image

Psalms, תהילים פרק קיט Psalms Chapter 119

תהילים פרק קיט Psalms Chapter 119

א אשרי תמימי-דרך-- ההלכים, בתורת יהוה.

ב אשרי, נצרי עדתיו; בכל-לב ידרשוהו. ג אף, לא-פעלו עולה; בדרכיו הלכו. ד אתה, צויתה פקדיך-- לשמר מאד. ה אחלי, יכנו דרכי-- לשמר חקיך. ו אז לא-אבוש-- בהביטי, אל-כל-מצותיך. ז אודך, בישר לבב-- בלמדי, משפטי צדקך. ח את-חקיך אשמר; אל-תעזבני עד-מאד. ט במה יזכה-נער, את-ארחו-- לשמר, כדברך.

י בכל-לבי דרשתיך; אל-תשגני, ממצותיך. יא בלבי, צפנתי אמרתך-- למען, לא אחטא-לך. יב ברוך אתה יהוה-- למדני חקיך. יג בשפתי ספרתי-- כל, משפטי-פיך. יד בדרך עדותיך ששתי-- כעל כל-הון. טו בפקודיך אשיחה; ואביטה, ארחתיך. טז בחקתיך אשתעשע; לא אשכח דברך. יז גמל על-עבדך אחיה; ואשמרה דברך.

יח גל-עיני ואביטה-- נפלאות, מתורתך. יט גר אנכי בארץ; אל-תסתר ממני, מצותיך. כ גרסה נפשי לתאבה-- אל-משפטיך בכל-עת. כא גערת, זדים ארורים-- השגים, ממצותיך. כב גל מעלי, חרפה ובוז: כי עדתיך נצרתי. כג גם ישבו שרים, בי נדברו-- עבדך, ישיח בחקיך. כד גם-עדתיך, שעשעי-- אנשי עצתי. כה דבקה לעפר נפשי; חיני, כדברך.

כו דרכי ספרתי, ותענני; למדני חקיך. כז דרך-פקודיך הבינני; ואשיחה, בנפלאותיך. כח דלפה נפשי, מתוגה; קימני, כדברך. כט דרך-שקר, הסר ממני; ותורתך חנני. ל דרך-אמונה בחרתי; משפטיך שויתי. לא דבקתי בעדותיך; יהוה, אל-תבישני. לב דרך-מצותיך ארוץ: כי תרחיב לבי. לג הורני יהוה, דרך חקיך; ואצרנה עקב.

לד הבינני, ואצרה תורתך; ואשמרנה בכל-לב. לה הדריכני, בנתיב מצותיך: כי-בו חפצתי. לו הט-לבי, אל-עדותיך; ואל אל-בצע. לז העבר עיני, מראות שוא; בדרכך חיני. לח הקם לעבדך, אמרתך-- אשר, ליראתך. לט העבר חרפתי, אשר יגרתי: כי משפטיך טובים. מ הנה, תאבתי לפקדיך; בצדקתך חיני. מא ויבאני חסדך יהוה; תשועתך, כאמרתך.

מב ואענה חרפי דבר: כי-בטחתי, בדברך. מג ואל-תצל מפי דבר-אמת עד-מאד: כי למשפטך, יחלתי. מד ואשמרה תורתך תמיד-- לעולם ועד. מה ואתהלכה ברחבה: כי פקדיך דרשתי. מו ואדברה בעדתיך, נגד מלכים; ולא אבוש. מז ואשתעשע במצותיך, אשר אהבתי. מח ואשא-כפי--אל-מצותיך, אשר אהבתי; ואשיחה בחקיך. מט זכר-דבר, לעבדך-- על, אשר יחלתני.

