למה שכונות בישראל נראות אותו הדבר?
Why do neighborhoods in Israel look the same?
Чому квартали в Ізраїлі виглядають однаково?
| כאן סקרנים
| Here curious
| Тут цікаво
מזהים את השכונה הזאת מאיפשהו? היא מוכרת לכם?
Recognize this neighborhood from somewhere? Does she sell to you?
Впізнаєте цей район звідкись? Вона вам продає?
מה לגבי זאת?
What about that?
Що на рахунок того?
מה עם זאת?
What about that?
וזאת?
And that?
כן, מדובר בשכונות שונות שנמצאות בערים שונות באזורים שונים של הארץ.
Yes, these are different neighborhoods that are in different cities in different parts of the country.
אפשר להמשיך עם עוד דוגמאות, אבל... בשביל מה?
It is possible to continue with more examples, but ... for what?
ראיתם אחת, ראיתם את כולן.
You saw one, you saw them all.
כי הרוב המוחלט של השכונות שנבנו בישראל ב-30 השנים האחרונות
Because the vast majority of neighborhoods built in Israel in the last 30 years
נראה בדיוק ככה. אבל למה?
It looks exactly like this. but why?
התשובה מסתתרת כאן, בסלון של משפחת ישראלי.
The answer is hidden here, in the living room of an Israeli family.
יש כמה דברים בסיסיים שמשותפים לכל השכונות שראינו.
There are some basic things that are common to all the neighborhoods we have seen.
הבניינים די רחוקים אחד מהשני,
The buildings are quite far from each other,
וביניהם מפרידים שטחים נרחבים שמשמשים לחניות או לגינות.
They are separated by extensive areas that are used for parking or gardens.
זה קצת כאילו לקחו ומתחו את כל מה שנמצא בהן
It's a bit like taking and stretching everything in them
כדי שלא ייגע אחד בשני.
So as not to touch each other.
אבל מה שקובע בעיקר את צורת השכונה מתחיל דווקא מקנה מידה קטן בהרבה.
But what mainly determines the shape of the neighborhood actually starts from a much smaller scale.
אנחנו מאוד עסוקים כל הזמן בהגשמת חלום המרוץ אחר הדירה,
We are very busy all the time in fulfilling the dream of racing for the apartment,
ואנחנו לא חושבים הרבה פעמים שהדרישות הכי קטנות ויומיומיות שלנו,
And we do not often think that our smallest and most mundane requirements,
של חנייה ושל אוורור ושל אור בדירה,
Of parking and of ventilation and of light in the apartment,
משפיעות בסופו של דבר על סביבת המגורים שלנו.
Ultimately affect our living environment.
זה מעין אפקט דומינו.
It's a kind of domino effect.
הדירה קובעת את צורת הבניין והבניין קובע את צורת השכונה.
The apartment determines the shape of the building and the building determines the shape of the neighborhood.
ובישראל מקובל לבנות דירות בדרך מאוד מסוימת
And in Israel it is customary to build apartments in a very specific way
שמבוססת על שני עקרונות מרכזיים.
Which is based on two main principles.
הראשון, כיווני אוויר.
First, air directions.
שוק הדיור הישראלי אובססיבי לכיווני אוויר.
The Israeli housing market is obsessed with air directions.
מקובל למשל להניח שחדרי השירותים, האמבטיה והמטבח
It is common, for example, to assume that the toilets, bathrooms and kitchens
חייבים לקבל אוורור טבעי,
אחרת יהיו חמים מדי, ייווצר בהם עובש או סתם ריח רע.
Otherwise they will be too hot, mold or just a bad smell will form in them.
עוד דבר שמקובל הוא שהסלון פונה לנוף, אפילו כשזה סתם כביש אפור ומשעמם.
Another common thing is that the living room faces the view, even when it's just a dull gray road.
וגם מרפסת, חייב מרפסת, מה זאת אומרת, כל בית צריך.
And a balcony, must have a balcony, what do you mean, every house needs.
בשוק הדיור הישראלי אין כל כך מקום לחדשנות או לנטילת סיכונים,
In the Israeli housing market, there is not much room for innovation or risk-taking,
כי מה יהיה כשנרצה למכור?
Because what will happen when we want to sell?
להרגלים האלה מצטרפים גם אילוצים אמיתיים,
These habits are joined by real constraints,
כמו הדרישה בחוק לבנות מרחב מוגן, שמשמש בפועל כחדר לכל דבר,
Like the requirement in law to build a protected space, which is actually used as a room for everything,
וגם הוא בדרך כלל מוצמד לחזית, כדי לקבל אוורור ואור.
