image

כאן לא מאמינים, מאסטר בגימטריה, אישה שמדברת הפוך וקרדיולוג שיודע לנגן כל שיר שתרצו | כאן לא מאמינים - פרק 1

מאסטר בגימטריה, אישה שמדברת הפוך וקרדיולוג שיודע לנגן כל שיר שתרצו | כאן לא מאמינים - פרק 1

‫אדם שראשו מתפקד כמו מחשבון, ‫אישה שחושבת ומדברת מילים הפוך,

‫וקרדיולוג יודע לנגן כאן ועכשיו ‫כל שיר שיש בעולם.

‫בישראל חיים אנשים כישרוניים במיוחד, ‫ואת כולם אנחנו הולכים לפגוש.

‫Oh my god!

‫"ספר השיאים של גינס" ‫היה ה-מתנה בשנות ה-90.

‫כל נער שחגג בר מצווה, ‫כל סבתא שסגרה 75,

‫קיבלו את האיש בעל השפם הארוך בעולם ‫באריזת מתנה.

‫והיו עוד שלל שיאים ‫מופרכים יותר או פחות.

‫אז אמרנו, למה שלא ניצור מאגר משלנו?

‫ישראלים מיוחדים, כישרוניים,

‫שמסוגלים לעשות דברים ‫שלאו דווקא תורמים לאנושות,

‫אבל בהחלט גורמים לה להיות ‫קצת יותר כיפית.

‫לא יצא לי לעשות גוגל ולראות ‫אם יש שם לתופעה,

‫אבל הייתי שמח לשמוע ‫שיש עוד מישהו שעושה את זה.

‫עכשיו, בהתחלה זה כיף. ‫אתה נהנה, וואו, יש לי כישרון.

‫לאט לאט אתה מתחיל להבין ‫שיש לך הפרעה.

‫את יודעת, זה... זה לעייף את המוח. ‫אתה לא מפסיק לחשב.

‫אני יושב לאכול, ואני אוכל ספגטי - 162. ‫אני אוכל שניצל - 480.

‫אני אומר, בוא'נה, מה זה הדבר הזה? ‫כאילו, תן לי ליהנות מהאוכל.

‫אני נתן, בן 24 מאשדוד, ‫ויש לי כישרון לגימטריה.

‫מעניין שגם היום שהוא נולד הוא יום מספרי. ‫9.6.96.

‫זה היה בגיל 10, 11 בערך.

‫אני הייתי חוזר מהלימודים, ‫הייתי רואה אותו שוכב על המיטה, על הגב,

‫ופשוט מסתכל על כל הדברים בחדר, ‫ואומר: "תמונה..." -501.

‫אני לא יודע, הנה, הוא מתחיל להגיד. ‫זה - ככה.

‫ואני פשוט הייתי משתגע.

‫הייתי בא, אומר לו: ‫"תשמע, נתן, אתה מטורף, מה יש לך?"

‫הוא אומר לי: "לא יודע, אני לא יכול, ‫אני מתחיל להשתגע מזה",

‫ממש, כאילו, השתגע.

‫כל דבר שאני רואה, שומע, מדבר, ‫מדברים אליי, אני פשוט מחשב.

‫הכול התחיל בגיל שבע. ‫יושב בשיעור, בתלמוד תורה.

‫המלמד, המורה, ‫היה מעביר אותנו שיעור בחומש,

‫שזה איזה ספר שהיינו לומדים.

‫ויש שם בעל הטורים, בתוך החומש, ‫שהוא פרשן, שרואים אותו בקטן.

‫ודווקא בגלל שזה היה קטן זה עניין אותי.

‫הייתי אוהב להסתכל על הפרטים הקטנים,

‫והיו שם כל מיני גימטריות, ‫פשוט התחלתי לחשב.

‫ואני מוצא את עצמי במקום להקשיב ‫לשיעורים, אני מחשב גימטריות.

‫אנחנו עכשיו, אני...

‫אני אעשה לך ככה בוחן לבדוק ‫את הנושא הזה. -תרגיש חופשי.

‫כי אנחנו לא... לא מאמינים בקלות. ‫זה, שומעים אותי? -כן.

‫אחלה. ‫-44.

‫מוכן? ‫-מוכן.

‫שולחן. ‫-394.

‫צידנית. ‫-564.

‫מקרר. ‫-540.

‫טרמפולינה. ‫-430.

‫קורונה. ‫-367. עם שני ו', כן?

‫סטטיק. ‫-188.

‫בן אל. ‫-83.

‫אין פה זיכרון, כי זה גם מילים ‫שאני לא מכיר אני יכול לחשב.

‫זה לא משנה מה יגידו לי, ‫אני יודע לחשב באותו רגע.

‫נחל. ‫-88.

‫שיחה. ‫-323.

‫ישבתי עם עצמי פעם אחת וניסיתי להבין ‫למה זה משתלט עליי.

‫והבנתי שזו בעצם הייתה בריחה בשבילי.

‫אם, למשל, בן אדם היה אומר לי ‫משהו פוגעני,

‫או סתם, תקופה רעה שהייתי חווה,

‫אז הייתי פשוט בורח לעולם המספרים.

‫עד שהבנתי שאני חייב לשלוט בזה, כי... ‫אני מרחף.

‫אני חייב לחיות את המציאות, את הרגע.

‫ולמדתי, פשוט, כשזה נכון לי ‫אז אני משתמש בזה,

‫ומעבר לזה, את יודעת, זה גם תחביב, ‫אז תמיד טוב לשמור על הראש צלול.

‫טוב, שמע, נתן... סטטיק, כמה אמרת? ‫-נו, אבל סטטיק זה 188.