נ זאת נחמתי בעניי: כי אמרתך חיתני. נא זדים, הליצני עד-מאד; מתורתך, לא נטיתי. נב זכרתי משפטיך מעולם יהוה; ואתנחם. נג זלעפה אחזתני, מרשעים-- עזבי, תורתך. נד זמרות, היו-לי חקיך-- בבית מגורי. נה זכרתי בלילה שמך יהוה; ואשמרה, תורתך. נו זאת היתה-לי: כי פקדיך נצרתי. נז חלקי יהוה אמרתי-- לשמר דבריך.

נח חליתי פניך בכל-לב; חנני, כאמרתך. נט חשבתי דרכי; ואשיבה רגלי, אל-עדתיך. ס חשתי, ולא התמהמהתי-- לשמר, מצותיך. סא חבלי רשעים עודני; תורתך, לא שכחתי. סב חצות-לילה--אקום, להודות לך: על, משפטי צדקך. סג חבר אני, לכל-אשר יראוך; ולשמרי, פקודיך. סד חסדך יהוה, מלאה הארץ; חקיך למדני. סה טוב, עשית עם-עבדך-- יהוה, כדברך.

סו טוב טעם ודעת למדני: כי במצותיך האמנתי. סז טרם אענה, אני שגג; ועתה, אמרתך שמרתי. סח טוב-אתה ומטיב; למדני חקיך. סט טפלו עלי שקר זדים; אני, בכל-לב אצר פקודיך. ע טפש כחלב לבם; אני, תורתך שעשעתי. עא טוב-לי כי-עניתי-- למען, אלמד חקיך. עב טוב-לי תורת-פיך-- מאלפי, זהב וכסף. עג ידיך עשוני, ויכוננוני; הבינני, ואלמדה מצותיך.

עד יראיך, יראוני וישמחו: כי לדברך יחלתי. עה ידעתי יהוה, כי-צדק משפטיך; ואמונה, עניתני. עו יהי-נא חסדך לנחמני-- כאמרתך לעבדך. עז יבאוני רחמיך ואחיה: כי-תורתך, שעשעי. עח יבשו זדים, כי-שקר עותוני; אני, אשיח בפקודיך. עט ישובו לי יראיך; וידעו (וידעי), עדתיך. פ יהי-לבי תמים בחקיך-- למען, לא אבוש. פא כלתה לתשועתך נפשי; לדברך יחלתי.

פב כלו עיני, לאמרתך-- לאמר, מתי תנחמני. פג כי-הייתי, כנאד בקיטור-- חקיך, לא שכחתי. פד כמה ימי-עבדך; מתי תעשה ברדפי משפט. פה כרו-לי זדים שיחות-- אשר, לא כתורתך. פו כל-מצותיך אמונה; שקר רדפוני עזרני. פז כמעט, כלוני בארץ; ואני, לא-עזבתי פקדיך. פח כחסדך חיני; ואשמרה, עדות פיך. פט לעולם יהוה-- דברך, נצב בשמים.

צ לדר ודר, אמונתך; כוננת ארץ, ותעמד. צא למשפטיך, עמדו היום: כי הכל עבדיך. צב לולי תורתך, שעשעי-- אז, אבדתי בעניי. צג לעולם, לא-אשכח פקודיך: כי בם, חייתני. צד לך-אני, הושיעני: כי פקודיך דרשתי. צה לי קוו רשעים לאבדני; עדתיך, אתבונן. צו לכל-תכלה, ראיתי קץ; רחבה מצותך מאד. צז מה-אהבתי תורתך: כל-היום, היא שיחתי.

צח מאיבי, תחכמני מצותך: כי לעולם היא-לי. צט מכל-מלמדי השכלתי: כי עדותיך, שיחה לי. ק מזקנים אתבונן: כי פקודיך נצרתי. קא מכל-ארח רע, כלאתי רגלי-- למען, אשמר דברך. קב ממשפטיך לא-סרתי: כי-אתה, הורתני. קג מה-נמלצו לחכי, אמרתך-- מדבש לפי. קד מפקודיך אתבונן; על כן, שנאתי כל-ארח שקר. קה נר-לרגלי דברך; ואור, לנתיבתי.

