×

Usamos cookies para ayudar a mejorar LingQ. Al visitar este sitio, aceptas nuestras politicas de cookie.


image

Agada Stories, 1 חוני ועץ החרוב (with vocals)

1 חוני ועץ החרוב (with vocals)

הָיֹה הָיָה אִישׁ צַדִּיק אֶחָד בְּשֵׁם חוֹנִי. חוֹנִי הַזֶּה הָיָה מִמִּשְׁפָּחָה שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁבְּכֹחַ תְּפִלָּתָם הָיוּ מַצְלִיחִים לְעוֹרֵר רַחֲמֵי שָׁמַיִם לְהוֹרִיד גְּשָׁמִים וּבִכְלָל לְהַשְׁפִּיעַ עַל בּוֹרֵא הָעוֹלָם לְהֵעָנוֹת לִתְפִלּוֹתֵיהֶם.

פַּעַם אַחַת הָלַךְ חוֹנִי בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה אִישׁ אֶחָד נוֹטֵעַ עֵץ חָרוּב. שָׁאַל אוֹתוֹ חוֹנִי: "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?"

עָנָה הָאִישׁ: "נוֹטֵעַ עֵץ חָרוּב."

אָמַר חוֹנִי: "אֶת זֶה אֲנִי רוֹאֶה. הִתְכַּוַּנְתִּי לִשְׁאֹל לָמָּה אַתָּה נוֹטֵעַ עֵץ חָרוּב?"

"לֹא הֵבַנְתִּי אֶת הַשְּׁאֵלָה," אָמַר הָאִישׁ, "מָה זֹאת אוֹמֶרֶת 'לָמָּה אֲנִי נוֹטֵעַ עֵץ חָרוּב'?"

"אֲנִי אֶשְׁאַל אֶת זֶה אַחֶרֶת," אָמַר חוֹנִי, "בְּתוֹךְ כַּמָּה שָׁנִים עֵץ הֶחָרוּב מַתְחִיל לְהוֹצִיא פֵּרוֹת?"

חָשַׁב הָאִישׁ וְאָמַר: "הוֹ, הַרְבֵּה מְאוֹד שָׁנִים. לִפְעָמִים יְכוֹלוֹת לַעֲבֹר אֲפִלּוּ שִׁבְעִים שָׁנָה עַד שֶׁהוּא מוֹצִיא פֵּרוֹת."

"הוֹ, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְקַדְּמִים," הֵשִׁיב חוֹנִי, "וּבְעוֹד שִׁבְעִים שָׁנָה אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁתִּחְיֶה כְּדֵי לֵהָנוֹת מֵהַפֵּרוֹת?"

"מָה פִּתְאֹם?!" אָמַר הָאִישׁ, "אֲנִי בְּעַצְמִי כְּבָר בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה, לֹא יֶלֶד, אֲנִי לֹא אַגִּיעַ לְגִיל מֻפְלָג שֶׁכָּזֶה."

"אָז חֲבָל לְךָ עַל הַמַּאֲמָץ," אָמַר חוֹנִי. "אִם מִמֵּילָא לֹא תִּזְכֶּה לִטְעֹם מֵהַפֵּרוֹת – בִּשְׁבִיל מָה אַתָּה מִתְאַמֵּץ?"

עָנָה הָאִישׁ: "תִּרְאֶה, אָדוֹן חוֹנִי, הָרֹאשׁ שֶׁלִּי לֹא עוֹבֵד כְּמוֹ הָרֹאשׁ שֶׁלְּךָ. עִם כָּל הַכָּבוֹד, אֲנִי לֹא עוֹשֶׂה עִגּוּל מִסָּבִיב וְהוֹפּ – צוֹמֵחַ לוֹ עֵץ חָרוּבִים. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לִי פֵּרוֹת."

חוֹנִי שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים עַל דְּבָרָיו שֶׁל הַנּוֹטֵעַ, וְהָאִישׁ הִמְשִׁיךְ: "אֲנִי, כְּשֶׁנּוֹלַדְתִּי, נֶהֱנֵיתִי מֵעֲצֵי הֶחָרוּבִים שֶׁשָּׁתְלוּ סָבִי וַאֲבִי-סָבִי, וְגַם אֲנִי מַשְׁאִיר לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים עֲצֵי חָרוּבִים. כָּל אֶחָד מַשְׁאִיר אַחֲרָיו מַשֶּׁהוּ לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים. אֲנִי, עוֹלָם עִם חָרוּבִים מָצָאתִי – גַּם נְכָדַי יִמְצְאוּ עוֹלָם עִם חָרוּבִים."