‫אז ס', כמה זה ס'? ‫-ס' זה 60. -אוקיי.

‫כמה זה... -יש לנו ט', זה תשע, ‫ויש לנו פעמיים את ט'.

‫נכון. ‫-18.

‫ואז יש לנו י'. -י', 10. ‫-ואז יש לנו... -ק' זה 100.

‫188. -בבקשה. ‫-188.

‫אני רואה את זה כמתנה, כי איפשהו ‫לקחתי את זה עם עצמי לחיים.

‫למשל, אם אני מגיע לעבודה מסוימת, ‫אז אני יודע...

‫אני מבין את הקטע של העבודה, ‫ואז אני יודע מה לפני מה,

‫מה ראשון מה אחרון,

‫איך אני בעצם עושה את זה ‫בצורה הכי מהירה והכי יעילה.

‫עכשיו, דווקא בגלל שיש לי ראש כזה, ‫אז אני שואל את עצמי:

‫"מה אני עושה עם זה לעזאזל?"

‫זרוק לי איזו מילה שאתה רוצה.

‫איזו מילה? ‫-איזו מילה.

‫גדר. ‫-207.

‫זרוק עוד מילה, מה, איך קוראים לך? ‫-מילה. -85, איך קוראים לך?

‫שמעון. -466. ‫-קוצים. -קסדה 169.

‫קוצים 246. ‫-פלאפון. -247.

‫עץ. ‫-160.

‫דמקה. -149. ‫-לבן. -82.

‫שמש. ‫-640.

‫בוא'נה, תשמעי, אני בשוק, ‫אני לא מאמין. -איזה אלוף.

‫בוא'נה, אחי, איזה אלוף אתה. ‫-הוא אלוף בלזרוק.

‫האם אני מגדיר את עצמי כגאון?

‫תשמעי, אני חושב שגאון ‫זו מילה גדולה מדי.

‫אין גאון בלי שיגעון, כן? ‫439 זה שיגעון, אגב.

‫אתה רוצה לשחק איתי משחק?

‫אף אחד אף פעם לא רוצה לשחק ‫את זה איתי, אבל אולי אתה תסכים.

‫ברור, כן. מחבואים? ‫-אוקיי, לא, מצטערת.

‫קוראים לזה Backwards Word Bombs, ‫וזה פשוט:

‫אתה תגיד לי כל מילה או משפט ‫שעולה לך לראש בחצי דקה ואני אהפוך אותן.

‫כמה שיותר מילים? ‫-כמה שיותר מילים.

‫כן. בוא נעשה את זה. ‫-אוקיי.

‫תפוח. בננה. ארון. אור. רצפה.

‫חטיף. מקרר. כותונת. שמלה. זמר. ‫-עכשיו משפט.

‫יש לי תסביך אב! ‫-מצטערת לשמוע...

‫מלכתחילה ‫את היית מוכשרת במילים... -כן.

‫אבל אז, אחרי האירוע שלך, ‫המוח שלך מין הלך כזה... -כן.

‫מין כזה... ‫-כמו, בהילוך מהיר בגדול.

‫את מרגישה שהתנועה הזאת משקפת ‫את מה שאת עברת? -כן.

‫פה? בתוך הראש? ‫-אני חושבת.

‫אני מיכל, אני בת 27, אני גרה בירושלים, ‫והכישרון שלי הוא שאני יכולה לדבר הפוך.

‫אז הכישרון שאני הולכת ‫להראות לך הוא משהו

‫שהיית יכולה לראות ב"אנטומיה של גריי". ‫אני קוראת לזה "סידרקאב".

‫זה לא מינוח רפואי, ‫אבל אין מילה לתופעה הזו.

‫"סידרקאב" זו המילה Backwards ‫מאויתת הפוך.

‫גדלתי בקווינס, ניו יורק,

‫וכשהייתי בת עשר המשפחה שלי ‫עברה ללונג איילנד.

‫לפני עשר שנים, באוקטובר 2010,

‫אני זוכרת את הבוקר הזה ‫כאילו זה קרה אתמול.

‫זה היה בוקר רגיל לגמרי, קמתי, ‫אכלתי ארוחת בוקר, הלכתי לבית הספר.

‫כל התלמידים והמורים ‫התקבצו באודיטוריום.

‫והדבר האחרון שאני זוכרת מאותו הבוקר ‫הוא שישבתי בקדמת החדר

‫וסימנתי למנהלת עם העיניים שלי, ‫וזה הדבר האחרון שאני ממש זוכרת.

‫מהנקודה הזאת, כל מה שאני יודעת ‫על המשך הבוקר הזה

‫נסמך על עדויות של חברים שלי.

‫מה שהבנתי שקרה הוא שפתאום ‫נעמדתי עם מבט אטום בעיניים,

‫ואז פשוט התמוטטתי.

‫כל החדר שמע את החבטה ‫כשהראש שלי פגע ברצפה.

‫היה לי זעזוע מוח, והתחלתי לפרכס ‫במשך שתיים או שלוש דקות.

‫הדבר הבא שאני זוכרת הוא ‫שאני פותחת את העיניים שלי,

‫יש לי כאב ראש איום, אין אף אחד בחדר,

‫אני תוהה למה אף אחד לא נמצא שם, ‫ולמה הטקס לא קורה.

‫ויש שם חובש, ששם לי את הראש ‫על אלונקה.

‫גם אימא שלי שם, ‫ואין לי שמץ של מושג מה קרה.

‫היה לי סוג של שבץ.

‫הרופאים לא ידעו למה זה קרה, ‫לא נתנו שום תשובה.

‫לא נמצא שום דבר בבדיקות שהיה ‫חד משמעי ומסביר את מה שקרה.

