקב שלי..."

רוטשילד הקים אותו.

ידו הארוכה של הברון נגעה בכל פינה בארץ -

רכישת אדמות, פיתוח גידולים חקלאיים,

והסטטוס הזה שלו

נגע ללבם של המתיישבים.

איזה כיף שיש מישהו כזה ככה שדואג ומפזר כסף. -כן, כן, כן.

שנים רבות אחרי מותו של הברון רוטשילד בשנת 1934

המורשת שלו עדיין חיה ובועטת.

"לו הייתי רוטשילד..."

שיר מתוך המחזמר "כנר על הגג" רק הוסיף להילה של האיש.

אני באופן אישי מתה על הביצוע של דטנר.

כן, הביצוע של דטנר נהדר, אבל אני לא יודע אם את יודעת,

יש גם גרסת רגאי.

"לו הייתי איש עשיר..." -די, תנמיך. -רגע.

לו הייתי רוטשילד, היה לי כסף משלי,

כמו לברון, שדמותו התנוססה על שטר של 500 שקלים ישנים

בימים שזה היה נחשב להרבה כסף, כראוי לטייקון הראשון.

היום זה בקושי חמישה שקלים.

ובהמשך:

ההתיישבות בתנופה.

אנשי העלייה הראשונה

מגיעים לישראל.

המושבות הראשונות יוצאות לדרך.

והחידה היומית שלנו. והפעם, שתי שאלות בחידה אחת.

איזה יישוב נקרא על שמו של הברון רוטשילד,

ואיזה יישוב נקרא על שם אביו של הנדבן הידוע?

התשובות בסוף התכנית.

אז למדנו שרוטשילד היה אדם נדיב

שהציל את תושבי העלייה הראשונה בארץ ישראל,

אבל בואו נברר מה בדיוק הלך שם, ולמה בעצם הם היו זקוקים לעזרה.

נעבור לכתבנו לענייני עליות, עידן.

עלייה לצורך ירידה? לא במקרה הזה.

בשנת 1881 חיו בארץ ישראל 26 אלף יהודים,

שזה די הרבה אם משווים את זה למספר של ה...

של היפנים שחיו פה.

אבל זה כלום לעומת מספר היהודים שחיו פה

בסופה של העלייה הראשונה.

"שירת הנוער שיר עתידנו..."

55 אלף יהודים. כלומר, בתוך 23 שנה עלו לכאן

כמעט 30 אלף יהודים מכל הכיוונים:

אירופה, אפריקה ואסיה.

ואתה יודע, עידן, למרות כל השמחה,

רוב היהודים שנדדו בעולם מארץ זו או אחרת

עברו דווקא לארצות הברית, לאירופה,

לדרום אפריקה ולאוסטרליה.

רק מעט מאוד מתוך ארבעה מיליון וחצי יהודים נודדים

עלו לארץ ישראל. -אה, כן? וכמה יפנים עלו לכאן?

למה אף אחד לא מתבאס על זה

שמתוך מיליוני יפנים

אפילו אחד לא הגיע לארץ ישראל

כדי להביא לפה את בשורת רוטב הסויה?

בכל מקרה, עידן, בואו נגיד מילה טובה

ליהודים שכן עלו לארץ.

הארץ עצמה הייתה מאוד לא מפותחת -

ביצות, יתושים, מתקפות של ערבים,

ובכל זאת הם הגיעו מתוך רצון להתיישב בארץ אבותינו.

אפילו דוד בן גוריון דיבר על הכבוד שקיבלה העלייה הראשונה.

תראה איזה סטטוס מפרגן

לאנשים שלא פחדו מאף סכנה.

והנה, מאה שנים אחר כך פתחו כאן סושייה.

העלייה היפנית סוף סוף החלה, ותאמיני לי, מירי,

אם החבר'ה מהעלייה הראשונה היו מאמינים שזה מה שיקרה,

הם לא היו בוחרים לעשות סיבוב פרסה

ולעזוב את הארץ בחזרה למקום שממנו באו,

או אפילו יותר גרוע - למקום הרבה יותר טוב.

אתה צודק. רוב העולים אכן ראו שהמצב במדינה בכי רע,

ארזו את החפצים המעטים שלהם והסתלקו.

לכן רוטשילד תרם כל כך הרבה כסף ומשאבים לתושבים כאן.

הוא הבין שההתיישבות היהודית בארץ ישראל באמת חשובה,

כי צריך שיהיה כאן בית ומקלט

לעם היהודי, שנרדף בארצות אחרות.

מה זה נרדף. בעיקר ברוסיה.

היו שם פרעות ורצח ורדיפת יהודים,

ומשם הגיעו הרבה לארץ.

אבל מה, הטורקים, שניהלו כאן את העניינים,

ראו שדי הרבה יהודים מגיעים לפה והתחילו להילחץ,

חוקקו חוקים שהגבילו

את מכירת הקרקעות

והגבילו את העלייה היהודית לארץ,

דבר שדי סיבך את העניינים.

אבל גם בזה רוטשילד טיפל

בעזרת שוחד.

רוטשילד נתן כסף לפקידים הטורקים כדי שיעלימו עין

מכך שמוכרים קרקעות ליהודים, וזה עבד.

לפעמים כסף פותר הכול, לא? -לפעמים.

יותר מדי פעמים. באמת, עידן, זה לא יפה.

אולי פעם שוחד היה מקובל, אבל היום זו עברה רצינית מאוד.