חָשַׁב חוֹנִי עוֹד קְצָת עַל הַדְּבָרִים, כִּי חוֹנִי אָהַב לַחֲשֹב. הִתְיַשֵּׁב לְצַד סֶלַע גָּדוֹל וְהִתְנַמְנֵם לוֹ. הַמַּחְשָׁבוֹת הָיוּ עֲמֻקּוֹת וְגַם הַשֵּׁנָה נִהְיְתָה עֲמֻקָּה. בְּעוֹד שֶׁחוֹנִי יָשַׁן, עָבְרוּ שָׁם פּוֹעֲלִים וְהֵזִיזוּ אֶת הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה שֶׁלְּצִדָּהּ יָשַׁן חוֹנִי, וְהוּא הֻסְתַּר מֵהַדֶּרֶךְ.

הַתַּרְדֵּמָה הָיְתָה כְּבֵדָה מְאוֹד, כְּבֵדָה וַאֲרֻכָּה. שֵׁן הַסֶּלַע צָמְחָה, שִׂיחִים כִּסּוּ אֶת מְקוֹם מְנוּחָתוֹ שֶׁל חוֹנִי. חוֹנִי יָשַׁן שִׁבְעִים שָׁנָה שֵׁנָה עֲמֻקָּה וּסְמִיכָה בְּלִי הַפְסָקָה.

כַּעֲבֹר שִׁבְעִים שָׁנָה קָם חוֹנִי מִתַּרְדֵּמָתוֹ, נִעֵר אֶת בְּגָדָיו וְרָצָה לְהַמְשִׁיךְ בַּדֶרֶךְ. הוּא רָאָה מוּלוֹ אִישׁ אֶחָד, וּפָנָיו דֵּי מֻכָּרוֹת לוֹ, מְלַקֵּט חָרוּבִים מֵהָעֵץ. "סְלִיחָה, אֲדֹנִי," הוּא שָׁאַל, "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?"

עָנָה הָאִישׁ: "מְלַקֵּט חָרוּבִים."

"אֶת זֶה אֲנִי רוֹאֶה," אָמַר חוֹנִי, "הִתְכַּוַּנְתִּי לִשְׁאֹל אֵיךְ זֶה שֶׁמִּקֹּדֶם נָטַעְתָּ אֶת הָעֵץ, וּכְבָר אַתָּה מְלַקֵּט אֶת הֶחָרוּבִים?"

חִיֵּךְ הָאִישׁ: "לֹא, סַבָּא, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה קְצָת מִתְבַּלְבֵּל. עֵץ חָרוּבִים אֵינוֹ

צוֹמֵחַ מֵהַיּוֹם לְהַיּוֹם. לֹא אֲנִי נָטַעְתִּי אֶת הָעֵץ הַזֶּה."

שָׁאַל חוֹנִי: "אָז מִי נָטַע אֶת הָעֵץ?"

"סַבָּא שֶׁלִּי, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, נָטַע אֶת הֶחָרוּב הַזֶּה" – הֵשִׁיב הָאִישׁ – "זִקְנֵי הַכְּפָר אוֹמְרִים שֶׁאֲנִי דּוֹמֶה לְסַבָּא שֶׁלִּי הַמָּנוֹחַ, אֲבָל הוּא נָטַע אֶת הָעֵץ הַזֶּה, וְאֶת כָּל הָעֵצִים מִסָּבִיב. אֲנִי מְלַקֵּט עַכְשָו אֶת הַפֵּרוֹת מֵהָעֵץ שֶׁהוּא נָטַע בִּשְׁבִילֵנוּ. עוֹד מְעַט אֵלֵךְ לִנְטֹעַ עֲצֵי חָרוּבִים בִּשְׁבִיל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים. רוֹצֶה לְהִצְטָרֵף?"