‫ברוך השם, זה היה חד פעמי, ‫אבל דבר אחד מוזר נשאר איתי מאז.

‫ביום האחרון שלי בבית החולים שמתי לב ‫שאני מפרשת את מה שהרופאים אומרים...

‫אבל ברברס. ‫בשבועיים שאחרי, זה קרה יותר ויותר.

‫אני מתעוררת בבוקר,

‫ובמקום שיהיה לי בראש שיר של ‫טיילור סוויפט כמו שהוא אמור להישמע,

‫אני שומעת אותו ברברס.

‫זה התחיל לקרות כל הזמן,

‫בזמן שאנשים היו מדברים איתי ‫הייתי שומעת אותם בשפה שלי.

‫הייתי חייבת לספר למישהו.

‫הלכתי לחברה הכי טובה שלי מבית הספר, ‫ואמרתי לה:

‫"דניאלה, אני ממש חייבת לספר לך משהו".

‫ואז פשוט לחשתי לה: ‫"יש לי מין כוח על מוזר.

‫"אני יכולה לדבר הפוך ‫ואין לי מושג איך או למה".

‫ותוך רגע כבר הייתי מדברת ‫הפוך במסדרונות.

‫זה היה פשוט משהו שאני יודעת לעשות, ‫"מיכל שמדברת הפוך".

‫אבל זה עדיין הלחיץ אותי,

‫כי עדיין לא היה לי מושג ‫איך אני יודעת לעשות את זה.

‫באחת מהפגישות שלי אצל הנוירולוג, ‫לקראת סוף הפגישה,

‫התחלתי להילחץ, איך אני אעלה ‫את העניין הזה בעדינות?

‫פשוט אמרתי לה: ‫"משהו ממש מוזר קרה לי".

‫הסברתי לה שאני יודעת לדבר הפוך ‫והיא לא ייחסה לזה יותר מדי חשיבות.

‫היא חשבה שזה עניין סתמי,

‫אז לקחתי נייר מהשולחן שלה ‫והתחלתי להקריא אותו הפוך,

‫במהירות, כדי להראות לה את היכולות שלי

‫ולהראות לה מה אני מסוגלת לעשות, ‫שלא תחשוב שזה משהו רגיל.

‫התגובה שלה הייתה: ‫"אוקיי, אני אכתוב את זה".

‫אז כן, הרגשתי שלא ממש קיבלתי ‫יחס מצד הרופאים בזמנו.

‫אבל עכשיו - אני המחקר הרפואי.

‫"אני גנטיקאי ‫באוניברסיטת אוקספורד-ברוקס

‫"ואנחנו לומדים את ‫הגנטיקה של דיבור-הופכי.

‫"בשנה שעברה ריצפנו את ה-DNA ‫של אישה שיכולה לדבר הפוך,

‫"וגילינו שהיו לה שינויים בגן ‫שאחראי על עיבוד המידע במוח.

‫"אנחנו מחפשים אנשים נוספים ‫שיכולים לדבר הפוך,

‫"על מנת לראות אם הם משתמשים ‫באותו מנגנון,

‫"והאם יש להם שוני גנטי זהה ‫לאותה אישה".

‫יש 20 אנשים שמדברים הפוך ‫שמעורבים בפרויקט הזה,

‫והחלום שלי זה לערוך ארוחת ערב ‫עם כולם.

‫שמעת על עוד איזה סיפור של מישהו ‫שנפל על הראש

‫ופתאום משהו במוח שלו השתנה ‫מן הקצה אל הקצה?

‫האמת, כן. ‫יש משהו שקוראים לו Induced Savant.

‫שמעתי על מישהו ‫שלא ידע מילה בצרפתית.

‫מעולם לא דיבר את השפה, ‫לא היה בצרפת.

‫חווה טראומה נוירולוגית, די כמו שהייתה לי, ‫ועכשיו הוא דובר צרפתית שוטף.

‫ויש אנשים שיכלו פתאום לנגן בפסנתר ‫ועכשיו הם גאונים מוזיקליים,

‫למרות שהם מעולם לא ניגנו או למדו.

‫תראי, אני מאמין לך. -תודה. ‫-אבל יש לנו צופים סקפטיים.

‫איך הם אמורים לדעת שאת לא קוראת ‫מתוך איזשהו לוח שיש מאחוריי,

‫או שלא התאמנו על זה ביחד?

‫אני יכולה ללבוש כיסוי עיניים, או משהו. ‫-אוקיי, זה מעניין.

‫כן? אוקיי. בדיוק יש לי אחד בכיס.

‫אוקיי, ועדיין יכולים להגיד, ‫עברנו על אותן מילים,

‫התאמנו ביחד. ‫-אני אלבש את זה,

‫אתה יכול סתם להקריא מאיזה ספר, ‫ובוא נראה מה קורה.

‫מאיזה ספר? ‫-מאיזה ספר.

‫כל ספר? לך על זה.

‫כל עמוד? -כל עמוד, לך על זה. ‫-סטופ.

‫איזו שירה נהדרת. ‫-שירה נהדרת.

‫ג'יי קיי רולינג, אגב היא תומכת נלהבת ‫של ישראל. -טוב לדעת.

‫כן. ‫-אפשר להוריד את זה עכשיו?

‫אז אתה אומר לי שאתה יכול לנגן לי ‫כל שיר בעולם.

‫אה, כן. עקרונית כן.

‫"ים השיבולים שמסביב ‫על גליו לשוט יצא הרוח..."

‫אתה מכיר את השיר הזה? ‫-לא.

‫מגיל קטן, מגיל שלוש, ארבע, ‫אני יכולתי לנגן מלודיות של הרדיו.

‫הייתי יושב בפסנתר ומנגן אותן.

