image

Videos, למה שכונות בישראל נראות אותו הדבר? | כאן סקרנים

למה שכונות בישראל נראות אותו הדבר? | כאן סקרנים

‫מזהים את השכונה הזאת מאיפשהו? ‫היא מוכרת לכם?

‫מה לגבי זאת?

‫מה עם זאת?

‫וזאת?

‫כן, מדובר בשכונות שונות שנמצאות ‫בערים שונות באזורים שונים של הארץ.

‫אפשר להמשיך עם עוד דוגמאות, ‫אבל... בשביל מה?

‫ראיתם אחת, ראיתם את כולן.

‫כי הרוב המוחלט של השכונות ‫שנבנו בישראל ב-30 השנים האחרונות

‫נראה בדיוק ככה. ‫אבל למה?

‫התשובה מסתתרת כאן, ‫בסלון של משפחת ישראלי.

‫יש כמה דברים בסיסיים ‫שמשותפים לכל השכונות שראינו.

‫הבניינים די רחוקים אחד מהשני,

‫וביניהם מפרידים שטחים נרחבים ‫שמשמשים לחניות או לגינות.

‫זה קצת כאילו לקחו ומתחו ‫את כל מה שנמצא בהן

‫כדי שלא ייגע אחד בשני.

‫אבל מה שקובע בעיקר את צורת השכונה ‫מתחיל דווקא מקנה מידה קטן בהרבה.

‫אנחנו מאוד עסוקים כל הזמן ‫בהגשמת חלום המרוץ אחר הדירה,

‫ואנחנו לא חושבים הרבה פעמים ‫שהדרישות הכי קטנות ויומיומיות שלנו,

‫של חנייה ושל אוורור ושל אור בדירה,

‫משפיעות בסופו של דבר ‫על סביבת המגורים שלנו.

‫זה מעין אפקט דומינו.

‫הדירה קובעת את צורת הבניין ‫והבניין קובע את צורת השכונה.

‫ובישראל מקובל לבנות דירות ‫בדרך מאוד מסוימת

‫שמבוססת על שני עקרונות מרכזיים.

‫הראשון, כיווני אוויר.

‫שוק הדיור הישראלי אובססיבי לכיווני אוויר.

‫מקובל למשל להניח שחדרי השירותים, ‫האמבטיה והמטבח

‫חייבים לקבל אוורור טבעי,

‫אחרת יהיו חמים מדי, ‫ייווצר בהם עובש או סתם ריח רע.

‫עוד דבר שמקובל הוא שהסלון פונה לנוף, ‫אפילו כשזה סתם כביש אפור ומשעמם.

‫וגם מרפסת, חייב מרפסת, ‫מה זאת אומרת, כל בית צריך.

‫בשוק הדיור הישראלי אין כל כך מקום ‫לחדשנות או לנטילת סיכונים,

‫כי מה יהיה כשנרצה למכור?

‫להרגלים האלה מצטרפים גם ‫אילוצים אמיתיים,

‫כמו הדרישה בחוק לבנות מרחב מוגן, ‫שמשמש בפועל כחדר לכל דבר,

‫וגם הוא בדרך כלל מוצמד לחזית, ‫כדי לקבל אוורור ואור.

‫אז סלון, ממ"ד וחדרי שירות מאווררים.

‫צריך חתיכת חזית ‫כדי להקיף את כל החללים האלה,

‫ותכף נראה איך מייצרים אותה.

‫אבל לפני כן, ‫הכלל השני בבניית דירות בישראל:

‫הפרדה בין חללים משותפים לפרטיים.

‫כמעט כל הדירות החדשות ‫מתחלקות בגדול לשניים.

‫החלק הראשון הוא החלל הציבורי.

‫הוא כולל בדרך כלל את הכניסה לבית, ‫את המטבח, את הסלון, את פינת האוכל,

‫ואין בו הפרדות פנימיות כל כך,

‫למעט איזה דלפק במטבח ‫או אי או איזו מחיצה.

‫ומתוך החלל הציבורי בדרך כלל יוצא ‫מסדרון שמוביל אל החדרים הפרטיים.

‫וכך נוצרה הדירה בעלת מבנה העץ ‫המוכר כל כך.

‫אפשר לראות את השוני מדירות ‫שנבנו למשל בשנות ה-30 וה-40

‫שבהן הסלון היה חדר נפרד וסגור,

‫או דירות מעגליות, שבהן חדר אחד ‫מוליך לשני, שגם היו נפוצות בעבר.

‫הסרת החלוקות הפנימיות ‫והפיכת המבנה לחלל פתוח אחד

‫נפוצה מאוד בעולם המערבי ‫אחרי מלחמת העולם השנייה.

‫היא נקראה "תוכנית חופשית",

‫והיא ביטאה ניסיון לבטל את ההיררכיה ‫בתוך משק הבית

‫ולצמצם את ההפרדה ‫על בסיס מעמד, מגדר וגיל.

