ALLON w ELENA #11.1
הָיִיתִי סוֹכֵן שַׂחְקָנֵי טֵנִיס הַרְבֵּה שָׁנִים. עָבַדְתִּי עִם שַׂחְקָנִים טוֹבִים שֶׁבַּסּוֹף לֹא הִצְלִיחוּ, וְעָבַדְתִּי עִם שַׂחְקָנִים פָּחוֹת מֻוכְשָׁרִים שֶׁהִגִּיעו לְגַדְלוּת. הַתּוֹבָנָה הֲכִי גְּדוֹלָה שֶׁלִּי לְגָבֶי יַזָּמוּת, הִיא שֶׁהַכֹּל תָּמִיד מִשְׁתַּנֶּה, אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּנִּים, וְגַם הָאֶתְגָּרִים שֶׁלָּנוּ מִשְׁתַּנִּים. צָרִיךְ לְקַבֵּל אֶת זֶה בְּהֲבָנָה וְבְּהוּמוֹר.
אֲנַחְנוּ תָּמִיד צְרִיכִים לִהְיוֹת עִם הַיָּד עַל הַדּוֹפֶק, מוּכָנִים לְשִׁינּוּיִים.
כֻּולָּנוּ נוֹלָדִים בְּרִיאִים בְּנַפְשֵׁנוּ וְעִם שִׂמְחַת חַיִּים. אוּלַי יֵשׁ לָנוּ מַחֲשָׁבוֹת, אֲבָל מַחֲשָׁבוֹת זֶה מַשֶּׁהוּ חוֹלֵף. זֶה לֹא מַשֶּׁהוּ קָבוּעַ.
בְּרִיאוּת הַנֶּפֶשׁ וְשִׂמְחַת הַחַיִּים הֵם כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִים, וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַחוֹלְפוֹת הֵן כְּמוֹ עֲנָנִים שֶׁבָּאִים וְהוֹלְכִים. אֲנַחְנוּ תָּמִיד צְרִיכִים לִזְכּוֹר אֶת זֶה וְלְהִתְמַקֵּד בְּמָה שֶׁחָשׁוּב, לִזְכּוֹר אֶת סֵדֶר הָעֲדִיפוּיוֹת שֶׁלָּנוּ.