‫ואני למדתי קריאה של מוזיקה ‫לפני שלמדתי קריאה של אותיות.

‫לימדו אותי קריאה של מוזיקה עם צבעים.

‫נגיד, דו, אני זוכר שהיה אדום, ‫ורה היה ירוק.

‫נגיד, אני זוכר שבתור ילד אני טיילתי ‫עם אימא שלי

‫והייתי שומע אמבולנס והייתי אומר לה: ‫"כן, זה דו, לה",

‫הייתי אומר לה איזה פיץ' זה.

‫שמי אילן מרקושמר מרמת גן, ‫אני בן 35, ואני בעל שמיעה אבסולוטית.

‫אה, אשכרה בית קברות.

‫חזון איש קבור פה. ‫-החזון איש?

‫שזה, זה הרחוב שלו. ‫-כן.

‫בדיוק סיפרתי לו, אחד הצלמים ‫לא הכיר את החזון איש,

‫איזו בורות, מערכת החינוך החילונית, ‫לא מדברים על החזון איש...

‫זה מכניס לפרופורציות.

‫אני חושב שיכולתי לחיות ליד בית קברות, ‫זה היה עוזר לי, אפילו.

‫בית קברות קטן, לא גדול מדי. ‫מצבות כאלה אירופאיות.

‫זה בני ברק, פה.

‫אתה מזהה צלילים של בני ברק? ‫צלילים עירוניים?

‫נגיד אתה שומע סירנה ברחוב,

‫אתה יודע להגיד לי איזה צליל זה? ‫-כן, בוודאי.

‫זה תלוי איזו סירנה, אם זו סירנה ‫של משטרה, של כבאית.

‫יש סירנות שונות, אתה אומר. -בוודאי. ‫-לי זה נשמע אותו דבר.

‫יש שמיעה אבסולוטית ויש שמיעה רלטיבית.

‫השמיעה הרלטיבית זו שמיעה ‫שיכולה לדמות שמיעה אבסולוטית,

‫אבל אחרי שעושים ‫המון המון המון תרגולים,

‫הם עם הזמן יכולים לפתח את זה.

‫ויש שמיעה אבסולוטית, ‫שקורית באופן טבעי מהילדות.

‫אני תמיד זוכר שאני נדהמתי מהסירנות

‫כי הרי זה משהו שבא מרחוק,

‫ואתה שומע את זה, והוא מתקרב... ‫וכשהוא עובר, הוא משתנה.

‫הטון יורד או עולה. ‫-כן.

‫חצי טון, רבע טון, וזה שונה.

‫אמבולנס, נגיד? ‫דו, לה, דו, לה...

‫משטרה? נגיד, אפשר מסי למי,

‫ונמרח כזה, ועולה ויורד, ועולה ויורד.

‫אני נולדתי במקסיקו סיטי, שם גדלתי.

‫למדתי בבית ספר יהודי, מאוד ציוני.

‫בגיל 10, 11, ‫עברתי לקונסרבטוריון של מוזיקה.

‫אני בעצם תמיד רציתי להיות רופא, ‫אז החלטתי להמשיך ללימודי רפואה.

‫ואחרי לימודי רפואה החלטתי ‫לעלות לישראל

‫וקיבלו אותי במרכז רפואי רבין, ‫שזה מרכז של מצוינות.

‫עברתי להיות חלק מהמחלקה ‫של מומי הלב במבוגרים,

‫וזו ההכשרה שאני עושה כרגע.

‫עכשיו אני הולך להשמיע לך משהו ‫שלא שמעת אי פעם. וגם אני לא.

‫ההמנון הלאומי של יפן.

‫אני חושב שהחוש שמפתחים במוזיקה

‫עוזר לאבחון של רעשים של הגוף, ‫עם הסטטוסקופ.

‫רעשים שונים של הלב.

‫הבנה של המוזיקה עוזרת להבין ‫את הקצב הטבעי שקורה בגוף.

‫בהחלט יש קשר בין מוזיקה בכלל לרפואה.

‫שמע, זה מדהים.

‫זה מדהים. אני לא מבין ‫למה לא בחרת במוזיקה,

‫אבל אתה יודע, אולי בגלגול הבא. ‫אתה מאמין בגלגול נשמות, אגב?

‫מכירים אנשים שחייבים להיות ‫ב"לא מאמינים"?

‫כתבו לנו בתגובות או תייגו אותם.

‫מה, צריכים דוגמאות? ‫האישה עם השיער הכי ארוך שהכרתם.

‫כזה שמגיע עד הרצפה.

‫או שאולי שמעתם על אדם ‫שהתגרש 15 פעמים?

‫או שאולי בכלל יש לכם אחיינית בת שנתיים ‫שיודעת את כל לוח הכפל בעל פה?

‫אתם חייבים להביא לנו את הסיפורים שלכם.

‫כדאי לכם. ‫אני אשלם לכם.

‫יצחק, אי אפשר לשלם להם.



Want to learn a language?


Learn from this text and thousands like it on LingQ.

  • A vast library of audio lessons, all with matching text
  • Revolutionary learning tools
  • A global, interactive learning community.

Language learning online @ LingQ

מאסטר בגימטריה, אישה שמדברת הפוך וקרדיולוג שיודע לנגן כל שיר שתרצו | כאן לא מאמינים - פרק 1

‫אדם שראשו מתפקד כמו מחשבון, ‫אישה שחושבת ומדברת מילים הפוך, A man whose head functions like a calculator, a woman who thinks and speaks words upside down,

‫וקרדיולוג יודע לנגן כאן ועכשיו ‫כל שיר שיש בעולם. And a cardiologist knows how to play every song in the world here and now.