‫באיחור מסוים, גרסה שלה ‫התגלגלה גם לדירה הישראלית העכשווית.

‫במקביל להרחבת החלל המרכזי ‫ולצמיחה במספר החדרים,

‫החדרים הפרטיים הפכו עם השנים ‫ליותר ויותר קטנים.

‫ועכשיו בואו נראה איך דירה טיפוסית ‫במבנה עץ

‫משפיעה על צורת הרחוב ‫ואפילו על השכונה.

‫הסלון, חדרי המגורים ושירותי חדר ההורים ‫משרטטים את קו החזית של הדירה.

‫המטבח, השירותים ולעיתים גם עוד חדר ‫יפנו לחלק הפנימי של הבניין.

‫אבל, כאמור, גם את החלק הזה ‫נהוג להשאיר חשוף

‫כדי לאפשר את אותו כיוון אוויר נוסף, איך?

‫הבניין בעצם נאכל מבפנים, כדי להותיר ‫את חלקהּ האחורי של הדירה פתוח.

‫את התוצאה נכפיל בארבע דירות ‫שניצבות כמראה אחת מול השנייה,

‫את קומת המגורים שהתקבלה ‫נכפיל במספר מפלסים

‫וכך יתקבל בניין בצורת H.

‫זה בדיוק ה-H שאנחנו מדברים עליו.

‫הבניין אכול, ‫כדי לאפשר עוד חלונות, עוד כיווני אוויר.

‫זה בדיוק מה שתיארנו, צורת H.

‫נוסיף לכל זה את העובדה שבישראל ‫אין מספיק שטחים עירוניים פנויים,

‫בטח שלא במרכז, ‫אז כל הבנייה הזאת נעשית לגובה.

‫העניין הוא שמגדלים צריכים מרווח סביבם.

‫החוק קובע שצריך להיות מרחק ‫של שישה מטרים לפחות מבניין לבניין.

‫ובגלל שגרים בהם הרבה אנשים, ‫גם צריך לבנות להם חניות.

‫התוצאה היא שכל בניין מתרחק מאוד ‫מהרחוב ומהבניינים השכנים,

‫וזה אומר שכל השכונה נאלצת ‫להתרחב ולהתרחב ולהתרחב.

‫ככה נוצרת עדיפות, שלא לומר הכרח,

‫לבנות את הבניינים האלה בשולי העיר, ‫הרחק מהמרכז,

‫איפה שיש הרבה קרקעות פנויות.

‫אבל יש עוד כמה סיבות לכך שדווקא ‫הבנייה הזאת השתמרה לאורך השנים.

‫בישראל שיעור הילודה ‫הוא הגבוה ביותר ב-OECD

‫וכבר היום היא אחת המדינות ‫הכי צפופות בעולם.

‫זה אומר ששוק הדיור הישראלי נמצא ‫במחסור קבוע של דירות

‫וזה רק ילך ויחמיר.

‫לפי אומדן שערכה המועצה ‫הלאומית לכלכלה בשנת 2015,

‫נדרשות בישראל ‫כמיליון וחצי יחידות דיור חדשות

‫כדי לתת מענה לצורכי ‫גידול האוכלוסייה עד 2040.

‫כשבונים בהיקפים גדולים מאוד,

‫הרבה יותר משתלם וגם הרבה יותר קל ‫לעשות קופי פייסט

‫גם ברמת הדירה וגם ברמת הבניין.

‫התוצאה של הקופי פייסט הזה ‫היא דירות וסביבות מגורים

‫שמתאימות למה שאנחנו מדמיינים ‫כמשפחת ישראלי:

‫אבא, אימא ושלושה ילדים. ‫וזה ממש לא כולם.

‫המדינה מוכרת ליזמים קרקעות ענק ‫בשולי הערים, כדי שיבנו באופן מרוכז.

‫היזמים מתכננים שכונות שלמות,

‫והם עושים את זה בפרקי זמן מינימליים ‫ובעלות יחסית נמוכה,

‫מיתרונות הסטנדרטיזציה.

‫מה גם שנחסך הצורך ‫לשפר תשתיות קיימות,

‫לקבל הסכמות של השכנים, ועוד ועוד.

‫זה מצב הפוך מאשר בעבר,

‫אז לכל יזם הייתה קרקע קטנה, ‫הוא היה בונה עליה בעצמו

‫וכך התקבל מגוון של בניינים ‫שכל אחד היה שונה משכנו.

‫היום הכול קורה בענק.

‫רשות מקרקעי ישראל, ‫שאחראית על רוב התכנון,

‫משווקת קרקעות בהיקף עצום, ‫לפעמים אפילו 4,000 יחידות דיור,

‫ויש רק חברות בודדות שיכולות ‫להתחרות על מכרז בסדר גודל כזה.

‫בשלב הבא הן עושות תכנון אחיד ‫לכל השטח.

‫ותכל'ס, זה לא כזה מפליא שהשכונות ‫האלה היו ונשארו כל כך פופולריות.

‫אחרי הכול, הן מציעות רמת חיים גבוהה.

