101-105
יָדַע - יוֹדֵעַ, יֵדַע, דַע! לָדַעַת
אף אחד לא ידע איפה הוא.
ידעתי שהוא יבוא היום.
מה? לא ידעת את שמו?
ההורים שלו לא ידעו שהוא חולה.
אימו ידעה אבל אביו לא ידע.
זה מעניין, אתה יודע!
אתה יודע לשחות?
היא יודעת אנגלית.
מי יודע, אולי זה כדאי!
כולם יודעים שזה אסור.
הילדים יודעים לשחק שח (= שחמט).
כשאני אדע, אני אגיד לך.
אני רוצה שתדע את האמת.
כשתדע לבשל, נתחתן.
הוא לא רוצה שתדעי איפה הוא.
כשתדעו בדיוק, תגידו לי.
אני אדע את זה מחר.
אתה רוצה לדעת את הסוף?
אני שואל כדי לדעת, זה הכול!
אה, זה ידוע!
עוד לא ידוע אם הוא יסכים או לא.
אף פעם אי אפשר לדעת / לעולם אין לדעת.
לָקַח - לוֹקֵחַ, יִקַח, קַח! לָקַחַת
הוא לקח אותה לקולנוע.
היא לקחה את החפצים שלה והלכה.
לקחתי את העיתון שהיה פה.
לא לקחת בחשבון שהוא אוכל הרבה יותר ממני.
זה לקח לי חצי שעה בערך.
אני לוקח את זה איתי.
כל יום היא בא ולוקח מה שהוא רוצה.
רק הנסיעה לוקחת שעתיים.
הם לוקחים את זה ברצינות.
דברים קטנים כאלה לוקחים הרבה זמן.
קח / תקח את זה מפה.
זה לא יקח הרבה זמן.
מחר אני אקח את זה הביתה.
באמת, אל תקח ללב!
אל תקחי את זה, זה שבור.
ניקח אותו לנסיון.
תקחו כסאות באולם.
אתה יכול לקחת מה שאתה רוצה.
זה עלול לקחת שעות.
צריך לקחת את זה בחשבון.
הם לא לוקחים בחשבון את התוצאות.
קח בחשבון שמחר שבת.
נָפַל - נוֹפֵל, יִפּוֹל, לִפּוֹל
זה נפל לי מהידיים.
נפלה לך המטפחת.
עוד פעם נפלתי בפח.
למה כל-כך מוקדם! נפלת מהמיטה?
כמעט נפלנו בפח.
האופניים שלך נפלו.
כל פעם זה נופל.
עוד מעט הייתי נופל.
עוד רגע היינו נופלים.
תיזהר שלא תיפול.
תיזהרי שלא תפלי. - אל תפחד, אני לא אפול.
אני מפחד שזה יפול.
אם תזיז את השולחן, הספרים יפלו.
אתה יכול לפול!
אני מחזיק במעקה כדי לא לפול.
אל תשים את זה ככה, זה יכול לפול.
נָזַל - נוֹזֵל, יִזֵל, לִנְזוֹל
הבנזין נזל כל הדרך.
נוזל לא מהאף!
יש חור בפח, הוא נוזל.
העט נוזל, צריך להחליף מילוי.
המים נוזלים מהגג.
כדי שזה לא יזל, צריך לסתום את החור.
הגלידה התחילה לנזול לו על היד.
נָתַן - נוֹתֵן, יִתֵן, תןֵ! לָתֵת
מי נתן לך את זה?
השוער לא נתן לי להיכנס.
אימא לא נתנה לך חתיכת עוגה?
- כן, לכל אחד היא נתנה!
עוד לא נתתי לו תשובה.
איבדתי את מה שנתת לי.
רותי, נתת לו את הכתובת?
בקופת חולים, נתנו לי פתק.
אני נותן לך את הכול, בתנאי שתתן חלק לאחיך!
היא נותנת את הכול.
הוא נותן הרצאות בקיבוצים.
לא נותנים לי לנשום.
אני אתן לך את היתר אחר-כך.
אל תתן לו לצאת.
מוטב שתתני לי את זה עכשיו.
זה יתן לך זמן לחשוב.
שם יתנו לך מה שאתה צריך.
תן את הספר לרגע!
תני לי לחשוב עד מחר!
תני לה את זה ממני.
תנו לי לעבור, בבקשה.
אתה יכול לתת דוגמה?