And it too is usually attached to the front, to get ventilation and light.
אז סלון, ממ"ד וחדרי שירות מאווררים.
So living room, storage room and ventilated utility rooms.
צריך חתיכת חזית כדי להקיף את כל החללים האלה,
Need a front piece to encircle all of these spaces,
ותכף נראה איך מייצרים אותה.
And soon we will see how it is produced.
אבל לפני כן, הכלל השני בבניית דירות בישראל:
הפרדה בין חללים משותפים לפרטיים.
Separation between common and private spaces.
כמעט כל הדירות החדשות מתחלקות בגדול לשניים.
Almost all the new apartments are roughly divided into two.
החלק הראשון הוא החלל הציבורי.
The first part is the public space.
הוא כולל בדרך כלל את הכניסה לבית, את המטבח, את הסלון, את פינת האוכל,
It usually includes the entrance to the house, the kitchen, the living room, the dining area,
ואין בו הפרדות פנימיות כל כך,
And it does not have such internal separations,
למעט איזה דלפק במטבח או אי או איזו מחיצה.
Except for some kitchen counter or island or partition.
ומתוך החלל הציבורי בדרך כלל יוצא מסדרון שמוביל אל החדרים הפרטיים.
And out of the public space usually emerges a corridor leading to the private rooms.
וכך נוצרה הדירה בעלת מבנה העץ המוכר כל כך.
And so the apartment with the familiar wooden structure was created.
אפשר לראות את השוני מדירות שנבנו למשל בשנות ה-30 וה-40
You can see the difference from apartments built, for example, in the 1930s and 1940s
שבהן הסלון היה חדר נפרד וסגור,
Where the living room was a separate and closed room,
או דירות מעגליות, שבהן חדר אחד מוליך לשני, שגם היו נפוצות בעבר.
Or circular apartments, in which one room leads to another, which were also common in the past.
הסרת החלוקות הפנימיות והפיכת המבנה לחלל פתוח אחד
Removing the internal partitions and turning the building into one open space
נפוצה מאוד בעולם המערבי אחרי מלחמת העולם השנייה.
Very common in the Western world after World War II.
היא נקראה "תוכנית חופשית",
It was called the "Free Plan",
והיא ביטאה ניסיון לבטל את ההיררכיה בתוך משק הבית
And she expressed an attempt to abolish the hierarchy within the household
ולצמצם את ההפרדה על בסיס מעמד, מגדר וגיל.
And reduce segregation on the basis of class, gender, and age.
באיחור מסוים, גרסה שלה התגלגלה גם לדירה הישראלית העכשווית.
Somewhat belatedly, her version also rolled into the contemporary Israeli apartment.
במקביל להרחבת החלל המרכזי ולצמיחה במספר החדרים,
Simultaneously with the expansion of the central space and the growth in the number of rooms,
החדרים הפרטיים הפכו עם השנים ליותר ויותר קטנים.
The private rooms have become smaller and smaller over the years.
ועכשיו בואו נראה איך דירה טיפוסית במבנה עץ
And now let's see how a typical apartment in a wooden structure
משפיעה על צורת הרחוב ואפילו על השכונה.
הסלון, חדרי המגורים ושירותי חדר ההורים משרטטים את קו החזית של הדירה.
The living room, living rooms and master bedroom services delineate the front line of the apartment.
המטבח, השירותים ולעיתים גם עוד חדר יפנו לחלק הפנימי של הבניין.
The kitchen, bathroom and sometimes even another room will face the interior of the building.
אבל, כאמור, גם את החלק הזה נהוג להשאיר חשוף
But, as mentioned, even this part is usually left exposed
כדי לאפשר את אותו כיוון אוויר נוסף, איך?
To allow the same additional air direction, how?
הבניין בעצם נאכל מבפנים, כדי להותיר את חלקהּ האחורי של הדירה פתוח.
The building was actually eaten from the inside, to leave the back of the apartment open.
את התוצאה נכפיל בארבע דירות שניצבות כמראה אחת מול השנייה,
We will multiply the result by four apartments facing each other,
את קומת המגורים שהתקבלה נכפיל במספר מפלסים
We will double the resulting living floor on several levels
וכך יתקבל בניין בצורת H.
זה בדיוק ה-H שאנחנו מדברים עליו.
הבניין אכול, כדי לאפשר עוד חלונות, עוד כיווני אוויר.