‫דירה שקטה ומרווחת, מדשאות, לובי ‫וגני שעשועים.

‫אבל רמת חיים ואיכות חיים ‫זה לא אותו דבר.

‫המרחק של השכונות האלה ‫ממרכזי הערים

‫והמרחקים הגדולים בתוך השכונות עצמן

‫גורמים לכך שזה יהיה כמעט בלתי אפשרי ‫להתנייד בהן ללא רכב.

‫וזה משפיע לא רק על דרכי הגישה ‫לשכונות,

‫שבדרך כלל סובלות מפקקים ‫בשעות העומס,

‫אלא גם על הרחובות הפנימיים עצמם.

‫יש נטייה לחסוך בדרכים ‫כי זה עולה הרבה כסף,

‫ובגלל שיש מעט דרכים,

‫לוקחים איזה כביש אחד ועושים אותו ‫מאוד מאוד רחב ומנופח.

‫זה יוצר מקום שאי אפשר לחצות, ‫אפשר לנסוע מהר,

‫וזה מקום לא נעים ‫שבו לא מתפתחים חיים אורבניים.

‫השילוב הזה בין רחוב ראשי רחב מדי ‫לבין רחובות משניים צרים מדי

‫פוגע באפשרות שעם הזמן ‫יתפתח מרקם עירוני,

‫כזה שאנחנו מכירים ‫ממרכזי הערים הישראליות הגדולות

‫שרובן נבנו בתקופת המנדט.

‫עכשיו, זה לא בהכרח דבר רע,

‫אבל זה גם לא מאפשר ליהנות ‫מהרבה מהיתרונות שיש לעיר להציע.

‫המרקמים האורבניים בארץ ובעולם

‫בנויים בפועל על רשת צפופה ‫של רחובות קטנים,

‫שבתוכם יש רחובות בינוניים דו-סטריים ‫שמשמשים גם לתחבורה ציבורית.

‫להולך רגל הרשת הזו הצפופה ‫מייצרת הרבה אופציות.

‫בשכונות החדשות בישראל ‫אין רשתות ודרכים צפופות.

‫זה קורה בעיקר בגלל המרחק ‫של בנייני ה-H מהרחוב,

‫שנוצר בגלל הרצון הבלתי מתפשר ‫לאור ולאוורור,

‫וזה מחסל כמעט כל אפשרות ‫ליצירת מסחר בקומת הקרקע.

‫והתוצאה של זה היא צמצום ‫כמעט לאפס של עירוב שימושים.

‫שזה שם לא מאוד אטרקטיבי ‫למשהו מה זה חשוב.

‫מישהו רוצה קפה? ‫קפה?

‫תדמייני שאת גרה בשכונה עירונית מצויה,

‫את קמה בבוקר והולכת למטבח ‫להכין לעצמך קפה.

‫אך אבוי! ‫נגמר לך הקפה.

‫את יורדת מהבית, הולכת עד קצה הרחוב,

‫נכנסת לבית הקפה הקרוב ‫וקונה את הפולים האהובים עלייך,

‫רק שפתאום את מגלה ‫שיש תקלה באשראי

‫והבוקר הם מקבלים רק מזומן.

‫את חוצה רגע את הכביש ‫והולכת לכספומט הקרוב.

‫וחוזרת שמחה ומאושרת עם מזומנים ביד ‫לקנות את הפולים שלך.

‫זה בגדול "עירוב שימושים".

‫כשאותה הקרקע משמשת למגורים, ‫לבילוי, למסחר ולעבודה.

‫שזה כל מה שבני אנוש עושים, בגדול.

‫בעיר. ‫-בעיר.

‫בשכונה הישראלית החדשה, ‫כמו שאפשר לראות ממש כאן,

‫כל זה לא מתאפשר.

‫המרחק בין פתח הבניין לרחוב מונע, ‫באופן מעשי,

‫את האפשרות ליצור מסחר ‫בקומת הקרקע.

‫וכשאין מסחר, אין עירוב שימושים.

‫אתה צריך משהו? ‫תיכנס לאוטו.

‫בסופו של יום, טוענים הרבה אדריכלים ‫ומתכנני ערים שדיברנו איתם,

‫היתרון של אופן התכנון האחיד הזה ‫הוא גם החיסרון שלו.

‫כמו הרבה מנגנונים אחרים בישראל, ‫הוא פשוט מניח, בהכללה די גסה,

‫טיפוס אחד בלבד של המשפחה הישראלית.

‫מחקר שנערך ממש לאחרונה ‫על ידי חברת "אביב"

‫מצא שבישראל 47 אחוזים ממשקי הבית ‫הם של עד שני אנשים,

‫בעוד שהיצע הדירות הקטנות ‫שמיועדות להם, עד שלושה חדרים,

‫הוא 27 אחוזים.

‫זה אומר שהרבה אנשים משלמים המון ‫על משהו שהם בכלל לא רוצים או צריכים.