חִיֵּךְ חוֹנִי לְעַצְמוֹ: "נוּ, כַּנִּרְאֶה הָיִיתִי מְאוֹד עָיֵף. יָשַׁנְתִּי שִׁבְעִים שָׁנָה בִּרְצִיפוּת רַק כְּדֵי לְהִוָּכַח שֶׁהַסַּבָּא שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה מַמָּשׁ צָדַק. כָּל אֶחָד צָרִיךְ לִדְאֹג גַּם לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים. אִם אֲנַחְנוּ רַק נִתְפַּלֵּל וְלֹא נִטַּע עֵצִים – לֹא נוּכַל לְהַפְרִיחַ אֶת הָאָרֶץ." פָּנָה אֶל הָאִישׁ וְאָמַר: "שֶׁיִּהְיֶה לְךָ בְּהַצְלָחָה, אִישׁ צָעִיר. אַתָּה בֶּאֱמֶת דּוֹמֶה לְסַבָּא שֶׁלְּךָ כְּמוֹ שְׁנֵי גַּלְעִינֵי חָרוּב."


1 חוני ועץ החרוב (with vocals) 1 Choni and the Carob Tree (with vocals)

הָיֹה הָיָה אִישׁ צַדִּיק אֶחָד בְּשֵׁם חוֹנִי. There was one righteous man named Choni. Havia um homem justo chamado Choni. חוֹנִי הַזֶּה הָיָה מִמִּשְׁפָּחָה שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁבְּכֹחַ תְּפִלָּתָם הָיוּ מַצְלִיחִים לְעוֹרֵר רַחֲמֵי שָׁמַיִם לְהוֹרִיד גְּשָׁמִים וּבִכְלָל לְהַשְׁפִּיעַ עַל בּוֹרֵא הָעוֹלָם לְהֵעָנוֹת לִתְפִלּוֹתֵיהֶם. Honi Hzh upon a time Mmsfhh belonging to folk Sbch Tfltm Hio Mtzlihim awakening Rhmi heaven drop Gsmim and Bcll sway maker Haolm respond Ltflotihm.

פַּעַם אַחַת הָלַךְ חוֹנִי בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה אִישׁ אֶחָד נוֹטֵעַ עֵץ חָרוּב. One time Honi went on his way and saw a man planting a carob tree. שָׁאַל אוֹתוֹ חוֹנִי: "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?" Honi asked him, "What are you doing?"

עָנָה הָאִישׁ: "נוֹטֵעַ עֵץ חָרוּב."

אָמַר חוֹנִי: "אֶת זֶה אֲנִי רוֹאֶה. הִתְכַּוַּנְתִּי לִשְׁאֹל לָמָּה אַתָּה נוֹטֵעַ עֵץ חָרוּב?"

"לֹא הֵבַנְתִּי אֶת הַשְּׁאֵלָה," אָמַר הָאִישׁ, "מָה זֹאת אוֹמֶרֶת 'לָמָּה אֲנִי נוֹטֵעַ עֵץ חָרוּב'?"

"אֲנִי אֶשְׁאַל אֶת זֶה אַחֶרֶת," אָמַר חוֹנִי, "בְּתוֹךְ כַּמָּה שָׁנִים עֵץ הֶחָרוּב מַתְחִיל לְהוֹצִיא פֵּרוֹת?" "I'm going to ask this one another," Honi said, "in how many years will the carob tree begin to bear fruit?"

חָשַׁב הָאִישׁ וְאָמַר: "הוֹ, הַרְבֵּה מְאוֹד שָׁנִים. The man thought and said, "Oh, many, many years. לִפְעָמִים יְכוֹלוֹת לַעֲבֹר אֲפִלּוּ שִׁבְעִים שָׁנָה עַד שֶׁהוּא מוֹצִיא פֵּרוֹת." "Sometimes it can take up to seventy years until he produces cows."

"הוֹ, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְקַדְּמִים," הֵשִׁיב חוֹנִי, "וּבְעוֹד שִׁבְעִים שָׁנָה אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁתִּחְיֶה כְּדֵי לֵהָנוֹת מֵהַפֵּרוֹת?" "Oh, I see we're advancing," Honi replied, "and in seventy years do you think you will live to be free?"

"מָה פִּתְאֹם?!" "What the hell ?!" אָמַר הָאִישׁ, "אֲנִי בְּעַצְמִי כְּבָר בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה, לֹא יֶלֶד, אֲנִי לֹא אַגִּיעַ לְגִיל מֻפְלָג שֶׁכָּזֶה." The man said, "I myself am already forty-eight years old, not a child, I will not reach such a divisive age."