The building is corroded, to allow for more windows, more air directions.
זה בדיוק מה שתיארנו, צורת H.
This is exactly what we described, shape H.
נוסיף לכל זה את העובדה שבישראל אין מספיק שטחים עירוניים פנויים,
Add to all this the fact that in Israel there are not enough free urban areas,
בטח שלא במרכז, אז כל הבנייה הזאת נעשית לגובה.
Certainly not in the center, so all this construction is done to height.
העניין הוא שמגדלים צריכים מרווח סביבם.
The thing is, growers need space around them.
החוק קובע שצריך להיות מרחק של שישה מטרים לפחות מבניין לבניין.
The law states that there should be a distance of at least six meters from building to building.
ובגלל שגרים בהם הרבה אנשים, גם צריך לבנות להם חניות.
And because a lot of people live in them, parking lots also need to be built for them.
התוצאה היא שכל בניין מתרחק מאוד מהרחוב ומהבניינים השכנים,
The result is that every building is very far away from the street and the neighboring buildings,
וזה אומר שכל השכונה נאלצת להתרחב ולהתרחב ולהתרחב.
And that means the whole neighborhood is forced to expand and expand and expand.
ככה נוצרת עדיפות, שלא לומר הכרח,
This is how priority is created, not to mention necessity,
לבנות את הבניינים האלה בשולי העיר, הרחק מהמרכז,
Build these buildings on the outskirts of the city, away from the center,
איפה שיש הרבה קרקעות פנויות.
Where there is a lot of vacant land.
אבל יש עוד כמה סיבות לכך שדווקא הבנייה הזאת השתמרה לאורך השנים.
But there are several other reasons why precisely this construction has been preserved over the years.
בישראל שיעור הילודה הוא הגבוה ביותר ב-OECD
In Israel, the birth rate is the highest in the OECD
וכבר היום היא אחת המדינות הכי צפופות בעולם.
And already today it is one of the most crowded countries in the world.
זה אומר ששוק הדיור הישראלי נמצא במחסור קבוע של דירות
This means that the Israeli housing market is in a constant shortage of apartments
וזה רק ילך ויחמיר.
And it will only get worse.
לפי אומדן שערכה המועצה הלאומית לכלכלה בשנת 2015,
According to an estimate made by the National Economic Council in 2015,
נדרשות בישראל כמיליון וחצי יחידות דיור חדשות
About 1.5 million new housing units are needed in Israel
כדי לתת מענה לצורכי גידול האוכלוסייה עד 2040.
To address the needs of population growth by 2040.
כשבונים בהיקפים גדולים מאוד,
When building on a very large scale,
הרבה יותר משתלם וגם הרבה יותר קל לעשות קופי פייסט
Much more lucrative and also much easier to make a coffee party
גם ברמת הדירה וגם ברמת הבניין.
Both at the apartment level and at the building level.
התוצאה של הקופי פייסט הזה היא דירות וסביבות מגורים
The result of this coffee party is apartments and living environments
שמתאימות למה שאנחנו מדמיינים כמשפחת ישראלי:
That fit what we imagine as an Israeli family:
אבא, אימא ושלושה ילדים. וזה ממש לא כולם.
Father, mother and three children. And it's really not everyone.
המדינה מוכרת ליזמים קרקעות ענק בשולי הערים, כדי שיבנו באופן מרוכז.
The state sells to developers huge lands on the outskirts of cities, so that they can be built in a concentrated manner.
היזמים מתכננים שכונות שלמות,
והם עושים את זה בפרקי זמן מינימליים ובעלות יחסית נמוכה,
And they do it in minimal time and at a relatively low cost,
מיתרונות הסטנדרטיזציה.
The benefits of standardization.
מה גם שנחסך הצורך לשפר תשתיות קיימות,
What is also saved is the need to improve existing infrastructure,
לקבל הסכמות של השכנים, ועוד ועוד.
Get consent from neighbors, and more and more.
זה מצב הפוך מאשר בעבר,
It's the opposite situation than before,
אז לכל יזם הייתה קרקע קטנה, הוא היה בונה עליה בעצמו
So every entrepreneur had a little land, he would build on it himself
וכך התקבל מגוון של בניינים שכל אחד היה שונה משכנו.
And so a variety of buildings were obtained that were each different from ours.
היום הכול קורה בענק.
Today everything is happening in a huge way.