‫זה לא רק על מחיר הדירה, ‫אלא גם על האחזקה שלה.

‫והעובדה שהם גרים ‫בדירות גדולות שלא לצורך,

‫מחמירה את בעיית הצפיפות, ‫שבישראל רק תלך ותחמיר גם ככה.

‫שכונה דומה שנותנת מוצר תכנוני דומה ‫גם תייצר אוכלוסייה דומה.

‫ואז האוכלוסייה הזאת תגדל את ‫ילדיה ביחד, תזדקן ביחד ותמות ביחד.

‫ואז בעצם איפה הגיוון? ‫איפה העניין?

‫גיוון ומחשבה מחדש על המבנה הקלאסי ‫של הדירה הישראלית העכשווית,

‫יכולים לשפר את איכות החיים שלנו ‫מהרבה בחינות,

‫בבית, בבניין, בשכונה, בעיר, ‫ולבסוף במדינה כולה.



Want to learn a language?


Learn from this text and thousands like it on LingQ.

  • A vast library of audio lessons, all with matching text
  • Revolutionary learning tools
  • A global, interactive learning community.

Language learning online @ LingQ

למה שכונות בישראל נראות אותו הדבר? Why do neighborhoods in Israel look the same? Чому квартали в Ізраїлі виглядають однаково? | כאן סקרנים | Here curious | Тут цікаво

‫מזהים את השכונה הזאת מאיפשהו? ‫היא מוכרת לכם? Recognize this neighborhood from somewhere? Does she sell to you? Впізнаєте цей район звідкись? Вона вам продає?

‫מה לגבי זאת? What about that? Що на рахунок того?

‫מה עם זאת? What about that?

‫וזאת? And that?

‫כן, מדובר בשכונות שונות שנמצאות ‫בערים שונות באזורים שונים של הארץ. Yes, these are different neighborhoods that are in different cities in different parts of the country.

‫אפשר להמשיך עם עוד דוגמאות, ‫אבל... בשביל מה? It is possible to continue with more examples, but ... for what?

‫ראיתם אחת, ראיתם את כולן. You saw one, you saw them all.

‫כי הרוב המוחלט של השכונות ‫שנבנו בישראל ב-30 השנים האחרונות Because the vast majority of neighborhoods built in Israel in the last 30 years

‫נראה בדיוק ככה. ‫אבל למה? It looks exactly like this. but why?

‫התשובה מסתתרת כאן, ‫בסלון של משפחת ישראלי. The answer is hidden here, in the living room of an Israeli family.

‫יש כמה דברים בסיסיים ‫שמשותפים לכל השכונות שראינו. There are some basic things that are common to all the neighborhoods we have seen.

‫הבניינים די רחוקים אחד מהשני, The buildings are quite far from each other,

‫וביניהם מפרידים שטחים נרחבים ‫שמשמשים לחניות או לגינות. They are separated by extensive areas that are used for parking or gardens.

‫זה קצת כאילו לקחו ומתחו ‫את כל מה שנמצא בהן It's a bit like taking and stretching everything in them

‫כדי שלא ייגע אחד בשני. So as not to touch each other.

‫אבל מה שקובע בעיקר את צורת השכונה ‫מתחיל דווקא מקנה מידה קטן בהרבה. But what mainly determines the shape of the neighborhood actually starts from a much smaller scale.

‫אנחנו מאוד עסוקים כל הזמן ‫בהגשמת חלום המרוץ אחר הדירה, We are very busy all the time in fulfilling the dream of racing for the apartment,

‫ואנחנו לא חושבים הרבה פעמים ‫שהדרישות הכי קטנות ויומיומיות שלנו, And we do not often think that our smallest and most mundane requirements,

‫של חנייה ושל אוורור ושל אור בדירה, Of parking and of ventilation and of light in the apartment,

‫משפיעות בסופו של דבר ‫על סביבת המגורים שלנו. Ultimately affect our living environment.

‫זה מעין אפקט דומינו. It's a kind of domino effect.

‫הדירה קובעת את צורת הבניין ‫והבניין קובע את צורת השכונה. The apartment determines the shape of the building and the building determines the shape of the neighborhood.

‫ובישראל מקובל לבנות דירות ‫בדרך מאוד מסוימת And in Israel it is customary to build apartments in a very specific way

‫שמבוססת על שני עקרונות מרכזיים. Which is based on two main principles.

‫הראשון, כיווני אוויר. First, air directions.

‫שוק הדיור הישראלי אובססיבי לכיווני אוויר. The Israeli housing market is obsessed with air directions.

‫מקובל למשל להניח שחדרי השירותים, ‫האמבטיה והמטבח It is common, for example, to assume that the toilets, bathrooms and kitchens

‫חייבים לקבל אוורור טבעי,

‫אחרת יהיו חמים מדי, ‫ייווצר בהם עובש או סתם ריח רע. Otherwise they will be too hot, mold or just a bad smell will form in them.