קו נשבעתי ואקימה-- לשמר, משפטי צדקך. קז נעניתי עד-מאד; יהוה, חיני כדברך. קח נדבות פי, רצה-נא יהוה; ומשפטיך למדני. קט נפשי בכפי תמיד; ותורתך, לא שכחתי. קי נתנו רשעים פח לי; ומפקודיך, לא תעיתי. קיא נחלתי עדותיך לעולם: כי-ששון לבי המה. קיב נטיתי לבי, לעשות חקיך-- לעולם עקב. קיג סעפים שנאתי; ותורתך אהבתי.

קיד סתרי ומגני אתה; לדברך יחלתי. קטו סורו-ממני מרעים; ואצרה, מצות אלהי. קטז סמכני כאמרתך ואחיה; ואל-תבישני, משברי. קיז סעדני ואושעה; ואשעה בחקיך תמיד. קיח סלית, כל-שוגים מחקיך: כי-שקר, תרמיתם. קיט סגים--השבת כל-רשעי-ארץ; לכן, אהבתי עדתיך. קכ סמר מפחדך בשרי; וממשפטיך יראתי. קכא עשיתי, משפט וצדק; בל-תניחני, לעשקי.

קכב ערב עבדך לטוב; אל-יעשקני זדים. קכג עיני, כלו לישועתך; ולאמרת צדקך. קכד עשה עם-עבדך כחסדך; וחקיך למדני. קכה עבדך-אני הבינני; ואדעה, עדתיך. קכו עת, לעשות ליהוה-- הפרו, תורתך. קכז על-כן, אהבתי מצותיך-- מזהב ומפז. קכח על-כן, כל-פקודי כל ישרתי; כל-ארח שקר שנאתי. קכט פלאות עדותיך; על-כן, נצרתם נפשי.

קל פתח דבריך יאיר; מבין פתיים. קלא פי-פערתי, ואשאפה: כי למצותיך יאבתי. קלב פנה-אלי וחנני-- כמשפט, לאהבי שמך. קלג פעמי, הכן באמרתך; ואל-תשלט-בי כל-און. קלד פדני, מעשק אדם; ואשמרה, פקודיך. קלה פניך, האר בעבדך; ולמדני, את-חקיך. קלו פלגי-מים, ירדו עיני-- על, לא-שמרו תורתך. קלז צדיק אתה יהוה; וישר, משפטיך.

קלח צוית, צדק עדתיך; ואמונה מאד. קלט צמתתני קנאתי: כי-שכחו דבריך צרי. קמ צרופה אמרתך מאד; ועבדך אהבה. קמא צעיר אנכי ונבזה; פקדיך, לא שכחתי. קמב צדקתך צדק לעולם; ותורתך אמת. קמג צר-ומצוק מצאוני; מצותיך, שעשעי. קמד צדק עדותיך לעולם; הבינני ואחיה. קמה קראתי בכל-לב, ענני יהוה; חקיך אצרה.

קמו קראתיך הושיעני; ואשמרה, עדתיך. קמז קדמתי בנשף, ואשועה; לדבריך (לדברך) יחלתי. קמח קדמו עיני, אשמרות-- לשיח, באמרתך. קמט קולי, שמעה כחסדך; יהוה, כמשפטך חיני. קנ קרבו, רדפי זמה; מתורתך רחקו. קנא קרוב אתה יהוה; וכל-מצותיך אמת. קנב קדם ידעתי, מעדתיך: כי לעולם יסדתם. קנג ראה-עניי וחלצני: כי-תורתך, לא שכחתי.

קנד ריבה ריבי, וגאלני; לאמרתך חיני. קנה רחוק מרשעים ישועה: כי חקיך, לא דרשו. קנו רחמיך רבים יהוה; כמשפטיך חיני. קנז רבים, רדפי וצרי; מעדותיך, לא נטיתי. קנח ראיתי בגדים, ואתקוטטה-- אשר אמרתך, לא שמרו. קנט ראה, כי-פקודיך אהבתי; יהוה, כחסדך חיני. קס ראש-דברך אמת; ולעולם, כל-משפט צדקך. קסא שרים, רדפוני חנם; ומדבריך (ומדברך), פחד לבי.