"לא חוקי לקחת שוחד". או-קיי, רשמתי.

אז מה היה לנו עד עכשיו?

הברון רוטשילד וכמויות המזומנים שהוא השקיע בארץ

עזרו להפוך את העלייה הראשונה של יהודים לארץ ישראל

לסיפור הצלחה, והדרך לעלייה השנייה נסללה.

והשלישית. -נכון, עידן. וגם הרביעית והחמישית.

אבל בעיקר השלישית. -זה מאוד לא מדויק, עידן.

בכל אופן, אולי תספר לנו קצת על המושבות הראשונות?

כן. ובכן...

"בבוקר לח בשנת תרל"ח..."

אנשי העלייה הראשונה הקימו לא פחות מ-34 מושבות

וחוות חקלאיות. פתח תקווה, למשל,

המושבה הראשונה, הוקמה לראשונה

על ידי יהושע שטמפפר,

יואל משה סלומון, זרח ברנט

ועוד כמה חברים, ממש כמו בשיר.

"שטמפפר בא וגוטמן בא

"וזרח ברנט..."

הם הקימו את היישוב על שטח אדמה

שקנו מהכפר הערבי אומלבס,

וחיפשו מקורות מים כדי לעבד את האדמה.

זה לא כל כך הצליח להם.

למרות המאמצים ובגלל החום והתנאים הקשים,

המושבה ננטשה אחרי שלוש שנים.

הנה קטע של להקת "אינפקציה" מזמן אחר

שמבהיר את התחושה.

"אני לא מאמין שאני גר בפתח תקווה!"

ככה מרגישה קדחת.

פתח תקווה הוקמה מחדש על ידי אנשי העלייה הראשונה

וחלק מהמתיישבים שחזרו אליה בשנת 1887,

כשהברון רוטשילד ביקר שם

והסכים לקחת את המושבה תחת חסותו.

28 משפחות התמסרו להרפתקה.

הם מסרו לו את נחלותיהם ועבדו בשבילו כשכירים,

והברון תרם לייבוש הביצות ונטע עצי איקליפטוס אוסטרליים,

כמו שאתם רואים בתמונה, וגידולים חקלאיים שונים,

וגם סיפק לאיכרים סוסים וכלים חקלאיים.

מתי שהוא רוטשילד הבין שעדיף שאנשי המושבות

יהיו עצמאיים ולא תלויים בכסף שלו.

אני חוששת שהעלבת עכשיו את ותיקי פתח תקווה.

אני מאוד מקווה שמשפחת לוזון ממכבי פ"ת לא שמעה אותך.

אני אמשיך. נראה לי שעידן ירד למחתרת.

קצת מפחד מהלוזונים.

העולים החדשים, הם לא נרתעו.

אחר כך הוקמו גם זיכרון יעקב, ראש פינה, נס ציונה,

יסוד המעלה, מזכרת בתיה ועוד ועוד,

אלא שמהר מאוד גילו המתיישבים שחוץ מעבודת כפיים קשה

צצה בעיה נוספת, כמו שניתן לראות בפוסט הזה.

זרח ברנט פחד שישדדו את הבתים

ויפגעו במתיישבים,

והוא לא היה היחיד שחשש

מהפשיעה הגוברת.

השמועה על כך עברה בקבוצת הווטסאפ של המתיישבים.

שודדים ערבים וכנופיות של בדואים תקפו את היישובים

בגלל סכסוכים על קרקעות ומים,

והחברים במושבות נאלצו לשכור שומרים

כדי שיאבטחו את היישובים.

בהתחלה היו אלה התושבים היהודים עצמם,

אבל בהדרגה התחילו לשכור שומרים ערבים

שיאבטחו את היישובים היהודיים.

מה עם עבודה עברית? מה זה כל ה"פינוקי" הזה?

מה, הם לא יכולים לשמור בעצמם?

לא היו מספיק אנשים שיוכלו גם לשמור וגם לעבוד.

אבל אנחנו עוד נגיע לאיך פתרו את הבעיה הזאת.

על כך בתכנית אחרת.

לשלנו. המושבות עיצבו מחדש

את המפה של ארץ ישראל.

רובן עדיין קיימות ומשגשגות,

כמו פתח תקווה, המושבה הראשונה,

כיום העיר השישית בגודלה בישראל.

"אני לא מאמין שאני גר

"בפתח תקווה!"

ועכשיו לפתרון החידה הכפולה.

היישוב שנקרא על שמו

של הברון רוטשילד הוא בנימינה,

וזיכרון יעקב נקראת על שם אביו.

אתם תזכרו את זה, נכון?

אני בהחלט אזכור את זה.

ובכל מקרה, הכנסתי לווייז

את כל היישובים מהיום

עם פקודה קולית.

מזכרת בתיה. -רעננה.

מזכרת בתיה. -כפר סבא. -נהדר.

בסוף זה יעבוד, עידן.

מזכרת בתיה. -רעננה.

אנחנו מקווים שנהניתם

ושתיהנו אתנו שוב בתכנית הבאה.

בינתיים חפשו אותנו

באתר הטלוויזיה החינוכית,

ועד אז שמרו על התקווה. להתראות.

נו, מה אכפת לך לנסוע לבנימינה?

מזכרת בתיה. אני לא הייתי שם

אף פעם. -בנימינה זה גם יפה.

תמלול: מורן פרידמן

ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום

הפקת כתוביות: אולפני אלרום

×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.