‫בישראל חיים אנשים כישרוניים במיוחד, ‫ואת כולם אנחנו הולכים לפגוש. There are particularly talented people living in Israel, and we are going to meet them all.

‫Oh my god!

‫"ספר השיאים של גינס" ‫היה ה-מתנה בשנות ה-90. The Guinness Book of Records was the gift in the 1990s.

‫כל נער שחגג בר מצווה, ‫כל סבתא שסגרה 75, Every boy who celebrated a bar mitzvah, every grandmother who closed 75,

‫קיבלו את האיש בעל השפם הארוך בעולם ‫באריזת מתנה. Receive the man with the longest mustache in the world in a gift box.

‫והיו עוד שלל שיאים ‫מופרכים יותר או פחות. And there were a host of other more or less absurd records.

‫אז אמרנו, למה שלא ניצור מאגר משלנו? So we said, why not create our own database?

‫ישראלים מיוחדים, כישרוניים, Special, talented Israelis,

‫שמסוגלים לעשות דברים ‫שלאו דווקא תורמים לאנושות, Who are capable of doing things that do not necessarily contribute to humanity,

‫אבל בהחלט גורמים לה להיות ‫קצת יותר כיפית. But definitely make it a little more fun.

‫לא יצא לי לעשות גוגל ולראות ‫אם יש שם לתופעה,

‫אבל הייתי שמח לשמוע ‫שיש עוד מישהו שעושה את זה.

‫עכשיו, בהתחלה זה כיף. ‫אתה נהנה, וואו, יש לי כישרון.

‫לאט לאט אתה מתחיל להבין ‫שיש לך הפרעה.

‫את יודעת, זה... זה לעייף את המוח. ‫אתה לא מפסיק לחשב. You know, it's ... it's tiring the mind. You do not stop calculating.

‫אני יושב לאכול, ואני אוכל ספגטי - 162. ‫אני אוכל שניצל - 480.

‫אני אומר, בוא'נה, מה זה הדבר הזה? ‫כאילו, תן לי ליהנות מהאוכל.

‫אני נתן, בן 24 מאשדוד, ‫ויש לי כישרון לגימטריה.

‫מעניין שגם היום שהוא נולד הוא יום מספרי. ‫9.6.96.

‫זה היה בגיל 10, 11 בערך.

‫אני הייתי חוזר מהלימודים, ‫הייתי רואה אותו שוכב על המיטה, על הגב,

‫ופשוט מסתכל על כל הדברים בחדר, ‫ואומר: "תמונה..." -501.

‫אני לא יודע, הנה, הוא מתחיל להגיד. ‫זה - ככה.

‫ואני פשוט הייתי משתגע.

‫הייתי בא, אומר לו: ‫"תשמע, נתן, אתה מטורף, מה יש לך?"

‫הוא אומר לי: "לא יודע, אני לא יכול, ‫אני מתחיל להשתגע מזה", He tells me, "I do not know, I can not, I'm starting to go crazy over this,"

‫ממש, כאילו, השתגע.

‫כל דבר שאני רואה, שומע, מדבר, ‫מדברים אליי, אני פשוט מחשב.

‫הכול התחיל בגיל שבע. ‫יושב בשיעור, בתלמוד תורה.

‫המלמד, המורה, ‫היה מעביר אותנו שיעור בחומש,

‫שזה איזה ספר שהיינו לומדים.

‫ויש שם בעל הטורים, בתוך החומש, ‫שהוא פרשן, שרואים אותו בקטן.

‫ודווקא בגלל שזה היה קטן זה עניין אותי.

‫הייתי אוהב להסתכל על הפרטים הקטנים,

‫והיו שם כל מיני גימטריות, ‫פשוט התחלתי לחשב.

‫ואני מוצא את עצמי במקום להקשיב ‫לשיעורים, אני מחשב גימטריות.

‫אנחנו עכשיו, אני...

‫אני אעשה לך ככה בוחן לבדוק ‫את הנושא הזה. -תרגיש חופשי.

‫כי אנחנו לא... לא מאמינים בקלות. ‫זה, שומעים אותי? -כן.

‫אחלה. ‫-44.

‫מוכן? ‫-מוכן.

‫שולחן. ‫-394.

‫צידנית. ‫-564.

‫מקרר. ‫-540.

‫טרמפולינה. ‫-430.

‫קורונה. ‫-367. עם שני ו', כן?

‫סטטיק. ‫-188.

‫בן אל. ‫-83.

‫אין פה זיכרון, כי זה גם מילים ‫שאני לא מכיר אני יכול לחשב. There is no memory here, because it's also words I do not know I can calculate.

‫זה לא משנה מה יגידו לי, ‫אני יודע לחשב באותו רגע.

‫נחל. ‫-88.

‫שיחה. ‫-323.

‫ישבתי עם עצמי פעם אחת וניסיתי להבין ‫למה זה משתלט עליי.

‫והבנתי שזו בעצם הייתה בריחה בשבילי.

‫אם, למשל, בן אדם היה אומר לי ‫משהו פוגעני,

‫או סתם, תקופה רעה שהייתי חווה,

‫אז הייתי פשוט בורח לעולם המספרים.

‫עד שהבנתי שאני חייב לשלוט בזה, כי... ‫אני מרחף.

‫אני חייב לחיות את המציאות, את הרגע.

‫ולמדתי, פשוט, כשזה נכון לי ‫אז אני משתמש בזה,

‫ומעבר לזה, את יודעת, זה גם תחביב, ‫אז תמיד טוב לשמור על הראש צלול.

‫טוב, שמע, נתן... סטטיק, כמה אמרת? ‫-נו, אבל סטטיק זה 188.

‫אז ס', כמה זה ס'? ‫-ס' זה 60. -אוקיי.