קסב שש אנכי, על-אמרתך-- כמוצא, שלל רב. קסג שקר שנאתי, ואתעבה; תורתך אהבתי. קסד שבע ביום, הללתיך-- על, משפטי צדקך. קסה שלום רב, לאהבי תורתך; ואין-למו מכשול. קסו שברתי לישועתך יהוה; ומצותיך עשיתי. קסז שמרה נפשי, עדתיך; ואהבם מאד. קסח שמרתי פקודיך, ועדתיך: כי כל-דרכי נגדך. קסט תקרב רנתי לפניך יהוה; כדברך הבינני.

קע תבוא תחנתי לפניך; כאמרתך, הצילני. קעא תבענה שפתי תהלה: כי תלמדני חקיך. קעב תען לשוני, אמרתך: כי כל-מצותיך צדק. קעג תהי-ידך לעזרני: כי פקודיך בחרתי. קעד תאבתי לישועתך יהוה; ותורתך, שעשעי. קעה תחי-נפשי, ותהללך; ומשפטך יעזרני. קעו תעיתי-- כשה אבד, בקש עבדך: כי מצותיך, לא שכחתי.



Want to learn a language?


Learn from this text and thousands like it on LingQ.

  • A vast library of audio lessons, all with matching text
  • Revolutionary learning tools
  • A global, interactive learning community.

Language learning online @ LingQ

תהילים פרק קיט Psalms Chapter 119

א  אשרי תמימי-דרך--    ההלכים, בתורת יהוה. Blessed are the perfect in the way, who walk in the law of the LORD.

ב  אשרי, נצרי עדתיו;    בכל-לב ידרשוהו. B. Asheri, a descendant of his people; With all his heart they will demand it. ג  אף, לא-פעלו עולה;    בדרכיו הלכו. ד  אתה, צויתה פקדיך--    לשמר מאד. ה  אחלי, יכנו דרכי--    לשמר חקיך. ו  אז לא-אבוש--    בהביטי, אל-כל-מצותיך. ז  אודך, בישר לבב--    בלמדי, משפטי צדקך. ח  את-חקיך אשמר;    אל-תעזבני עד-מאד. ט  במה יזכה-נער, את-ארחו--    לשמר, כדברך.

י  בכל-לבי דרשתיך;    אל-תשגני, ממצותיך. יא  בלבי, צפנתי אמרתך--    למען, לא אחטא-לך. יב  ברוך אתה יהוה--    למדני חקיך. יג  בשפתי ספרתי--    כל, משפטי-פיך. יד  בדרך עדותיך ששתי--    כעל כל-הון. טו  בפקודיך אשיחה;    ואביטה, ארחתיך. טז  בחקתיך אשתעשע;    לא אשכח דברך. יז  גמל על-עבדך אחיה;    ואשמרה דברך.

יח  גל-עיני ואביטה--    נפלאות, מתורתך. יט  גר אנכי בארץ;    אל-תסתר ממני, מצותיך. כ  גרסה נפשי לתאבה--    אל-משפטיך בכל-עת. כא  גערת, זדים ארורים--    השגים, ממצותיך. כב  גל מעלי, חרפה ובוז:    כי עדתיך נצרתי. כג  גם ישבו שרים, בי נדברו--    עבדך, ישיח בחקיך. כד  גם-עדתיך, שעשעי--    אנשי עצתי. כה  דבקה לעפר נפשי;    חיני, כדברך.