‫עוד דבר שמקובל הוא שהסלון פונה לנוף, ‫אפילו כשזה סתם כביש אפור ומשעמם. Another common thing is that the living room faces the view, even when it's just a dull gray road.

‫וגם מרפסת, חייב מרפסת, ‫מה זאת אומרת, כל בית צריך. And a balcony, must have a balcony, what do you mean, every house needs.

‫בשוק הדיור הישראלי אין כל כך מקום ‫לחדשנות או לנטילת סיכונים, In the Israeli housing market, there is not much room for innovation or risk-taking,

‫כי מה יהיה כשנרצה למכור? Because what will happen when we want to sell?

‫להרגלים האלה מצטרפים גם ‫אילוצים אמיתיים, These habits are joined by real constraints,

‫כמו הדרישה בחוק לבנות מרחב מוגן, ‫שמשמש בפועל כחדר לכל דבר, Like the requirement in law to build a protected space, which is actually used as a room for everything,

‫וגם הוא בדרך כלל מוצמד לחזית, ‫כדי לקבל אוורור ואור. And it too is usually attached to the front, to get ventilation and light.

‫אז סלון, ממ"ד וחדרי שירות מאווררים. So living room, storage room and ventilated utility rooms.

‫צריך חתיכת חזית ‫כדי להקיף את כל החללים האלה, Need a front piece to encircle all of these spaces,

‫ותכף נראה איך מייצרים אותה. And soon we will see how it is produced.

‫אבל לפני כן, ‫הכלל השני בבניית דירות בישראל:

‫הפרדה בין חללים משותפים לפרטיים. Separation between common and private spaces.

‫כמעט כל הדירות החדשות ‫מתחלקות בגדול לשניים. Almost all the new apartments are roughly divided into two.

‫החלק הראשון הוא החלל הציבורי. The first part is the public space.

‫הוא כולל בדרך כלל את הכניסה לבית, ‫את המטבח, את הסלון, את פינת האוכל, It usually includes the entrance to the house, the kitchen, the living room, the dining area,

‫ואין בו הפרדות פנימיות כל כך, And it does not have such internal separations,

‫למעט איזה דלפק במטבח ‫או אי או איזו מחיצה. Except for some kitchen counter or island or partition.

‫ומתוך החלל הציבורי בדרך כלל יוצא ‫מסדרון שמוביל אל החדרים הפרטיים. And out of the public space usually emerges a corridor leading to the private rooms.

‫וכך נוצרה הדירה בעלת מבנה העץ ‫המוכר כל כך. And so the apartment with the familiar wooden structure was created.

‫אפשר לראות את השוני מדירות ‫שנבנו למשל בשנות ה-30 וה-40 You can see the difference from apartments built, for example, in the 1930s and 1940s

‫שבהן הסלון היה חדר נפרד וסגור, Where the living room was a separate and closed room,

‫או דירות מעגליות, שבהן חדר אחד ‫מוליך לשני, שגם היו נפוצות בעבר. Or circular apartments, in which one room leads to another, which were also common in the past.

‫הסרת החלוקות הפנימיות ‫והפיכת המבנה לחלל פתוח אחד Removing the internal partitions and turning the building into one open space

‫נפוצה מאוד בעולם המערבי ‫אחרי מלחמת העולם השנייה. Very common in the Western world after World War II.

‫היא נקראה "תוכנית חופשית", It was called the "Free Plan",

‫והיא ביטאה ניסיון לבטל את ההיררכיה ‫בתוך משק הבית And she expressed an attempt to abolish the hierarchy within the household

‫ולצמצם את ההפרדה ‫על בסיס מעמד, מגדר וגיל. And reduce segregation on the basis of class, gender, and age.

‫באיחור מסוים, גרסה שלה ‫התגלגלה גם לדירה הישראלית העכשווית. Somewhat belatedly, her version also rolled into the contemporary Israeli apartment.

‫במקביל להרחבת החלל המרכזי ‫ולצמיחה במספר החדרים, Simultaneously with the expansion of the central space and the growth in the number of rooms,

‫החדרים הפרטיים הפכו עם השנים ‫ליותר ויותר קטנים. The private rooms have become smaller and smaller over the years.

‫ועכשיו בואו נראה איך דירה טיפוסית ‫במבנה עץ And now let's see how a typical apartment in a wooden structure

‫משפיעה על צורת הרחוב ‫ואפילו על השכונה.

‫הסלון, חדרי המגורים ושירותי חדר ההורים ‫משרטטים את קו החזית של הדירה. The living room, living rooms and master bedroom services delineate the front line of the apartment.

‫המטבח, השירותים ולעיתים גם עוד חדר ‫יפנו לחלק הפנימי של הבניין. The kitchen, bathroom and sometimes even another room will face the interior of the building.

‫אבל, כאמור, גם את החלק הזה ‫נהוג להשאיר חשוף But, as mentioned, even this part is usually left exposed

‫כדי לאפשר את אותו כיוון אוויר נוסף, איך? To allow the same additional air direction, how?