"אָז חֲבָל לְךָ עַל הַמַּאֲמָץ," אָמַר חוֹנִי. "Then you're sorry for the effort," Honi said. "אִם מִמֵּילָא לֹא תִּזְכֶּה לִטְעֹם מֵהַפֵּרוֹת – בִּשְׁבִיל מָה אַתָּה מִתְאַמֵּץ?"

עָנָה הָאִישׁ: "תִּרְאֶה, אָדוֹן חוֹנִי, הָרֹאשׁ שֶׁלִּי לֹא עוֹבֵד כְּמוֹ הָרֹאשׁ שֶׁלְּךָ. The man replied: "Look, Mr. Khoni, my head does not work like your head. עִם כָּל הַכָּבוֹד, אֲנִי לֹא עוֹשֶׂה עִגּוּל מִסָּבִיב וְהוֹפּ – צוֹמֵחַ לוֹ עֵץ חָרוּבִים. With all due respect, I do not make a circle around it and hop - it grows carob trees. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לִי פֵּרוֹת." I know I have to work hard to have cows. "

חוֹנִי שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים עַל דְּבָרָיו שֶׁל הַנּוֹטֵעַ, וְהָאִישׁ הִמְשִׁיךְ: "אֲנִי, כְּשֶׁנּוֹלַדְתִּי, נֶהֱנֵיתִי מֵעֲצֵי הֶחָרוּבִים שֶׁשָּׁתְלוּ סָבִי וַאֲבִי-סָבִי, וְגַם אֲנִי מַשְׁאִיר לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים עֲצֵי חָרוּבִים. Honi Ska Bhrhorim upon Dbrio belonging to Hnota, and Hais Hmsic: "I, Csnoldti, Nhniti Matzi Hhrobim Sstlo Sbi and Abi-Sbi, Same to I Msair Ldorot Hbaim Atzi Hrobim. כָּל אֶחָד מַשְׁאִיר אַחֲרָיו מַשֶּׁהוּ לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים. Each one leaves behind something for future generations. אֲנִי, עוֹלָם עִם חָרוּבִים מָצָאתִי – גַּם נְכָדַי יִמְצְאוּ עוֹלָם עִם חָרוּבִים." I have found a world with carobs - even my grandchildren will find a world with carobs. "

חָשַׁב חוֹנִי עוֹד קְצָת עַל הַדְּבָרִים, כִּי חוֹנִי אָהַב לַחֲשֹב. Choni thought a little more about things, because Choni liked to think. הִתְיַשֵּׁב לְצַד סֶלַע גָּדוֹל וְהִתְנַמְנֵם לוֹ. He sat down next to a large rock and dozed off to him. הַמַּחְשָׁבוֹת הָיוּ עֲמֻקּוֹת וְגַם הַשֵּׁנָה נִהְיְתָה עֲמֻקָּה. The thoughts were profound and this year too was profound. בְּעוֹד שֶׁחוֹנִי יָשַׁן, עָבְרוּ שָׁם פּוֹעֲלִים וְהֵזִיזוּ אֶת הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה שֶׁלְּצִדָּהּ יָשַׁן חוֹנִי, וְהוּא הֻסְתַּר מֵהַדֶּרֶךְ. While Choni was sleeping, workers passed by and moved the large stone next to which Choni slept, and it was hidden from view.

הַתַּרְדֵּמָה הָיְתָה כְּבֵדָה מְאוֹד, כְּבֵדָה וַאֲרֻכָּה. The coma was very heavy, heavy and long. שֵׁן הַסֶּלַע צָמְחָה, שִׂיחִים כִּסּוּ אֶת מְקוֹם מְנוּחָתוֹ שֶׁל חוֹנִי. The bedrock of the rock grew, shrubs covered the place of rest of Honi. חוֹנִי יָשַׁן שִׁבְעִים שָׁנָה שֵׁנָה עֲמֻקָּה וּסְמִיכָה בְּלִי הַפְסָקָה. Choni slept seventy years a year, deep and thick without a break.