‫כמה זה... -יש לנו ט', זה תשע, ‫ויש לנו פעמיים את ט'.

‫נכון. ‫-18.

‫ואז יש לנו י'. -י', 10. ‫-ואז יש לנו... -ק' זה 100.

‫188. -בבקשה. ‫-188.

‫אני רואה את זה כמתנה, כי איפשהו ‫לקחתי את זה עם עצמי לחיים.

‫למשל, אם אני מגיע לעבודה מסוימת, ‫אז אני יודע...

‫אני מבין את הקטע של העבודה, ‫ואז אני יודע מה לפני מה,

‫מה ראשון מה אחרון,

‫איך אני בעצם עושה את זה ‫בצורה הכי מהירה והכי יעילה.

‫עכשיו, דווקא בגלל שיש לי ראש כזה, ‫אז אני שואל את עצמי:

‫"מה אני עושה עם זה לעזאזל?" "What the hell am I doing with this?"

‫זרוק לי איזו מילה שאתה רוצה.

‫איזו מילה? ‫-איזו מילה.

‫גדר. ‫-207.

‫זרוק עוד מילה, מה, איך קוראים לך? ‫-מילה. -85, איך קוראים לך?

‫שמעון. -466. ‫-קוצים. -קסדה 169.

‫קוצים 246. ‫-פלאפון. -247.

‫עץ. ‫-160.

‫דמקה. -149. ‫-לבן. -82.

‫שמש. ‫-640.

‫בוא'נה, תשמעי, אני בשוק, ‫אני לא מאמין. -איזה אלוף.

‫בוא'נה, אחי, איזה אלוף אתה. ‫-הוא אלוף בלזרוק. Come on, bro, what a champion you are. - He's a throwing champion.

‫האם אני מגדיר את עצמי כגאון?

‫תשמעי, אני חושב שגאון ‫זו מילה גדולה מדי.

‫אין גאון בלי שיגעון, כן? ‫439 זה שיגעון, אגב.

‫אתה רוצה לשחק איתי משחק?

‫אף אחד אף פעם לא רוצה לשחק ‫את זה איתי, אבל אולי אתה תסכים.

‫ברור, כן. מחבואים? ‫-אוקיי, לא, מצטערת.

‫קוראים לזה Backwards Word Bombs, ‫וזה פשוט:

‫אתה תגיד לי כל מילה או משפט ‫שעולה לך לראש בחצי דקה ואני אהפוך אותן.

‫כמה שיותר מילים? ‫-כמה שיותר מילים.

‫כן. בוא נעשה את זה. ‫-אוקיי.

‫תפוח. בננה. ארון. אור. רצפה.

‫חטיף. מקרר. כותונת. שמלה. זמר. ‫-עכשיו משפט.

‫יש לי תסביך אב! ‫-מצטערת לשמוע...

‫מלכתחילה ‫את היית מוכשרת במילים... -כן.

‫אבל אז, אחרי האירוע שלך, ‫המוח שלך מין הלך כזה... -כן.

‫מין כזה... ‫-כמו, בהילוך מהיר בגדול.

‫את מרגישה שהתנועה הזאת משקפת ‫את מה שאת עברת? -כן.

‫פה? בתוך הראש? ‫-אני חושבת.

‫אני מיכל, אני בת 27, אני גרה בירושלים, ‫והכישרון שלי הוא שאני יכולה לדבר הפוך.

‫אז הכישרון שאני הולכת ‫להראות לך הוא משהו

‫שהיית יכולה לראות ב"אנטומיה של גריי". ‫אני קוראת לזה "סידרקאב".

‫זה לא מינוח רפואי, ‫אבל אין מילה לתופעה הזו. It is not a medical terminology, but there is no word for this phenomenon.

‫"סידרקאב" זו המילה Backwards ‫מאויתת הפוך.

‫גדלתי בקווינס, ניו יורק,

‫וכשהייתי בת עשר המשפחה שלי ‫עברה ללונג איילנד.

‫לפני עשר שנים, באוקטובר 2010,

‫אני זוכרת את הבוקר הזה ‫כאילו זה קרה אתמול.

‫זה היה בוקר רגיל לגמרי, קמתי, ‫אכלתי ארוחת בוקר, הלכתי לבית הספר.

‫כל התלמידים והמורים ‫התקבצו באודיטוריום.

‫והדבר האחרון שאני זוכרת מאותו הבוקר ‫הוא שישבתי בקדמת החדר

‫וסימנתי למנהלת עם העיניים שלי, ‫וזה הדבר האחרון שאני ממש זוכרת.

‫מהנקודה הזאת, כל מה שאני יודעת ‫על המשך הבוקר הזה From this point, all I know about the continuation of this morning

‫נסמך על עדויות של חברים שלי.

‫מה שהבנתי שקרה הוא שפתאום ‫נעמדתי עם מבט אטום בעיניים,

‫ואז פשוט התמוטטתי.

‫כל החדר שמע את החבטה ‫כשהראש שלי פגע ברצפה.

‫היה לי זעזוע מוח, והתחלתי לפרכס ‫במשך שתיים או שלוש דקות.

‫הדבר הבא שאני זוכרת הוא ‫שאני פותחת את העיניים שלי,

‫יש לי כאב ראש איום, אין אף אחד בחדר,

‫אני תוהה למה אף אחד לא נמצא שם, ‫ולמה הטקס לא קורה.

‫ויש שם חובש, ששם לי את הראש ‫על אלונקה.

‫גם אימא שלי שם, ‫ואין לי שמץ של מושג מה קרה.

‫היה לי סוג של שבץ.

‫הרופאים לא ידעו למה זה קרה, ‫לא נתנו שום תשובה.