‫הבניין בעצם נאכל מבפנים, כדי להותיר ‫את חלקהּ האחורי של הדירה פתוח. The building was actually eaten from the inside, to leave the back of the apartment open.

‫את התוצאה נכפיל בארבע דירות ‫שניצבות כמראה אחת מול השנייה, We will multiply the result by four apartments facing each other,

‫את קומת המגורים שהתקבלה ‫נכפיל במספר מפלסים We will double the resulting living floor on several levels

‫וכך יתקבל בניין בצורת H.

‫זה בדיוק ה-H שאנחנו מדברים עליו.

‫הבניין אכול, ‫כדי לאפשר עוד חלונות, עוד כיווני אוויר. The building is corroded, to allow for more windows, more air directions.

‫זה בדיוק מה שתיארנו, צורת H. This is exactly what we described, shape H.

‫נוסיף לכל זה את העובדה שבישראל ‫אין מספיק שטחים עירוניים פנויים, Add to all this the fact that in Israel there are not enough free urban areas,

‫בטח שלא במרכז, ‫אז כל הבנייה הזאת נעשית לגובה. Certainly not in the center, so all this construction is done to height.

‫העניין הוא שמגדלים צריכים מרווח סביבם. The thing is, growers need space around them.

‫החוק קובע שצריך להיות מרחק ‫של שישה מטרים לפחות מבניין לבניין. The law states that there should be a distance of at least six meters from building to building.

‫ובגלל שגרים בהם הרבה אנשים, ‫גם צריך לבנות להם חניות. And because a lot of people live in them, parking lots also need to be built for them.

‫התוצאה היא שכל בניין מתרחק מאוד ‫מהרחוב ומהבניינים השכנים, The result is that every building is very far away from the street and the neighboring buildings,

‫וזה אומר שכל השכונה נאלצת ‫להתרחב ולהתרחב ולהתרחב. And that means the whole neighborhood is forced to expand and expand and expand.

‫ככה נוצרת עדיפות, שלא לומר הכרח, This is how priority is created, not to mention necessity,

‫לבנות את הבניינים האלה בשולי העיר, ‫הרחק מהמרכז, Build these buildings on the outskirts of the city, away from the center,

‫איפה שיש הרבה קרקעות פנויות. Where there is a lot of vacant land.

‫אבל יש עוד כמה סיבות לכך שדווקא ‫הבנייה הזאת השתמרה לאורך השנים. But there are several other reasons why precisely this construction has been preserved over the years.

‫בישראל שיעור הילודה ‫הוא הגבוה ביותר ב-OECD In Israel, the birth rate is the highest in the OECD

‫וכבר היום היא אחת המדינות ‫הכי צפופות בעולם. And already today it is one of the most crowded countries in the world.

‫זה אומר ששוק הדיור הישראלי נמצא ‫במחסור קבוע של דירות This means that the Israeli housing market is in a constant shortage of apartments

‫וזה רק ילך ויחמיר. And it will only get worse.

‫לפי אומדן שערכה המועצה ‫הלאומית לכלכלה בשנת 2015, According to an estimate made by the National Economic Council in 2015,

‫נדרשות בישראל ‫כמיליון וחצי יחידות דיור חדשות About 1.5 million new housing units are needed in Israel

‫כדי לתת מענה לצורכי ‫גידול האוכלוסייה עד 2040. To address the needs of population growth by 2040.

‫כשבונים בהיקפים גדולים מאוד, When building on a very large scale,

‫הרבה יותר משתלם וגם הרבה יותר קל ‫לעשות קופי פייסט Much more lucrative and also much easier to make a coffee party

‫גם ברמת הדירה וגם ברמת הבניין. Both at the apartment level and at the building level.

‫התוצאה של הקופי פייסט הזה ‫היא דירות וסביבות מגורים The result of this coffee party is apartments and living environments

‫שמתאימות למה שאנחנו מדמיינים ‫כמשפחת ישראלי: That fit what we imagine as an Israeli family:

‫אבא, אימא ושלושה ילדים. ‫וזה ממש לא כולם. Father, mother and three children. And it's really not everyone.

‫המדינה מוכרת ליזמים קרקעות ענק ‫בשולי הערים, כדי שיבנו באופן מרוכז. The state sells to developers huge lands on the outskirts of cities, so that they can be built in a concentrated manner.

‫היזמים מתכננים שכונות שלמות,

‫והם עושים את זה בפרקי זמן מינימליים ‫ובעלות יחסית נמוכה, And they do it in minimal time and at a relatively low cost,

‫מיתרונות הסטנדרטיזציה. The benefits of standardization.

‫מה גם שנחסך הצורך ‫לשפר תשתיות קיימות, What is also saved is the need to improve existing infrastructure,

‫לקבל הסכמות של השכנים, ועוד ועוד. Get consent from neighbors, and more and more.