רשות מקרקעי ישראל, שאחראית על רוב התכנון,
The Israel Land Authority, which is responsible for most of the planning,
משווקת קרקעות בהיקף עצום, לפעמים אפילו 4,000 יחידות דיור,
Markets land on a huge scale, sometimes even 4,000 housing units,
ויש רק חברות בודדות שיכולות להתחרות על מכרז בסדר גודל כזה.
And there are only a few companies that can compete for a tender of this magnitude.
בשלב הבא הן עושות תכנון אחיד לכל השטח.
Next they make a uniform design for the whole area.
ותכל'ס, זה לא כזה מפליא שהשכונות האלה היו ונשארו כל כך פופולריות.
And take it for granted, it's not so amazing that these neighborhoods were and remain so popular.
אחרי הכול, הן מציעות רמת חיים גבוהה.
After all, they offer a high standard of living.
דירה שקטה ומרווחת, מדשאות, לובי וגני שעשועים.
Quiet and spacious apartment, lawns, lobby and playgrounds.
אבל רמת חיים ואיכות חיים זה לא אותו דבר.
But standard of living and quality of life are not the same thing.
המרחק של השכונות האלה ממרכזי הערים
The distance of these neighborhoods from the city centers
והמרחקים הגדולים בתוך השכונות עצמן
And the great distances within the neighborhoods themselves
גורמים לכך שזה יהיה כמעט בלתי אפשרי להתנייד בהן ללא רכב.
Makes it almost impossible to get around without a car.
וזה משפיע לא רק על דרכי הגישה לשכונות,
And it affects not only the ways of accessing neighborhoods,
שבדרך כלל סובלות מפקקים בשעות העומס,
Which usually suffer from traffic jams during rush hour,
אלא גם על הרחובות הפנימיים עצמם.
But also on the inner streets themselves.
יש נטייה לחסוך בדרכים כי זה עולה הרבה כסף,
There is a tendency to save on roads because it costs a lot of money,
ובגלל שיש מעט דרכים,
And because there are few ways,
לוקחים איזה כביש אחד ועושים אותו מאוד מאוד רחב ומנופח.
Take some one road and make it very very wide and inflated.
זה יוצר מקום שאי אפשר לחצות, אפשר לנסוע מהר,
It creates a place that can not be crossed, can be traveled fast,
וזה מקום לא נעים שבו לא מתפתחים חיים אורבניים.
And it's an unpleasant place where urban life does not develop.
השילוב הזה בין רחוב ראשי רחב מדי לבין רחובות משניים צרים מדי
This combination of a main street is too wide and secondary streets are too narrow
פוגע באפשרות שעם הזמן יתפתח מרקם עירוני,
Impairs the possibility that over time an urban fabric will develop,
כזה שאנחנו מכירים ממרכזי הערים הישראליות הגדולות
One that we know from the centers of the major Israeli cities
שרובן נבנו בתקופת המנדט.
Most of which were built during the Mandate.
עכשיו, זה לא בהכרח דבר רע,
Now, that's not necessarily a bad thing,
אבל זה גם לא מאפשר ליהנות מהרבה מהיתרונות שיש לעיר להציע.
But it also does not allow to enjoy many of the benefits that the city has to offer.
המרקמים האורבניים בארץ ובעולם
The urban textures in Israel and around the world
בנויים בפועל על רשת צפופה של רחובות קטנים,
Actually built on a dense network of small streets,
שבתוכם יש רחובות בינוניים דו-סטריים שמשמשים גם לתחבורה ציבורית.
Within which there are medium-sized two-way streets that are also used for public transportation.
להולך רגל הרשת הזו הצפופה מייצרת הרבה אופציות.
For pedestrians this crowded network produces a lot of options.
בשכונות החדשות בישראל אין רשתות ודרכים צפופות.
The new neighborhoods in Israel do not have crowded networks and roads.
זה קורה בעיקר בגלל המרחק של בנייני ה-H מהרחוב,
This happens mainly because of the distance of the H buildings from the street,
שנוצר בגלל הרצון הבלתי מתפשר לאור ולאוורור,
וזה מחסל כמעט כל אפשרות ליצירת מסחר בקומת הקרקע.
And that eliminates almost any possibility of creating a trade on the ground floor.
והתוצאה של זה היא צמצום כמעט לאפס של עירוב שימושים.
And the result of this is an almost zero reduction of the mix of uses.
שזה שם לא מאוד אטרקטיבי למשהו מה זה חשוב.
That it's not a very attractive name for something that matters.
מישהו רוצה קפה? קפה?