כו  דרכי ספרתי, ותענני;    למדני חקיך. כז  דרך-פקודיך הבינני;    ואשיחה, בנפלאותיך. כח  דלפה נפשי, מתוגה;    קימני, כדברך. כט  דרך-שקר, הסר ממני;    ותורתך חנני. ל  דרך-אמונה בחרתי;    משפטיך שויתי. לא  דבקתי בעדותיך;    יהוה, אל-תבישני. לב  דרך-מצותיך ארוץ:    כי תרחיב לבי. לג  הורני יהוה, דרך חקיך;    ואצרנה עקב.

לד  הבינני, ואצרה תורתך;    ואשמרנה בכל-לב. לה  הדריכני, בנתיב מצותיך:    כי-בו חפצתי. לו  הט-לבי, אל-עדותיך;    ואל אל-בצע. לז  העבר עיני, מראות שוא;    בדרכך חיני. לח  הקם לעבדך, אמרתך--    אשר, ליראתך. לט  העבר חרפתי, אשר יגרתי:    כי משפטיך טובים. מ  הנה, תאבתי לפקדיך;    בצדקתך חיני. מא  ויבאני חסדך יהוה;    תשועתך, כאמרתך.

מב  ואענה חרפי דבר:    כי-בטחתי, בדברך. מג  ואל-תצל מפי דבר-אמת עד-מאד:    כי למשפטך, יחלתי. מד  ואשמרה תורתך תמיד--    לעולם ועד. מה  ואתהלכה ברחבה:    כי פקדיך דרשתי. מו  ואדברה בעדתיך, נגד מלכים;    ולא אבוש. מז  ואשתעשע במצותיך,    אשר אהבתי. מח  ואשא-כפי--אל-מצותיך, אשר אהבתי;    ואשיחה בחקיך. מט  זכר-דבר, לעבדך--    על, אשר יחלתני.

נ  זאת נחמתי בעניי:    כי אמרתך חיתני. נא  זדים, הליצני עד-מאד;    מתורתך, לא נטיתי. נב  זכרתי משפטיך מעולם יהוה;    ואתנחם. נג  זלעפה אחזתני, מרשעים--    עזבי, תורתך. נד  זמרות, היו-לי חקיך--    בבית מגורי. נה  זכרתי בלילה שמך יהוה;    ואשמרה, תורתך. נו  זאת היתה-לי:    כי פקדיך נצרתי. נז  חלקי יהוה אמרתי--    לשמר דבריך.

נח  חליתי פניך בכל-לב;    חנני, כאמרתך. נט  חשבתי דרכי;    ואשיבה רגלי, אל-עדתיך. ס  חשתי, ולא התמהמהתי--    לשמר, מצותיך. סא  חבלי רשעים עודני;    תורתך, לא שכחתי. סב  חצות-לילה--אקום, להודות לך:    על, משפטי צדקך. סג  חבר אני, לכל-אשר יראוך;    ולשמרי, פקודיך. סד  חסדך יהוה, מלאה הארץ;    חקיך למדני. סה  טוב, עשית עם-עבדך--    יהוה, כדברך.

סו  טוב טעם ודעת למדני:    כי במצותיך האמנתי. סז  טרם אענה, אני שגג;    ועתה, אמרתך שמרתי. סח  טוב-אתה ומטיב;    למדני חקיך. סט  טפלו עלי שקר זדים;    אני, בכל-לב אצר פקודיך. ע  טפש כחלב לבם;    אני, תורתך שעשעתי. עא  טוב-לי כי-עניתי--    למען, אלמד חקיך. עב  טוב-לי תורת-פיך--    מאלפי, זהב וכסף. עג  ידיך עשוני, ויכוננוני;    הבינני, ואלמדה מצותיך.

עד  יראיך, יראוני וישמחו:    כי לדברך יחלתי. עה  ידעתי יהוה, כי-צדק משפטיך;    ואמונה, עניתני. עו  יהי-נא חסדך לנחמני--    כאמרתך לעבדך. עז  יבאוני רחמיך ואחיה:    כי-תורתך, שעשעי. עח  יבשו זדים, כי-שקר עותוני;    אני, אשיח בפקודיך. עט  ישובו לי יראיך;    וידעו (וידעי), עדתיך. פ  יהי-לבי תמים בחקיך--    למען, לא אבוש. פא  כלתה לתשועתך נפשי;    לדברך יחלתי.