‫זה מצב הפוך מאשר בעבר, It's the opposite situation than before,

‫אז לכל יזם הייתה קרקע קטנה, ‫הוא היה בונה עליה בעצמו So every entrepreneur had a little land, he would build on it himself

‫וכך התקבל מגוון של בניינים ‫שכל אחד היה שונה משכנו. And so a variety of buildings were obtained that were each different from ours.

‫היום הכול קורה בענק. Today everything is happening in a huge way.

‫רשות מקרקעי ישראל, ‫שאחראית על רוב התכנון, The Israel Land Authority, which is responsible for most of the planning,

‫משווקת קרקעות בהיקף עצום, ‫לפעמים אפילו 4,000 יחידות דיור, Markets land on a huge scale, sometimes even 4,000 housing units,

‫ויש רק חברות בודדות שיכולות ‫להתחרות על מכרז בסדר גודל כזה. And there are only a few companies that can compete for a tender of this magnitude.

‫בשלב הבא הן עושות תכנון אחיד ‫לכל השטח. Next they make a uniform design for the whole area.

‫ותכל'ס, זה לא כזה מפליא שהשכונות ‫האלה היו ונשארו כל כך פופולריות. And take it for granted, it's not so amazing that these neighborhoods were and remain so popular.

‫אחרי הכול, הן מציעות רמת חיים גבוהה. After all, they offer a high standard of living.

‫דירה שקטה ומרווחת, מדשאות, לובי ‫וגני שעשועים. Quiet and spacious apartment, lawns, lobby and playgrounds.

‫אבל רמת חיים ואיכות חיים ‫זה לא אותו דבר. But standard of living and quality of life are not the same thing.

‫המרחק של השכונות האלה ‫ממרכזי הערים The distance of these neighborhoods from the city centers

‫והמרחקים הגדולים בתוך השכונות עצמן And the great distances within the neighborhoods themselves

‫גורמים לכך שזה יהיה כמעט בלתי אפשרי ‫להתנייד בהן ללא רכב. Makes it almost impossible to get around without a car.

‫וזה משפיע לא רק על דרכי הגישה ‫לשכונות, And it affects not only the ways of accessing neighborhoods,

‫שבדרך כלל סובלות מפקקים ‫בשעות העומס, Which usually suffer from traffic jams during rush hour,

‫אלא גם על הרחובות הפנימיים עצמם. But also on the inner streets themselves.

‫יש נטייה לחסוך בדרכים ‫כי זה עולה הרבה כסף, There is a tendency to save on roads because it costs a lot of money,

‫ובגלל שיש מעט דרכים, And because there are few ways,

‫לוקחים איזה כביש אחד ועושים אותו ‫מאוד מאוד רחב ומנופח. Take some one road and make it very very wide and inflated.

‫זה יוצר מקום שאי אפשר לחצות, ‫אפשר לנסוע מהר, It creates a place that can not be crossed, can be traveled fast,

‫וזה מקום לא נעים ‫שבו לא מתפתחים חיים אורבניים. And it's an unpleasant place where urban life does not develop.

‫השילוב הזה בין רחוב ראשי רחב מדי ‫לבין רחובות משניים צרים מדי This combination of a main street is too wide and secondary streets are too narrow

‫פוגע באפשרות שעם הזמן ‫יתפתח מרקם עירוני, Impairs the possibility that over time an urban fabric will develop,

‫כזה שאנחנו מכירים ‫ממרכזי הערים הישראליות הגדולות One that we know from the centers of the major Israeli cities

‫שרובן נבנו בתקופת המנדט. Most of which were built during the Mandate.

‫עכשיו, זה לא בהכרח דבר רע, Now, that's not necessarily a bad thing,

‫אבל זה גם לא מאפשר ליהנות ‫מהרבה מהיתרונות שיש לעיר להציע. But it also does not allow to enjoy many of the benefits that the city has to offer.

‫המרקמים האורבניים בארץ ובעולם The urban textures in Israel and around the world

‫בנויים בפועל על רשת צפופה ‫של רחובות קטנים, Actually built on a dense network of small streets,

‫שבתוכם יש רחובות בינוניים דו-סטריים ‫שמשמשים גם לתחבורה ציבורית. Within which there are medium-sized two-way streets that are also used for public transportation.

‫להולך רגל הרשת הזו הצפופה ‫מייצרת הרבה אופציות. For pedestrians this crowded network produces a lot of options.

‫בשכונות החדשות בישראל ‫אין רשתות ודרכים צפופות. The new neighborhoods in Israel do not have crowded networks and roads.

‫זה קורה בעיקר בגלל המרחק ‫של בנייני ה-H מהרחוב, This happens mainly because of the distance of the H buildings from the street,

‫שנוצר בגלל הרצון הבלתי מתפשר ‫לאור ולאוורור,

‫וזה מחסל כמעט כל אפשרות ‫ליצירת מסחר בקומת הקרקע. And that eliminates almost any possibility of creating a trade on the ground floor.

‫והתוצאה של זה היא צמצום ‫כמעט לאפס של עירוב שימושים. And the result of this is an almost zero reduction of the mix of uses.