תדמייני שאת גרה בשכונה עירונית מצויה,
Imagine that you live in an urban neighborhood,
את קמה בבוקר והולכת למטבח להכין לעצמך קפה.
You get up in the morning and go to the kitchen to make yourself coffee.
אך אבוי! נגמר לך הקפה.
But alas! You're out of coffee.
את יורדת מהבית, הולכת עד קצה הרחוב,
You get out of the house, walk to the end of the street,
נכנסת לבית הקפה הקרוב וקונה את הפולים האהובים עלייך,
You walk into the nearest cafe and buy your favorite beans,
רק שפתאום את מגלה שיש תקלה באשראי
Only suddenly you find out there is a credit crunch
והבוקר הם מקבלים רק מזומן.
And this morning they only get cash.
את חוצה רגע את הכביש והולכת לכספומט הקרוב.
You cross the road for a moment and go to the nearest ATM.
וחוזרת שמחה ומאושרת עם מזומנים ביד לקנות את הפולים שלך.
And returns happy and happy with cash in hand to buy your beans.
זה בגדול "עירוב שימושים".
It's largely a "mix of uses."
כשאותה הקרקע משמשת למגורים, לבילוי, למסחר ולעבודה.
When the same land is used for residence, recreation, commerce and work.
שזה כל מה שבני אנוש עושים, בגדול.
That's all that humans do, by and large.
בעיר. -בעיר.
בשכונה הישראלית החדשה, כמו שאפשר לראות ממש כאן,
In the new Israeli neighborhood, as can be seen right here,
כל זה לא מתאפשר.
המרחק בין פתח הבניין לרחוב מונע, באופן מעשי,
The distance between the building entrance and the street prevents, in practice,
את האפשרות ליצור מסחר בקומת הקרקע.
The possibility of creating a trade on the ground floor.
וכשאין מסחר, אין עירוב שימושים.
And when there is no trade, there is no mixing of uses.
אתה צריך משהו? תיכנס לאוטו.
בסופו של יום, טוענים הרבה אדריכלים ומתכנני ערים שדיברנו איתם,
At the end of the day, many architects and city planners we spoke to claim,
היתרון של אופן התכנון האחיד הזה הוא גם החיסרון שלו.
The advantage of this uniform design method is also its disadvantage.
כמו הרבה מנגנונים אחרים בישראל, הוא פשוט מניח, בהכללה די גסה,
Like many other mechanisms in Israel, he simply assumes, in a rather crude generalization,
טיפוס אחד בלבד של המשפחה הישראלית.
Only one type of Israeli family.
מחקר שנערך ממש לאחרונה על ידי חברת "אביב"
A study conducted very recently by the "Aviv" company
מצא שבישראל 47 אחוזים ממשקי הבית הם של עד שני אנשים,
Find that in Israel 47 percent of households are up to two people,
בעוד שהיצע הדירות הקטנות שמיועדות להם, עד שלושה חדרים,
While the supply of small apartments intended for them, up to three rooms,
הוא 27 אחוזים.
זה אומר שהרבה אנשים משלמים המון על משהו שהם בכלל לא רוצים או צריכים.
This means that many people pay a lot for something they do not want or need at all.
זה לא רק על מחיר הדירה, אלא גם על האחזקה שלה.
It is not only about the price of the apartment, but also about its maintenance.
והעובדה שהם גרים בדירות גדולות שלא לצורך,
מחמירה את בעיית הצפיפות, שבישראל רק תלך ותחמיר גם ככה.
Exacerbates the problem of overcrowding, which in Israel will only get worse anyway.
שכונה דומה שנותנת מוצר תכנוני דומה גם תייצר אוכלוסייה דומה.
A similar neighborhood that gives a similar planning product will also produce a similar population.
ואז האוכלוסייה הזאת תגדל את ילדיה ביחד, תזדקן ביחד ותמות ביחד.
Then this population will raise their children together, grow old together and die together.
ואז בעצם איפה הגיוון? איפה העניין?
And then basically where is the diversity? Where's the matter?
גיוון ומחשבה מחדש על המבנה הקלאסי של הדירה הישראלית העכשווית,
Diversification and rethinking of the classic structure of the contemporary Israeli apartment,
יכולים לשפר את איכות החיים שלנו מהרבה בחינות,
Can improve our quality of life in many ways,
בבית, בבניין, בשכונה, בעיר, ולבסוף במדינה כולה.
At home, in a building, in a neighborhood, in a city, and finally in the whole country.