‫לא נמצא שום דבר בבדיקות שהיה ‫חד משמעי ומסביר את מה שקרה.

‫ברוך השם, זה היה חד פעמי, ‫אבל דבר אחד מוזר נשאר איתי מאז.

‫ביום האחרון שלי בבית החולים שמתי לב ‫שאני מפרשת את מה שהרופאים אומרים...

‫אבל ברברס. ‫בשבועיים שאחרי, זה קרה יותר ויותר.

‫אני מתעוררת בבוקר,

‫ובמקום שיהיה לי בראש שיר של ‫טיילור סוויפט כמו שהוא אמור להישמע,

‫אני שומעת אותו ברברס.

‫זה התחיל לקרות כל הזמן,

‫בזמן שאנשים היו מדברים איתי ‫הייתי שומעת אותם בשפה שלי.

‫הייתי חייבת לספר למישהו.

‫הלכתי לחברה הכי טובה שלי מבית הספר, ‫ואמרתי לה:

‫"דניאלה, אני ממש חייבת לספר לך משהו".

‫ואז פשוט לחשתי לה: ‫"יש לי מין כוח על מוזר.

‫"אני יכולה לדבר הפוך ‫ואין לי מושג איך או למה".

‫ותוך רגע כבר הייתי מדברת ‫הפוך במסדרונות.

‫זה היה פשוט משהו שאני יודעת לעשות, ‫"מיכל שמדברת הפוך".

‫אבל זה עדיין הלחיץ אותי,

‫כי עדיין לא היה לי מושג ‫איך אני יודעת לעשות את זה.

‫באחת מהפגישות שלי אצל הנוירולוג, ‫לקראת סוף הפגישה,

‫התחלתי להילחץ, איך אני אעלה ‫את העניין הזה בעדינות?

‫פשוט אמרתי לה: ‫"משהו ממש מוזר קרה לי".

‫הסברתי לה שאני יודעת לדבר הפוך ‫והיא לא ייחסה לזה יותר מדי חשיבות.

‫היא חשבה שזה עניין סתמי,

‫אז לקחתי נייר מהשולחן שלה ‫והתחלתי להקריא אותו הפוך,

‫במהירות, כדי להראות לה את היכולות שלי

‫ולהראות לה מה אני מסוגלת לעשות, ‫שלא תחשוב שזה משהו רגיל.

‫התגובה שלה הייתה: ‫"אוקיי, אני אכתוב את זה".

‫אז כן, הרגשתי שלא ממש קיבלתי ‫יחס מצד הרופאים בזמנו.

‫אבל עכשיו - אני המחקר הרפואי.

‫"אני גנטיקאי ‫באוניברסיטת אוקספורד-ברוקס

‫"ואנחנו לומדים את ‫הגנטיקה של דיבור-הופכי.

‫"בשנה שעברה ריצפנו את ה-DNA ‫של אישה שיכולה לדבר הפוך,

‫"וגילינו שהיו לה שינויים בגן ‫שאחראי על עיבוד המידע במוח.

‫"אנחנו מחפשים אנשים נוספים ‫שיכולים לדבר הפוך,

‫"על מנת לראות אם הם משתמשים ‫באותו מנגנון,

‫"והאם יש להם שוני גנטי זהה ‫לאותה אישה".

‫יש 20 אנשים שמדברים הפוך ‫שמעורבים בפרויקט הזה,

‫והחלום שלי זה לערוך ארוחת ערב ‫עם כולם.

‫שמעת על עוד איזה סיפור של מישהו ‫שנפל על הראש

‫ופתאום משהו במוח שלו השתנה ‫מן הקצה אל הקצה?

‫האמת, כן. ‫יש משהו שקוראים לו Induced Savant.

‫שמעתי על מישהו ‫שלא ידע מילה בצרפתית.

‫מעולם לא דיבר את השפה, ‫לא היה בצרפת.

‫חווה טראומה נוירולוגית, די כמו שהייתה לי, ‫ועכשיו הוא דובר צרפתית שוטף.

‫ויש אנשים שיכלו פתאום לנגן בפסנתר ‫ועכשיו הם גאונים מוזיקליים,

‫למרות שהם מעולם לא ניגנו או למדו.

‫תראי, אני מאמין לך. -תודה. ‫-אבל יש לנו צופים סקפטיים.

‫איך הם אמורים לדעת שאת לא קוראת ‫מתוך איזשהו לוח שיש מאחוריי, How are they supposed to know you're not reading from some board behind me,

‫או שלא התאמנו על זה ביחד?

‫אני יכולה ללבוש כיסוי עיניים, או משהו. ‫-אוקיי, זה מעניין.

‫כן? אוקיי. בדיוק יש לי אחד בכיס.

‫אוקיי, ועדיין יכולים להגיד, ‫עברנו על אותן מילים,

‫התאמנו ביחד. ‫-אני אלבש את זה,

‫אתה יכול סתם להקריא מאיזה ספר, ‫ובוא נראה מה קורה.

‫מאיזה ספר? ‫-מאיזה ספר. From which book? - From what book.

‫כל ספר? לך על זה.

‫כל עמוד? -כל עמוד, לך על זה. ‫-סטופ.

‫איזו שירה נהדרת. ‫-שירה נהדרת.

‫ג'יי קיי רולינג, אגב היא תומכת נלהבת ‫של ישראל. -טוב לדעת. JK Rowling, by the way, is an ardent supporter of Israel. -good to know.

‫כן. ‫-אפשר להוריד את זה עכשיו?

‫אז אתה אומר לי שאתה יכול לנגן לי ‫כל שיר בעולם.

‫אה, כן. עקרונית כן.