כַּעֲבֹר שִׁבְעִים שָׁנָה קָם חוֹנִי מִתַּרְדֵּמָתוֹ, נִעֵר אֶת בְּגָדָיו וְרָצָה לְהַמְשִׁיךְ בַּדֶרֶךְ. Seventy years later, Honi got up from his slumber, shook off his clothes and wanted to continue on his way. הוּא רָאָה מוּלוֹ אִישׁ אֶחָד, וּפָנָיו דֵּי מֻכָּרוֹת לוֹ, מְלַקֵּט חָרוּבִים מֵהָעֵץ. He saw in front of him one man, and his face was quite familiar to him, picking carobs from the tree. "סְלִיחָה, אֲדֹנִי," הוּא שָׁאַל, "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?" "Sorry, my lord," he asked, "what are you doing?"

עָנָה הָאִישׁ: "מְלַקֵּט חָרוּבִים."

"אֶת זֶה אֲנִי רוֹאֶה," אָמַר חוֹנִי, "הִתְכַּוַּנְתִּי לִשְׁאֹל אֵיךְ זֶה שֶׁמִּקֹּדֶם נָטַעְתָּ אֶת הָעֵץ, וּכְבָר אַתָּה מְלַקֵּט אֶת הֶחָרוּבִים?" "I see that," said Honi, "I was going to ask how it is that you have planted the tree, and you have already cut it down?"

חִיֵּךְ הָאִישׁ: "לֹא, סַבָּא, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה קְצָת מִתְבַּלְבֵּל. The man smiled: "No, Grandpa, I think you're a little confused. עֵץ חָרוּבִים אֵינוֹ Carob tree is not

צוֹמֵחַ מֵהַיּוֹם לְהַיּוֹם. Grows from day to day. לֹא אֲנִי נָטַעְתִּי אֶת הָעֵץ הַזֶּה." I did not plant this tree. "

שָׁאַל חוֹנִי: "אָז מִי נָטַע אֶת הָעֵץ?" Honi asked, "So who planted the tree?"

"סַבָּא שֶׁלִּי, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, נָטַע אֶת הֶחָרוּב הַזֶּה" – הֵשִׁיב הָאִישׁ – "זִקְנֵי הַכְּפָר אוֹמְרִים שֶׁאֲנִי דּוֹמֶה לְסַבָּא שֶׁלִּי הַמָּנוֹחַ, אֲבָל הוּא נָטַע אֶת הָעֵץ הַזֶּה, וְאֶת כָּל הָעֵצִים מִסָּבִיב. "Sba Sli, Zcrono Lbrch, Nta At Hhrob Hzh" - Hsib Hais - "elders Hcfr Aomrim Sani Domh Lsba Sli Hmnoh, but it's a Hoa Nta At Hatz Hzh, and the trees Msbib At Cl. אֲנִי מְלַקֵּט עַכְשָו אֶת הַפֵּרוֹת מֵהָעֵץ שֶׁהוּא נָטַע בִּשְׁבִילֵנוּ. I am now picking the fruits from the tree he planted for us. עוֹד מְעַט אֵלֵךְ לִנְטֹעַ עֲצֵי חָרוּבִים בִּשְׁבִיל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים. I will soon plant carob trees for future generations. רוֹצֶה לְהִצְטָרֵף?"

חִיֵּךְ חוֹנִי לְעַצְמוֹ: "נוּ, כַּנִּרְאֶה הָיִיתִי מְאוֹד עָיֵף. Honi smiled to himself: "Well, I must have been very tired. יָשַׁנְתִּי שִׁבְעִים שָׁנָה בִּרְצִיפוּת רַק כְּדֵי לְהִוָּכַח שֶׁהַסַּבָּא שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה מַמָּשׁ צָדַק. I slept for seventy years in a row just to prove that this man's grandfather was really right. כָּל אֶחָד צָרִיךְ לִדְאֹג גַּם לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים. אִם אֲנַחְנוּ רַק נִתְפַּלֵּל וְלֹא נִטַּע עֵצִים – לֹא נוּכַל לְהַפְרִיחַ אֶת הָאָרֶץ." "If we only pray and do not plant trees, we will not be able to make the land flourish." פָּנָה אֶל הָאִישׁ וְאָמַר: "שֶׁיִּהְיֶה לְךָ בְּהַצְלָחָה, אִישׁ צָעִיר. Turned to the man and said: "May you have success, young man. אַתָּה בֶּאֱמֶת דּוֹמֶה לְסַבָּא שֶׁלְּךָ כְּמוֹ שְׁנֵי גַּלְעִינֵי חָרוּב." You are truly like your grandfather, like two carob trees. "