פב  כלו עיני, לאמרתך--    לאמר, מתי תנחמני. פג  כי-הייתי, כנאד בקיטור--    חקיך, לא שכחתי. פד  כמה ימי-עבדך;    מתי תעשה ברדפי משפט. פה  כרו-לי זדים שיחות--    אשר, לא כתורתך. פו  כל-מצותיך אמונה;    שקר רדפוני עזרני. פז  כמעט, כלוני בארץ;    ואני, לא-עזבתי פקדיך. פח  כחסדך חיני;    ואשמרה, עדות פיך. פט  לעולם יהוה--    דברך, נצב בשמים.

צ  לדר ודר, אמונתך;    כוננת ארץ, ותעמד. צא  למשפטיך, עמדו היום:    כי הכל עבדיך. צב  לולי תורתך, שעשעי--    אז, אבדתי בעניי. צג  לעולם, לא-אשכח פקודיך:    כי בם, חייתני. צד  לך-אני, הושיעני:    כי פקודיך דרשתי. צה  לי קוו רשעים לאבדני;    עדתיך, אתבונן. צו  לכל-תכלה, ראיתי קץ;    רחבה מצותך מאד. צז  מה-אהבתי תורתך:    כל-היום, היא שיחתי.

צח  מאיבי, תחכמני מצותך:    כי לעולם היא-לי. צט  מכל-מלמדי השכלתי:    כי עדותיך, שיחה לי. ק  מזקנים אתבונן:    כי פקודיך נצרתי. קא  מכל-ארח רע, כלאתי רגלי--    למען, אשמר דברך. קב  ממשפטיך לא-סרתי:    כי-אתה, הורתני. קג  מה-נמלצו לחכי, אמרתך--    מדבש לפי. קד  מפקודיך אתבונן;    על כן, שנאתי כל-ארח שקר. קה  נר-לרגלי דברך;    ואור, לנתיבתי.

קו  נשבעתי ואקימה--    לשמר, משפטי צדקך. קז  נעניתי עד-מאד;    יהוה, חיני כדברך. קח  נדבות פי, רצה-נא יהוה;    ומשפטיך למדני. קט  נפשי בכפי תמיד;    ותורתך, לא שכחתי. קי  נתנו רשעים פח לי;    ומפקודיך, לא תעיתי. קיא  נחלתי עדותיך לעולם:    כי-ששון לבי המה. קיב  נטיתי לבי, לעשות חקיך--    לעולם עקב. קיג  סעפים שנאתי;    ותורתך אהבתי.

קיד  סתרי ומגני אתה;    לדברך יחלתי. קטו  סורו-ממני מרעים;    ואצרה, מצות אלהי. קטז  סמכני כאמרתך ואחיה;    ואל-תבישני, משברי. קיז  סעדני ואושעה;    ואשעה בחקיך תמיד. קיח  סלית, כל-שוגים מחקיך:    כי-שקר, תרמיתם. קיט  סגים--השבת כל-רשעי-ארץ;    לכן, אהבתי עדתיך. קכ  סמר מפחדך בשרי;    וממשפטיך יראתי. קכא  עשיתי, משפט וצדק;    בל-תניחני, לעשקי.

קכב  ערב עבדך לטוב;    אל-יעשקני זדים. קכג  עיני, כלו לישועתך;    ולאמרת צדקך. קכד  עשה עם-עבדך כחסדך;    וחקיך למדני. קכה  עבדך-אני הבינני;    ואדעה, עדתיך. קכו  עת, לעשות ליהוה--    הפרו, תורתך. קכז  על-כן, אהבתי מצותיך--    מזהב ומפז. קכח  על-כן, כל-פקודי כל ישרתי;    כל-ארח שקר שנאתי. קכט  פלאות עדותיך;    על-כן, נצרתם נפשי.