‫"ים השיבולים שמסביב ‫על גליו לשוט יצא הרוח..." "The sea of oats around its waves to sail the wind came out ..."

‫אתה מכיר את השיר הזה? ‫-לא.

‫מגיל קטן, מגיל שלוש, ארבע, ‫אני יכולתי לנגן מלודיות של הרדיו.

‫הייתי יושב בפסנתר ומנגן אותן.

‫ואני למדתי קריאה של מוזיקה ‫לפני שלמדתי קריאה של אותיות.

‫לימדו אותי קריאה של מוזיקה עם צבעים.

‫נגיד, דו, אני זוכר שהיה אדום, ‫ורה היה ירוק.

‫נגיד, אני זוכר שבתור ילד אני טיילתי ‫עם אימא שלי

‫והייתי שומע אמבולנס והייתי אומר לה: ‫"כן, זה דו, לה",

‫הייתי אומר לה איזה פיץ' זה.

‫שמי אילן מרקושמר מרמת גן, ‫אני בן 35, ואני בעל שמיעה אבסולוטית.

‫אה, אשכרה בית קברות.

‫חזון איש קבור פה. ‫-החזון איש? The vision of a man is buried here. - The vision man?

‫שזה, זה הרחוב שלו. ‫-כן.

‫בדיוק סיפרתי לו, אחד הצלמים ‫לא הכיר את החזון איש,

‫איזו בורות, מערכת החינוך החילונית, ‫לא מדברים על החזון איש...

‫זה מכניס לפרופורציות. It puts into proportions.

‫אני חושב שיכולתי לחיות ליד בית קברות, ‫זה היה עוזר לי, אפילו. I think I could live near a cemetery, it would have helped me, even.

‫בית קברות קטן, לא גדול מדי. ‫מצבות כאלה אירופאיות.

‫זה בני ברק, פה.

‫אתה מזהה צלילים של בני ברק? ‫צלילים עירוניים?

‫נגיד אתה שומע סירנה ברחוב,

‫אתה יודע להגיד לי איזה צליל זה? ‫-כן, בוודאי.

‫זה תלוי איזו סירנה, אם זו סירנה ‫של משטרה, של כבאית.

‫יש סירנות שונות, אתה אומר. -בוודאי. ‫-לי זה נשמע אותו דבר.

‫יש שמיעה אבסולוטית ויש שמיעה רלטיבית.

‫השמיעה הרלטיבית זו שמיעה ‫שיכולה לדמות שמיעה אבסולוטית, Relative hearing is hearing that can simulate absolute hearing,

‫אבל אחרי שעושים ‫המון המון המון תרגולים,

‫הם עם הזמן יכולים לפתח את זה.

‫ויש שמיעה אבסולוטית, ‫שקורית באופן טבעי מהילדות.

‫אני תמיד זוכר שאני נדהמתי מהסירנות

‫כי הרי זה משהו שבא מרחוק,

‫ואתה שומע את זה, והוא מתקרב... ‫וכשהוא עובר, הוא משתנה.

‫הטון יורד או עולה. ‫-כן.

‫חצי טון, רבע טון, וזה שונה.

‫אמבולנס, נגיד? ‫דו, לה, דו, לה...

‫משטרה? נגיד, אפשר מסי למי,

‫ונמרח כזה, ועולה ויורד, ועולה ויורד.

‫אני נולדתי במקסיקו סיטי, שם גדלתי.

‫למדתי בבית ספר יהודי, מאוד ציוני.

‫בגיל 10, 11, ‫עברתי לקונסרבטוריון של מוזיקה.

‫אני בעצם תמיד רציתי להיות רופא, ‫אז החלטתי להמשיך ללימודי רפואה.

‫ואחרי לימודי רפואה החלטתי ‫לעלות לישראל

‫וקיבלו אותי במרכז רפואי רבין, ‫שזה מרכז של מצוינות. And received me at Rabin Medical Center, which is a center of excellence.

‫עברתי להיות חלק מהמחלקה ‫של מומי הלב במבוגרים,

‫וזו ההכשרה שאני עושה כרגע.

‫עכשיו אני הולך להשמיע לך משהו ‫שלא שמעת אי פעם. וגם אני לא.

‫ההמנון הלאומי של יפן.

‫אני חושב שהחוש שמפתחים במוזיקה

‫עוזר לאבחון של רעשים של הגוף, ‫עם הסטטוסקופ.

‫רעשים שונים של הלב.

‫הבנה של המוזיקה עוזרת להבין ‫את הקצב הטבעי שקורה בגוף.

‫בהחלט יש קשר בין מוזיקה בכלל לרפואה.

‫שמע, זה מדהים.

‫זה מדהים. אני לא מבין ‫למה לא בחרת במוזיקה, This is amazing. I do not understand why you did not choose music,

‫אבל אתה יודע, אולי בגלגול הבא. ‫אתה מאמין בגלגול נשמות, אגב? But you know, maybe in the next incarnation. Do you believe in reincarnation, by the way?

‫מכירים אנשים שחייבים להיות ‫ב"לא מאמינים"?

‫כתבו לנו בתגובות או תייגו אותם.

‫מה, צריכים דוגמאות? ‫האישה עם השיער הכי ארוך שהכרתם.

‫כזה שמגיע עד הרצפה.

‫או שאולי שמעתם על אדם ‫שהתגרש 15 פעמים?

‫או שאולי בכלל יש לכם אחיינית בת שנתיים ‫שיודעת את כל לוח הכפל בעל פה?

‫אתם חייבים להביא לנו את הסיפורים שלכם.

‫כדאי לכם. ‫אני אשלם לכם.

‫יצחק, אי אפשר לשלם להם. Isaac, you can not pay them.

×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.