‫שזה שם לא מאוד אטרקטיבי ‫למשהו מה זה חשוב. That it's not a very attractive name for something that matters.

‫מישהו רוצה קפה? ‫קפה?

‫תדמייני שאת גרה בשכונה עירונית מצויה, Imagine that you live in an urban neighborhood,

‫את קמה בבוקר והולכת למטבח ‫להכין לעצמך קפה. You get up in the morning and go to the kitchen to make yourself coffee.

‫אך אבוי! ‫נגמר לך הקפה. But alas! You're out of coffee.

‫את יורדת מהבית, הולכת עד קצה הרחוב, You get out of the house, walk to the end of the street,

‫נכנסת לבית הקפה הקרוב ‫וקונה את הפולים האהובים עלייך, You walk into the nearest cafe and buy your favorite beans,

‫רק שפתאום את מגלה ‫שיש תקלה באשראי Only suddenly you find out there is a credit crunch

‫והבוקר הם מקבלים רק מזומן. And this morning they only get cash.

‫את חוצה רגע את הכביש ‫והולכת לכספומט הקרוב. You cross the road for a moment and go to the nearest ATM.

‫וחוזרת שמחה ומאושרת עם מזומנים ביד ‫לקנות את הפולים שלך. And returns happy and happy with cash in hand to buy your beans.

‫זה בגדול "עירוב שימושים". It's largely a "mix of uses."

‫כשאותה הקרקע משמשת למגורים, ‫לבילוי, למסחר ולעבודה. When the same land is used for residence, recreation, commerce and work.

‫שזה כל מה שבני אנוש עושים, בגדול. That's all that humans do, by and large.

‫בעיר. ‫-בעיר.

‫בשכונה הישראלית החדשה, ‫כמו שאפשר לראות ממש כאן, In the new Israeli neighborhood, as can be seen right here,

‫כל זה לא מתאפשר.

‫המרחק בין פתח הבניין לרחוב מונע, ‫באופן מעשי, The distance between the building entrance and the street prevents, in practice,

‫את האפשרות ליצור מסחר ‫בקומת הקרקע. The possibility of creating a trade on the ground floor.

‫וכשאין מסחר, אין עירוב שימושים. And when there is no trade, there is no mixing of uses.

‫אתה צריך משהו? ‫תיכנס לאוטו.

‫בסופו של יום, טוענים הרבה אדריכלים ‫ומתכנני ערים שדיברנו איתם, At the end of the day, many architects and city planners we spoke to claim,

‫היתרון של אופן התכנון האחיד הזה ‫הוא גם החיסרון שלו. The advantage of this uniform design method is also its disadvantage.

‫כמו הרבה מנגנונים אחרים בישראל, ‫הוא פשוט מניח, בהכללה די גסה, Like many other mechanisms in Israel, he simply assumes, in a rather crude generalization,

‫טיפוס אחד בלבד של המשפחה הישראלית. Only one type of Israeli family.

‫מחקר שנערך ממש לאחרונה ‫על ידי חברת "אביב" A study conducted very recently by the "Aviv" company

‫מצא שבישראל 47 אחוזים ממשקי הבית ‫הם של עד שני אנשים, Find that in Israel 47 percent of households are up to two people,

‫בעוד שהיצע הדירות הקטנות ‫שמיועדות להם, עד שלושה חדרים, While the supply of small apartments intended for them, up to three rooms,

‫הוא 27 אחוזים.

‫זה אומר שהרבה אנשים משלמים המון ‫על משהו שהם בכלל לא רוצים או צריכים. This means that many people pay a lot for something they do not want or need at all.

‫זה לא רק על מחיר הדירה, ‫אלא גם על האחזקה שלה. It is not only about the price of the apartment, but also about its maintenance.

‫והעובדה שהם גרים ‫בדירות גדולות שלא לצורך,

‫מחמירה את בעיית הצפיפות, ‫שבישראל רק תלך ותחמיר גם ככה. Exacerbates the problem of overcrowding, which in Israel will only get worse anyway.

‫שכונה דומה שנותנת מוצר תכנוני דומה ‫גם תייצר אוכלוסייה דומה. A similar neighborhood that gives a similar planning product will also produce a similar population.

‫ואז האוכלוסייה הזאת תגדל את ‫ילדיה ביחד, תזדקן ביחד ותמות ביחד. Then this population will raise their children together, grow old together and die together.

‫ואז בעצם איפה הגיוון? ‫איפה העניין? And then basically where is the diversity? Where's the matter?

‫גיוון ומחשבה מחדש על המבנה הקלאסי ‫של הדירה הישראלית העכשווית, Diversification and rethinking of the classic structure of the contemporary Israeli apartment,

‫יכולים לשפר את איכות החיים שלנו ‫מהרבה בחינות, Can improve our quality of life in many ways,

‫בבית, בבניין, בשכונה, בעיר, ‫ולבסוף במדינה כולה. At home, in a building, in a neighborhood, in a city, and finally in the whole country.

×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.