קל  פתח דבריך יאיר;    מבין פתיים. קלא  פי-פערתי, ואשאפה:    כי למצותיך יאבתי. קלב  פנה-אלי וחנני--    כמשפט, לאהבי שמך. קלג  פעמי, הכן באמרתך;    ואל-תשלט-בי כל-און. קלד  פדני, מעשק אדם;    ואשמרה, פקודיך. קלה  פניך, האר בעבדך;    ולמדני, את-חקיך. קלו  פלגי-מים, ירדו עיני--    על, לא-שמרו תורתך. קלז  צדיק אתה יהוה;    וישר, משפטיך.

קלח  צוית, צדק עדתיך;    ואמונה מאד. קלט  צמתתני קנאתי:    כי-שכחו דבריך צרי. קמ  צרופה אמרתך מאד;    ועבדך אהבה. קמא  צעיר אנכי ונבזה;    פקדיך, לא שכחתי. קמב  צדקתך צדק לעולם;    ותורתך אמת. קמג  צר-ומצוק מצאוני;    מצותיך, שעשעי. קמד  צדק עדותיך לעולם;    הבינני ואחיה. קמה  קראתי בכל-לב, ענני יהוה;    חקיך אצרה.

קמו  קראתיך הושיעני;    ואשמרה, עדתיך. קמז  קדמתי בנשף, ואשועה;    לדבריך (לדברך) יחלתי. קמח  קדמו עיני, אשמרות--    לשיח, באמרתך. קמט  קולי, שמעה כחסדך;    יהוה, כמשפטך חיני. קנ  קרבו, רדפי זמה;    מתורתך רחקו. קנא  קרוב אתה יהוה;    וכל-מצותיך אמת. קנב  קדם ידעתי, מעדתיך:    כי לעולם יסדתם. קנג  ראה-עניי וחלצני:    כי-תורתך, לא שכחתי.

קנד  ריבה ריבי, וגאלני;    לאמרתך חיני. קנה  רחוק מרשעים ישועה:    כי חקיך, לא דרשו. קנו  רחמיך רבים יהוה;    כמשפטיך חיני. קנז  רבים, רדפי וצרי;    מעדותיך, לא נטיתי. קנח  ראיתי בגדים, ואתקוטטה--    אשר אמרתך, לא שמרו. קנט  ראה, כי-פקודיך אהבתי;    יהוה, כחסדך חיני. קס  ראש-דברך אמת;    ולעולם, כל-משפט צדקך. קסא  שרים, רדפוני חנם;    ומדבריך (ומדברך), פחד לבי.

קסב  שש אנכי, על-אמרתך--    כמוצא, שלל רב. קסג  שקר שנאתי, ואתעבה;    תורתך אהבתי. קסד  שבע ביום, הללתיך--    על, משפטי צדקך. קסה  שלום רב, לאהבי תורתך;    ואין-למו מכשול. קסו  שברתי לישועתך יהוה;    ומצותיך עשיתי. קסז  שמרה נפשי, עדתיך;    ואהבם מאד. קסח  שמרתי פקודיך, ועדתיך:    כי כל-דרכי נגדך. קסט  תקרב רנתי לפניך יהוה;    כדברך הבינני.

קע  תבוא תחנתי לפניך;    כאמרתך, הצילני. קעא  תבענה שפתי תהלה:    כי תלמדני חקיך. קעב  תען לשוני, אמרתך:    כי כל-מצותיך צדק. קעג  תהי-ידך לעזרני:    כי פקודיך בחרתי. קעד  תאבתי לישועתך יהוה;    ותורתך, שעשעי. קעה  תחי-נפשי, ותהללך;    ומשפטך יעזרני. קעו  תעיתי--    כשה אבד, בקש עבדך: כי מצותיך,    לא שכחתי.

×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.